8:54יעוץ למטפלים, טיפים למאמנים, איך לדעת מה מציק למישהו? איך לדעת ממה מישהו מפחד? איך לגלות את סיבת הפחד? טיפול ישיר, טיפול עקיף, אימון למטפלים, אימון למאמנים, גישות טיפוליות, הדרכת מטפלים, הדרכת מאמנים
איך לטפל באדם שאינו משתף פעולה בטיפול?
כאשר מגיע אדם לטיפול או לאימון אישי ואינו משתף פעולה, כלומר, הוא אינו מבטא את רצונותיו, צרכיו או אפילו את הבעיות שמהן הוא סובל, הטיפול הופך למורכב יותר. לעיתים קרובות האדם עשוי לומר דברים כמו "הכל בסדר" או "אין לי שום בעיה", למרות שמטפל מנוסה יבחין בכך שמשהו מפריע לו. במצבים כאלה, הגישה הסטנדרטית של טיפול ישיר שבה שואלים את האדם באופן ברור "מה מפריע לך?" או "מה אתה רוצה להשיג?" בדרך כלל לא תעבוד, כי האדם ימשיך להדחיק ולהימנע מהבעיות שהוא חווה.
מדוע האדם אינו מוכן לדבר על הבעיה שלו?
הסיבה שאנשים לא מוכנים לדבר על הבעיות שלהם או אפילו להכיר בכך שיש להם בעיות, נובעת לעיתים קרובות ממנגנון של הדחקה רגשית. כאשר אדם חושב על הבעיה שלו או מודה שיש לו חיסרון כלשהו, הוא מתחבר באופן אוטומטי לכאב רגשי. למשל, הוא עלול להתחיל לבכות, להרגיש אבוד או חסר אונים. כדי להימנע מהכאב הרגשי הזה, הוא מעדיף להכחיש ולהגיד שהכל בסדר. בעצם, כשהוא אומר "הכל בסדר", הוא מנסה להגן על עצמו מרגשות קשים. למעשה, מבחינתו של האדם, להודות בבעיה משמעותו להיכנס למערבולת של רגשות לא נעימים והוא יעשה הכל כדי להימנע מכך.
מה ההבדל בין טיפול ישיר לטיפול עקיף?
ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם אדם שלא מודה בבעיה:
טיפול עקיף פירושו לדבר עם האדם על נושאים שאינם קשורים ישירות לבעיה שלו. הרעיון המרכזי הוא לעודד אותו לחשוב בצורה הגיונית, ביקורתית ומדויקת, אפילו אם הנושא המדובר הוא נייטרלי לחלוטין. לדוגמה:
הסיבה שהגישה העקיפה עובדת היא פשוטה: לא משנה מה הבעיה, כל עוד האדם מפעיל חשיבה הגיונית, מדויקת וביקורתית, הוא יוכל לפתור או לפחות להתמודד טוב יותר עם הבעיה. ככל שהחשיבה שלו תהיה יותר מפותחת, כך יוכל להתמודד טוב יותר עם הבעיות האישיות שלו, גם אם הוא לא מדבר עליהן באופן מפורש. עצם פיתוח החשיבה הוא המפתח להתקדמות בכל תחום בחיים.
איך לדעת מה באמת מציק למישהו או ממה הוא מפחד?
דרך נוספת להבין את הבעיות או הפחדים של אדם, במיוחד אם הוא לא מדבר עליהם במפורש, היא על ידי התמקדות בדברים החיוביים שהאדם כן מוכן לדבר עליהם. למשל, אם שואלים אדם מה עושה לו טוב בחיים והוא עונה שהילדים שלו או הבית שלו עושים לו טוב, אפשר להבין מכך שמה שהכי מפחיד אותו הוא שיקרה משהו לילדים או לבית. למעשה, כל דבר שהאדם אומר שהוא אוהב או שטוב לו בו, הוא הדבר שהוא הכי חושש לאבד. אם הוא לא יזכיר משהו מובן מאליו (כמו "יש לי חמש אצבעות"), זה משום שהוא לא חושש שיאבד אותו.
מה אפשר ללמוד מכך לגבי בעיות אישיות?
הדבר החשוב ביותר להבין הוא שאם אדם מרגיש תקוע או חסום, ולא יודע מה הבעיה שלו או איך להתמודד איתה, הפתרון הטוב ביותר הוא לפתח את החשיבה שלו. אם אדם ייקח על עצמו את המשימה של לימוד, קריאה, עיסוק בשאלות פילוסופיות, משחקי חשיבה, ופיתוח יכולת אנליטית - בסופו של דבר זה יעזור לו גם לפתור בעיות אישיות מורכבות או אפילו בעיות שהוא אינו מודע להן. השכל ההגיוני והחשיבה הביקורתית הם המפתח האוניברסלי להתמודדות עם כל בעיה, בין אם היא מוצהרת ובין אם לאו.
כאשר מגיע אדם לטיפול או לאימון אישי ואינו משתף פעולה, כלומר, הוא אינו מבטא את רצונותיו, צרכיו או אפילו את הבעיות שמהן הוא סובל, הטיפול הופך למורכב יותר. לעיתים קרובות האדם עשוי לומר דברים כמו "הכל בסדר" או "אין לי שום בעיה", למרות שמטפל מנוסה יבחין בכך שמשהו מפריע לו. במצבים כאלה, הגישה הסטנדרטית של טיפול ישיר שבה שואלים את האדם באופן ברור "מה מפריע לך?" או "מה אתה רוצה להשיג?" בדרך כלל לא תעבוד, כי האדם ימשיך להדחיק ולהימנע מהבעיות שהוא חווה.
מדוע האדם אינו מוכן לדבר על הבעיה שלו?
הסיבה שאנשים לא מוכנים לדבר על הבעיות שלהם או אפילו להכיר בכך שיש להם בעיות, נובעת לעיתים קרובות ממנגנון של הדחקה רגשית. כאשר אדם חושב על הבעיה שלו או מודה שיש לו חיסרון כלשהו, הוא מתחבר באופן אוטומטי לכאב רגשי. למשל, הוא עלול להתחיל לבכות, להרגיש אבוד או חסר אונים. כדי להימנע מהכאב הרגשי הזה, הוא מעדיף להכחיש ולהגיד שהכל בסדר. בעצם, כשהוא אומר "הכל בסדר", הוא מנסה להגן על עצמו מרגשות קשים. למעשה, מבחינתו של האדם, להודות בבעיה משמעותו להיכנס למערבולת של רגשות לא נעימים והוא יעשה הכל כדי להימנע מכך.
מה ההבדל בין טיפול ישיר לטיפול עקיף?
ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם אדם שלא מודה בבעיה:
- טיפול ישיר - שבו המטפל שואל שאלות ישירות כמו "מה אתה רוצה?" או "מה חסר לך?". זוהי גישה פשוטה וישירה, אך במקרים רבים היא תגרום לאדם להיסגר יותר, להתנגד, ולהגביר את ההדחקה שלו.
- טיפול עקיף - זוהי גישה שונה, שבה לא מתמודדים ישירות עם הבעיה. במקום זאת, עוזרים לאדם לפתח ולחדד את החשיבה ההגיונית והביקורתית שלו בתחומים אחרים של החיים. כך הוא יוכל, באופן טבעי, להתמודד טוב יותר עם הבעיה שלו מבלי שיצטרך להודות באופן ישיר שהיא קיימת.
טיפול עקיף פירושו לדבר עם האדם על נושאים שאינם קשורים ישירות לבעיה שלו. הרעיון המרכזי הוא לעודד אותו לחשוב בצורה הגיונית, ביקורתית ומדויקת, אפילו אם הנושא המדובר הוא נייטרלי לחלוטין. לדוגמה:
- לשאול את האדם אילו ספרים הוא קורא, ואז לשוחח איתו על העלילה, להבין מה הוא חשב על הדמויות או על העלילה, וכך לגרום לו לחשוב לעומק.
- לנהל שיחות פילוסופיות או תיאורטיות על נושאים כלליים כמו "מהי אמת?" או "מה דעתך על חופש הבחירה?" במטרה להפעיל את החשיבה שלו באופן רחב יותר.
- לשחק משחקי חשיבה כמו שחמט או שש - בש, ותוך כדי משחק לשאול אותו שאלות שמכריחות אותו לנתח ולהבין את המהלכים שלו לעומק.
- לשאול שאלות כלליות כמו "מה דעתך על אירועים עכשוויים?" או "איך אתה רואה את העולם בעוד עשר שנים?" כדי לעודד אותו לחשיבה מעמיקה יותר על המציאות.
הסיבה שהגישה העקיפה עובדת היא פשוטה: לא משנה מה הבעיה, כל עוד האדם מפעיל חשיבה הגיונית, מדויקת וביקורתית, הוא יוכל לפתור או לפחות להתמודד טוב יותר עם הבעיה. ככל שהחשיבה שלו תהיה יותר מפותחת, כך יוכל להתמודד טוב יותר עם הבעיות האישיות שלו, גם אם הוא לא מדבר עליהן באופן מפורש. עצם פיתוח החשיבה הוא המפתח להתקדמות בכל תחום בחיים.
איך לדעת מה באמת מציק למישהו או ממה הוא מפחד?
דרך נוספת להבין את הבעיות או הפחדים של אדם, במיוחד אם הוא לא מדבר עליהם במפורש, היא על ידי התמקדות בדברים החיוביים שהאדם כן מוכן לדבר עליהם. למשל, אם שואלים אדם מה עושה לו טוב בחיים והוא עונה שהילדים שלו או הבית שלו עושים לו טוב, אפשר להבין מכך שמה שהכי מפחיד אותו הוא שיקרה משהו לילדים או לבית. למעשה, כל דבר שהאדם אומר שהוא אוהב או שטוב לו בו, הוא הדבר שהוא הכי חושש לאבד. אם הוא לא יזכיר משהו מובן מאליו (כמו "יש לי חמש אצבעות"), זה משום שהוא לא חושש שיאבד אותו.
מה אפשר ללמוד מכך לגבי בעיות אישיות?
הדבר החשוב ביותר להבין הוא שאם אדם מרגיש תקוע או חסום, ולא יודע מה הבעיה שלו או איך להתמודד איתה, הפתרון הטוב ביותר הוא לפתח את החשיבה שלו. אם אדם ייקח על עצמו את המשימה של לימוד, קריאה, עיסוק בשאלות פילוסופיות, משחקי חשיבה, ופיתוח יכולת אנליטית - בסופו של דבר זה יעזור לו גם לפתור בעיות אישיות מורכבות או אפילו בעיות שהוא אינו מודע להן. השכל ההגיוני והחשיבה הביקורתית הם המפתח האוניברסלי להתמודדות עם כל בעיה, בין אם היא מוצהרת ובין אם לאו.
- כיצד להתמודד עם הדחקה רגשית?
- איך לחשוב בצורה יותר בהירה?
- שיטות לשיפור החשיבה הביקורתית
- איך לעזור למישהו שלא רוצה עזרה?
- איך לדעת מה באמת מפריע לאדם?
איך להתמודד עם אדם שלא משתף פעולה בטיפול?
כאשר אדם מגיע לטיפול אך אינו מוכן לבטא את רצונותיו או בעיותיו, יש צורך למצוא דרך עקיפה לעזור לו. המטרה היא לסייע לו להתקדם בחיים גם מבלי שהוא יצטרך להודות בחיסרון כלשהו.
מדוע האדם אינו מוכן להודות בבעיה?
האדם עלול לומר "הכל בסדר" מתוך מנגנון הדחקה. הוא יודע שאם יתמודד עם הבעיה, ייאלץ להכיר בכך שמשהו חסר לו, וזה מפחיד אותו. אם יכיר בכך שמשהו לא טוב, הוא עלול להיכנס למערבולת רגשית שתגרום לו כאב. לכן, הוא נמנע לחלוטין מהדיון בנושא.
כיצד אפשר לגשת לאדם שאינו מודה בבעיה?
יש שתי גישות עיקריות לטיפול:
כאשר האדם אינו משתף פעולה, יש לנסות לעניין אותו בנושאים שאינם קשורים ישירות לבעיה שלו, אך יגרמו לו להשתמש יותר בהיגיון ובחשיבה ביקורתית. לדוגמה:
לא משנה מה הבעיה שלו, אם הוא יפעיל את ההיגיון ויצמד לאמת, זה יוביל אותו לצאת ממנה. ככל שאדם יפתח יותר את יכולת החשיבה שלו, כך הוא יהיה מסוגל להתמודד טוב יותר עם המציאות, גם מבלי לדבר ישירות על הבעיה.
מה אפשר ללמוד מכך?
גם כאשר אדם מרגיש תקוע ואינו יודע מה הבעיה שלו, הדרך לצאת מהמצב היא להמשיך לפתח את ההיגיון שלו. אפשר להתחיל בלקרוא, לשחק משחקי חשיבה, לנתח בעיות מורכבות וללמוד דברים חדשים. ככל שהחשיבה תהיה חדה יותר, כך יהיה קל יותר למצוא פתרונות גם לבעיות שאינן מוגדרות במפורש.
כאשר אדם מגיע לטיפול אך אינו מוכן לבטא את רצונותיו או בעיותיו, יש צורך למצוא דרך עקיפה לעזור לו. המטרה היא לסייע לו להתקדם בחיים גם מבלי שהוא יצטרך להודות בחיסרון כלשהו.
מדוע האדם אינו מוכן להודות בבעיה?
האדם עלול לומר "הכל בסדר" מתוך מנגנון הדחקה. הוא יודע שאם יתמודד עם הבעיה, ייאלץ להכיר בכך שמשהו חסר לו, וזה מפחיד אותו. אם יכיר בכך שמשהו לא טוב, הוא עלול להיכנס למערבולת רגשית שתגרום לו כאב. לכן, הוא נמנע לחלוטין מהדיון בנושא.
כיצד אפשר לגשת לאדם שאינו מודה בבעיה?
יש שתי גישות עיקריות לטיפול:
- גישה ישירה - לשאול אותו שאלות ישירות כמו "מה היית רוצה?", "מה חסר לך?", אך בגישה זו הוא עלול להתנגד ולהדחיק עוד יותר.
- גישה עקיפה - לעזור לו לפתח את החשיבה שלו, מה שיגרום לו להבין לבד כיצד לצאת מהמצב שלו.
כאשר האדם אינו משתף פעולה, יש לנסות לעניין אותו בנושאים שאינם קשורים ישירות לבעיה שלו, אך יגרמו לו להשתמש יותר בהיגיון ובחשיבה ביקורתית. לדוגמה:
- לשאול אותו על ספרים שהוא קורא ולנתח יחד את העלילה.
- לשוחח איתו על נושאים פילוסופיים כלליים ולבדוק את דעתו עליהם.
- לשחק איתו משחקי חשיבה כמו שחמט או שש - בש ולנתח יחד את המהלכים.
- לשאול שאלות שמטרתן לגרום לו לחשוב, כמו "מה דעתך על X?" ולחקור יחד איתו את הנושא.
לא משנה מה הבעיה שלו, אם הוא יפעיל את ההיגיון ויצמד לאמת, זה יוביל אותו לצאת ממנה. ככל שאדם יפתח יותר את יכולת החשיבה שלו, כך הוא יהיה מסוגל להתמודד טוב יותר עם המציאות, גם מבלי לדבר ישירות על הבעיה.
מה אפשר ללמוד מכך?
גם כאשר אדם מרגיש תקוע ואינו יודע מה הבעיה שלו, הדרך לצאת מהמצב היא להמשיך לפתח את ההיגיון שלו. אפשר להתחיל בלקרוא, לשחק משחקי חשיבה, לנתח בעיות מורכבות וללמוד דברים חדשים. ככל שהחשיבה תהיה חדה יותר, כך יהיה קל יותר למצוא פתרונות גם לבעיות שאינן מוגדרות במפורש.
- כיצד להתמודד עם הדחקה רגשית?
- איך לחשוב בצורה יותר בהירה?
- שיטות לשיפור החשיבה הביקורתית
- איך לעזור למישהו שלא רוצה עזרה?
עכשיו בא נניח שיש מישהו שרע לו או שהוא חושב שרע לו והוא עכשיו בא נגיד לטיפול ואומרים לו "אוקי מה אתה רוצה מה אתה רוצה שיקרה מה אתה לא רוצה שיקרה" ואין קול והוא כאילו לא מוכן להגיד מה הוא רוצה איך מתקדמים איך עוזרים לו.
ש: שואלים שאלה כזאת אז מה התשובה.
אליעד: "לא יודע מה אני רוצה אני לא רוצה כלום".
ש: הוא אמר לבד.
אליעד: לבד עכשיו זה ברור שאתה יכול להגיד אוקי אתה לא רוצה כלום לך זה ברור שאפשר לעשות את זה אבל אנחנו יודעים שהוא רוצה משהו אולי הוא רוצה משהו להבא נכון הוא רוצה עזרה.
ש: שואלים אותו שאלות סתם "מה נשמע?".
אליעד: "הכל בסדר".
ש: לא "בבוקר מה אתה עושה בבוקר?".
אליעד: "קם מהשינה".
ש: "קם אחרי זה מה אתה עושה?".
אליעד: "יושב מעביר את הזמן קורא ספרים".
ש: "איזה ספרים אתה קורא?".
אליעד: "כלשהם".
ש: "תן לי דוגמה של ספר".
אליעד: נתתי ספר הלאה.
ש: "בסדר מה היה שם בעלילה?".
אליעד: מה זה משנה עכשיו לאיפה אתה חותר שאנחנו לא נעשה את המונולוג כדיון.
ש: אני חותר לזה שלשאול אותו שאלות מעניין לי מה הוא עושה מה מציק לו תוך כדי התשובות יכול להיות שהוא יתרחק מהתשובות.
אליעד: אנחנו יודעים מה מציק לו הוא בדיכאון הוא לא עושה שום דבר כל היום מה מציק לו בן אדם שכל היום סגור בחדר מה מציק לו, לא אנחנו יודעים מה מציק לו נגיד שהוא מבואס מהחיים שלו שהוא לא הצליח שהוא כבר בגיל בוגר שהוא לא פה שהוא לא שם.
ש: אז אתה יודע מה הבעיה שלו.
אליעד: אנחנו יודעים מה הבעיה כן יודעים מה הבעיה קודם כל אנחנו יודעים מה הבעיה, לא בהנחה שאנחנו יודעים מה הבעיה זה לא שאנחנו לא יודעים כלום יודעים מה הבעיה, עכשיו בוא אפילו נקשה נגיד שאנחנו לא יודעים מה הבעיה בכלל אבל תתרכז בא נניח שאנחנו יודעים מה הבעיה ועכשיו אתה פוגש אותו פעם שנייה שלישית אבל כדי לנהל דו שיח הוא צריך להגיד "שלום אני רוצה עכשיו להבין את זה לעשות את זה לשנות את זה לטפל בזה" אבל הוא לא אומר אמר "הכל בסדר אצלי".
עכשיו מה האמת למה הוא אומר הכל בסדר אצלי מה האמת כי הוא לא רוצה לחשוב "הכל בסדר אצלי" זה סוג של מנגנון הדחקה, עכשיו מה האמת האמת היא שהכל בסדר אצלו כי מי אמר שזה לא בסדר אוקי אבל בראש שלו הוא כאילו בשביל לענות תשובה לשאלה של מה אתה רוצה הוא צריך להתחבר בתוכו למקום שלא טוב לו והוא לא רוצה לחשוב על זה שלא טוב לו כי אם הוא יחשוב על זה שלא טוב לו הוא יתחיל לבכות ישתגע אז הוא אומר, עכשיו השאלה היא זה בעצם איך אפשר לעזור לו בלי שהוא יביע חיסרון זאת השאלה.
בא בן אדם יושב והוא לא מביע חיסרון "אין לי חיסרון הכל טוב הכל בסדר זה וזה" אבל אנחנו יודעים שזאת לא האמת וכל פעם כשמנסים ללחוץ אותו למה היית רוצה שיקרה או מה לא טוב לך הוא מתחיל לרעוד ממש רועד או משהו כזה אתה כאילו רואה פתאום הבעת הפנים שלו משתנה והוא אומר לא רוצה להיכנס לזה אז איך אפשר להוציא אותו מזה בכל זאת איך אפשר לעזור לו להתקדם בחיים בלי לדבר על שום בעיה ועל שום רצון, איך אפשר להעמיד פנים שהכל בסדר ואף על פי כן לעזור לו.
ש: אני חושב דרך זה שאתה פותר לו בעיה שלא קיימת אצלו.
אליעד: עכשיו הוא יושב מולך איזה בעיה מי בעיה מה אתה אומר לו עכשיו.
ש: מדבר איתו על משהו טוב חיובי בעבר.
אליעד: הוא לא רוצה להיכנס לעבר אין לו עניין להיכנס לעבר.
ש: כל דבר טוב משהו למצוא אצלו איזה משהו חיובי ללכת לכיוון הטוב.
אליעד: טוב בא נתקדם בפתרון תקשיבו יש שתי שיטות טיפול יש טיפול ישיר וטיפול עקיף עד כאן הבנו.
ש: אני התכוונתי טיפול עקיף אפשר להגיד.
אליעד: השאלה היא מה הוא הטיפול העקיף.
ש: נגיד סתם מעניין אותו הווילונות יש לו בעיה עם הטלוויזיה.
אליעד: לא אין לו בעיה הוא מבחינתו הכל טוב לו הוא פורמאלית הוא לא יגיד אתה אומר לו "יש משהו במציאות הזאת שאתה רוצה לשנות" הוא אומר לך לא "כל מה שקורה אתה רוצה? כן, כל מה שאתה רוצה קורה? כן".
ש: יש לו אבל בעיה מסוימת.
אליעד: אין לו בעיה הוא לא יגיד מהפה שלו "יש לי בעיה אני רוצה" הוא לא מוכן לדבר על בעיה שיש לו גם אם תשלוף את הבעיה הוא לא מוכן לדבר עליה.
ש: יש לו בעיה הוא לא מדבר עליה אבל אתה יודע שיש לו בעיה והוא גם מדחיק את זה שיש לו בעיה.
אליעד: נכון אבל הוא לא מוכן לדבר עליה.
ש: יש לו בעיה ונניח שסתם הוא לא מדבר הבעיה שלו זה טלוויזיה אתה מדבר איתו על הווילונות הוא מדבר איתך כי פה אין לו בעיה אתה נותן לו פה לפתור איזה בעיה עם הווילונות כדי שדרך זה הוא יפתור את הבעיה שלו עם הטלוויזיה.
אליעד: איזה גאונות ועוד דברים פשוטים וברורים, רגע שנייה לא זה לא מסובך שנייה מה שאמרת זה נכון אבל בא נסביר מה שאמרת זה בערך נכון זה לא מדויק זה נכון חלקית. הרעיון פשוט יושב מולנו בן אדם שיש לו בעיה יש לו איזה חיסרון עכשיו או שאנחנו יודעים מה החיסרון מה חסר לו או שאנחנו לא יודעים מה חסר לו זה שתי האופציות, עכשיו או שהוא אומר מה חסר לו או שהוא לא אומר מה חסר לו או שהוא אומר "שלום רע לי שככה וככה חסר לי אני רוצה לשנות זה וזה".
דרך אגב אחת השיטות להוציא מאנשים מה חסר להם נגיד אתה אומר למישהו "מה רע לך? כלום הכל בסדר" אחת השיטות זה לשאול אותו "אוקי נכון וואלה החיים טובים אוקי מה היית רוצה נגיד לשפר מה נגיד יכול להיות יותר טוב מה המטרות שלך" ואז בעצם כל מה שהוא אומר בעצם זה אומר שהוא רע לו מההפך אם הוא אומר "כן הייתי רוצה ככה וככה" אז זאת אומרת רע לו מזה שאין לו, נגיד הוא אומר הייתי רוצה יותר להצליח בעבודה זה כמו להגיד רע לי שאני לא מצליח בעבודה.
אותו דבר על פחדים נגיד שיש מישהו ששואלים אותו על מה הוא בא שהוא סובל מחרדות "ממה אתה בחרדה? לא יודע אין לי מושג על מה אני בחרדות, מה מפחיד אותך? לא יודע, מה יכול לקרות לך רע? לא יודע ולא יודע" מה עושים אומרים לו "אוקי מה הדברים שעושים לך טוב בחיים" ואז הוא אומר "הילדים שלי הבית שלי" יפה זה הדברים שאתה מפחד כי אם הילדים שלך עושים לך טוב אז החרדה שלך זה שלא יקחו לך אותם ושלא יהיה להם רע בסדר.
הדברים הטובים אומרים מה רע לך כל מה שטוב לך ההפך שלו רע לך אם אתה אומר אלה המטרות שלי בעצם זה להגיד רע לי שאין לי את ההפך אם אתה אומר זה מה שעושה לי טוב זה כמו להגיד זה מה שמפחיד אותי, בן אדם ששואלים אותו מה הדברים שעושים לך טוב הוא לא יגיד שיש לי חמש אצבעות למה כי הוא רואה את זה כברור מאליו אז הוא לא מפחד שיקחו לו את זה, בן אדם יגיד מה טוב לו רק בדברים שהוא חושב שיש אפשרות שיקחו לו אותם שמתם לב וגם להגיד "כן אתה יודע אני מאוד שמח, מה טוב לך בחיים? אני מאוד שמח שאני לא חולה סרטן" הוא לא יגיד את זה למה "כי למה שאני אהיה חולה סרטן" אבל הוא תמיד יגיד את הדברים שהוא חושב שיש אפשרות שלא יהיו במילים אחרות כשהוא יגיד מה טוב הוא בעצם יגיד מה הוא מפחד שלא יהיה לו.
אוקי אבל בא נניח עכשיו שאין שום דבר לדלות ממנו מידע אז מה שאנחנו צריכים לדעת זה שלא משנה מה הבעיה שלו יש דבר אחד שבטוח נכון שאם הוא יפעיל את ההיגיון ויצמד לאמת שזה בעצם אותו דבר הוא בטוח יצא מהבעיה שלו ולא משנה מה הבעיה שלו מאיזה סוג מאיזה עניין, לא משנה מה הבעיה שלך לא משנה מה הסיפור אם יהיה לך יותר שכל לחשוב בהיגיון ותיצמד לאמת שזה אותו דבר אתה תצא מהבעיה זה בטוח נכון ולכן כאשר אנחנו לא יכולים לעזור למישהו באופן ישיר אנחנו נעזור לו באופן עקיף.
מה זה אומר לעזור לו באופן עקיף זאת אומרת להגיד לו סבבה בוא נקרא ספר ביחד בוא סתם בוא נעלה נושא נדבר עליו להתחיל לנתח אותו "מה אתה חושב על זה ומה אתה חושב על זה" נעשה איזה משהו ביחד כאשר המטרה היא, אפילו לשחק איתו שש בש ולנתח את המהלכים של המשחק "מה ההיגיון נראה לך יש יותר היגיון לעשות ככה או ככה מה ההיגיון ככה או ככה" כמובן כפי יכולתו יכול להיות שהוא לא ירצה לנתח יותר מדי אז ננתח קצת.
עכשיו הרעיון הוא שכשאתה מפתח לבן אדם את השכל אתה במאה אחוז עוזר לו לצאת מהבעיות שלו ולא משנה מה הבעיה שלו ולא משנה אם הוא מודה שיש לו בעיה ולא משנה אם הוא לא מודה לא משנה כלום בכלל, תפתח לו את השכל קח נושא ותבדוק שהוא מבין אותו יותר טוב ממה שהוא הבין אותו קודם שהוא חשב בהיגיון יותר ממה שהוא חשב קודם זה הכל אם אתה עושה את זה מספיק פעמים בוודאות של מאה אחוז שיהיה לו יותר טוב בבעיה שלו בין אם הוא אמר אותה ובין אם הוא לא אמר אותה לא משנה אבל זה בוודאות של מאה אחוז, פשוט וברור.
עכשיו מה זה אומר לך לגביך שאם אתה בעצמך נגיד מרגיש תקוע בחיים ואין לך מושג מה הבעיה שלך ואתה לא יודע איך להתקדם תגיד לא משנה אז תקשיב תפתח את השכל שלך קח עכשיו משחק היגיון תנסה לפתור אותו קח את זה תנסה לפתור כשהשכל שלך יתפתח בוודאות שזה יעזור לך גם בבעיות שיש שאתה לא יודע מה הן או שאתה לא רוצה לדעת מה הן או שקשה לך להתמודד איתן. הבנו?
ש: שואלים שאלה כזאת אז מה התשובה.
אליעד: "לא יודע מה אני רוצה אני לא רוצה כלום".
ש: הוא אמר לבד.
אליעד: לבד עכשיו זה ברור שאתה יכול להגיד אוקי אתה לא רוצה כלום לך זה ברור שאפשר לעשות את זה אבל אנחנו יודעים שהוא רוצה משהו אולי הוא רוצה משהו להבא נכון הוא רוצה עזרה.
ש: שואלים אותו שאלות סתם "מה נשמע?".
אליעד: "הכל בסדר".
ש: לא "בבוקר מה אתה עושה בבוקר?".
אליעד: "קם מהשינה".
ש: "קם אחרי זה מה אתה עושה?".
אליעד: "יושב מעביר את הזמן קורא ספרים".
ש: "איזה ספרים אתה קורא?".
אליעד: "כלשהם".
ש: "תן לי דוגמה של ספר".
אליעד: נתתי ספר הלאה.
ש: "בסדר מה היה שם בעלילה?".
אליעד: מה זה משנה עכשיו לאיפה אתה חותר שאנחנו לא נעשה את המונולוג כדיון.
ש: אני חותר לזה שלשאול אותו שאלות מעניין לי מה הוא עושה מה מציק לו תוך כדי התשובות יכול להיות שהוא יתרחק מהתשובות.
אליעד: אנחנו יודעים מה מציק לו הוא בדיכאון הוא לא עושה שום דבר כל היום מה מציק לו בן אדם שכל היום סגור בחדר מה מציק לו, לא אנחנו יודעים מה מציק לו נגיד שהוא מבואס מהחיים שלו שהוא לא הצליח שהוא כבר בגיל בוגר שהוא לא פה שהוא לא שם.
ש: אז אתה יודע מה הבעיה שלו.
אליעד: אנחנו יודעים מה הבעיה כן יודעים מה הבעיה קודם כל אנחנו יודעים מה הבעיה, לא בהנחה שאנחנו יודעים מה הבעיה זה לא שאנחנו לא יודעים כלום יודעים מה הבעיה, עכשיו בוא אפילו נקשה נגיד שאנחנו לא יודעים מה הבעיה בכלל אבל תתרכז בא נניח שאנחנו יודעים מה הבעיה ועכשיו אתה פוגש אותו פעם שנייה שלישית אבל כדי לנהל דו שיח הוא צריך להגיד "שלום אני רוצה עכשיו להבין את זה לעשות את זה לשנות את זה לטפל בזה" אבל הוא לא אומר אמר "הכל בסדר אצלי".
עכשיו מה האמת למה הוא אומר הכל בסדר אצלי מה האמת כי הוא לא רוצה לחשוב "הכל בסדר אצלי" זה סוג של מנגנון הדחקה, עכשיו מה האמת האמת היא שהכל בסדר אצלו כי מי אמר שזה לא בסדר אוקי אבל בראש שלו הוא כאילו בשביל לענות תשובה לשאלה של מה אתה רוצה הוא צריך להתחבר בתוכו למקום שלא טוב לו והוא לא רוצה לחשוב על זה שלא טוב לו כי אם הוא יחשוב על זה שלא טוב לו הוא יתחיל לבכות ישתגע אז הוא אומר, עכשיו השאלה היא זה בעצם איך אפשר לעזור לו בלי שהוא יביע חיסרון זאת השאלה.
בא בן אדם יושב והוא לא מביע חיסרון "אין לי חיסרון הכל טוב הכל בסדר זה וזה" אבל אנחנו יודעים שזאת לא האמת וכל פעם כשמנסים ללחוץ אותו למה היית רוצה שיקרה או מה לא טוב לך הוא מתחיל לרעוד ממש רועד או משהו כזה אתה כאילו רואה פתאום הבעת הפנים שלו משתנה והוא אומר לא רוצה להיכנס לזה אז איך אפשר להוציא אותו מזה בכל זאת איך אפשר לעזור לו להתקדם בחיים בלי לדבר על שום בעיה ועל שום רצון, איך אפשר להעמיד פנים שהכל בסדר ואף על פי כן לעזור לו.
ש: אני חושב דרך זה שאתה פותר לו בעיה שלא קיימת אצלו.
אליעד: עכשיו הוא יושב מולך איזה בעיה מי בעיה מה אתה אומר לו עכשיו.
ש: מדבר איתו על משהו טוב חיובי בעבר.
אליעד: הוא לא רוצה להיכנס לעבר אין לו עניין להיכנס לעבר.
ש: כל דבר טוב משהו למצוא אצלו איזה משהו חיובי ללכת לכיוון הטוב.
אליעד: טוב בא נתקדם בפתרון תקשיבו יש שתי שיטות טיפול יש טיפול ישיר וטיפול עקיף עד כאן הבנו.
ש: אני התכוונתי טיפול עקיף אפשר להגיד.
אליעד: השאלה היא מה הוא הטיפול העקיף.
ש: נגיד סתם מעניין אותו הווילונות יש לו בעיה עם הטלוויזיה.
אליעד: לא אין לו בעיה הוא מבחינתו הכל טוב לו הוא פורמאלית הוא לא יגיד אתה אומר לו "יש משהו במציאות הזאת שאתה רוצה לשנות" הוא אומר לך לא "כל מה שקורה אתה רוצה? כן, כל מה שאתה רוצה קורה? כן".
ש: יש לו אבל בעיה מסוימת.
אליעד: אין לו בעיה הוא לא יגיד מהפה שלו "יש לי בעיה אני רוצה" הוא לא מוכן לדבר על בעיה שיש לו גם אם תשלוף את הבעיה הוא לא מוכן לדבר עליה.
ש: יש לו בעיה הוא לא מדבר עליה אבל אתה יודע שיש לו בעיה והוא גם מדחיק את זה שיש לו בעיה.
אליעד: נכון אבל הוא לא מוכן לדבר עליה.
ש: יש לו בעיה ונניח שסתם הוא לא מדבר הבעיה שלו זה טלוויזיה אתה מדבר איתו על הווילונות הוא מדבר איתך כי פה אין לו בעיה אתה נותן לו פה לפתור איזה בעיה עם הווילונות כדי שדרך זה הוא יפתור את הבעיה שלו עם הטלוויזיה.
אליעד: איזה גאונות ועוד דברים פשוטים וברורים, רגע שנייה לא זה לא מסובך שנייה מה שאמרת זה נכון אבל בא נסביר מה שאמרת זה בערך נכון זה לא מדויק זה נכון חלקית. הרעיון פשוט יושב מולנו בן אדם שיש לו בעיה יש לו איזה חיסרון עכשיו או שאנחנו יודעים מה החיסרון מה חסר לו או שאנחנו לא יודעים מה חסר לו זה שתי האופציות, עכשיו או שהוא אומר מה חסר לו או שהוא לא אומר מה חסר לו או שהוא אומר "שלום רע לי שככה וככה חסר לי אני רוצה לשנות זה וזה".
דרך אגב אחת השיטות להוציא מאנשים מה חסר להם נגיד אתה אומר למישהו "מה רע לך? כלום הכל בסדר" אחת השיטות זה לשאול אותו "אוקי נכון וואלה החיים טובים אוקי מה היית רוצה נגיד לשפר מה נגיד יכול להיות יותר טוב מה המטרות שלך" ואז בעצם כל מה שהוא אומר בעצם זה אומר שהוא רע לו מההפך אם הוא אומר "כן הייתי רוצה ככה וככה" אז זאת אומרת רע לו מזה שאין לו, נגיד הוא אומר הייתי רוצה יותר להצליח בעבודה זה כמו להגיד רע לי שאני לא מצליח בעבודה.
אותו דבר על פחדים נגיד שיש מישהו ששואלים אותו על מה הוא בא שהוא סובל מחרדות "ממה אתה בחרדה? לא יודע אין לי מושג על מה אני בחרדות, מה מפחיד אותך? לא יודע, מה יכול לקרות לך רע? לא יודע ולא יודע" מה עושים אומרים לו "אוקי מה הדברים שעושים לך טוב בחיים" ואז הוא אומר "הילדים שלי הבית שלי" יפה זה הדברים שאתה מפחד כי אם הילדים שלך עושים לך טוב אז החרדה שלך זה שלא יקחו לך אותם ושלא יהיה להם רע בסדר.
הדברים הטובים אומרים מה רע לך כל מה שטוב לך ההפך שלו רע לך אם אתה אומר אלה המטרות שלי בעצם זה להגיד רע לי שאין לי את ההפך אם אתה אומר זה מה שעושה לי טוב זה כמו להגיד זה מה שמפחיד אותי, בן אדם ששואלים אותו מה הדברים שעושים לך טוב הוא לא יגיד שיש לי חמש אצבעות למה כי הוא רואה את זה כברור מאליו אז הוא לא מפחד שיקחו לו את זה, בן אדם יגיד מה טוב לו רק בדברים שהוא חושב שיש אפשרות שיקחו לו אותם שמתם לב וגם להגיד "כן אתה יודע אני מאוד שמח, מה טוב לך בחיים? אני מאוד שמח שאני לא חולה סרטן" הוא לא יגיד את זה למה "כי למה שאני אהיה חולה סרטן" אבל הוא תמיד יגיד את הדברים שהוא חושב שיש אפשרות שלא יהיו במילים אחרות כשהוא יגיד מה טוב הוא בעצם יגיד מה הוא מפחד שלא יהיה לו.
אוקי אבל בא נניח עכשיו שאין שום דבר לדלות ממנו מידע אז מה שאנחנו צריכים לדעת זה שלא משנה מה הבעיה שלו יש דבר אחד שבטוח נכון שאם הוא יפעיל את ההיגיון ויצמד לאמת שזה בעצם אותו דבר הוא בטוח יצא מהבעיה שלו ולא משנה מה הבעיה שלו מאיזה סוג מאיזה עניין, לא משנה מה הבעיה שלך לא משנה מה הסיפור אם יהיה לך יותר שכל לחשוב בהיגיון ותיצמד לאמת שזה אותו דבר אתה תצא מהבעיה זה בטוח נכון ולכן כאשר אנחנו לא יכולים לעזור למישהו באופן ישיר אנחנו נעזור לו באופן עקיף.
מה זה אומר לעזור לו באופן עקיף זאת אומרת להגיד לו סבבה בוא נקרא ספר ביחד בוא סתם בוא נעלה נושא נדבר עליו להתחיל לנתח אותו "מה אתה חושב על זה ומה אתה חושב על זה" נעשה איזה משהו ביחד כאשר המטרה היא, אפילו לשחק איתו שש בש ולנתח את המהלכים של המשחק "מה ההיגיון נראה לך יש יותר היגיון לעשות ככה או ככה מה ההיגיון ככה או ככה" כמובן כפי יכולתו יכול להיות שהוא לא ירצה לנתח יותר מדי אז ננתח קצת.
עכשיו הרעיון הוא שכשאתה מפתח לבן אדם את השכל אתה במאה אחוז עוזר לו לצאת מהבעיות שלו ולא משנה מה הבעיה שלו ולא משנה אם הוא מודה שיש לו בעיה ולא משנה אם הוא לא מודה לא משנה כלום בכלל, תפתח לו את השכל קח נושא ותבדוק שהוא מבין אותו יותר טוב ממה שהוא הבין אותו קודם שהוא חשב בהיגיון יותר ממה שהוא חשב קודם זה הכל אם אתה עושה את זה מספיק פעמים בוודאות של מאה אחוז שיהיה לו יותר טוב בבעיה שלו בין אם הוא אמר אותה ובין אם הוא לא אמר אותה לא משנה אבל זה בוודאות של מאה אחוז, פשוט וברור.
עכשיו מה זה אומר לך לגביך שאם אתה בעצמך נגיד מרגיש תקוע בחיים ואין לך מושג מה הבעיה שלך ואתה לא יודע איך להתקדם תגיד לא משנה אז תקשיב תפתח את השכל שלך קח עכשיו משחק היגיון תנסה לפתור אותו קח את זה תנסה לפתור כשהשכל שלך יתפתח בוודאות שזה יעזור לך גם בבעיות שיש שאתה לא יודע מה הן או שאתה לא רוצה לדעת מה הן או שקשה לך להתמודד איתן. הבנו?
050-3331-331