פחד להשתגע ולפגוע באחרים, פחד לאבד שליטה להשתגע ולפגוע באחרים, פחד מאובדן שפיות זמנית, פחד מאובדן שליטה, פחד מדיבוק, פחד להיות במצב של אי שפיות זמנית, פחד להתחרפן, פחד לאבד את זה, פחד לאבד את עצמי, פחד להרביץ למישהו, פחד לפגוע באנשים קרובים, פחד מהתמוטטות עצבים, פחד מאובדן שפיות, לא להקשיב ללב, לא להקשיב לרגש, להקשיב לשכל, פחד להיות זומביפחד להשתגע ולפגוע באחרים, פחד לאבד שליטה להשתגע ולפגוע באחרים, פחד מאובדן שפיות זמנית, פחד מאובדן שליטה, פחד מדיבוק, פחד להיות במצב של אי שפיות זמנית, פחד להתחרפן, פחד לאבד את זה, פחד לאבד את עצמי, פחד להרביץ למישהו, פחד לפגוע באנשים קרובים, פחד מהתמוטטות עצבים, פחד מאובדן שפיות, לא להקשיב ללב, לא להקשיב לרגש, להקשיב לשכל, פחד להיות זומבי תקציר שיחה עם אדם שחושש להשתגע ולפגוע באחרים או לעשות דברים רעים כאלו ואחרים. הוסבר שיש 2 סוגים של פחד להשתגע. 1 - פחד לאבד שליטה על המעשים, ולפעול מתוך סוג של אובדן שפיות זמנית, כאילו נכנס באדם דיבוק. דהיינו, שהאדם חושש ממצב ... שאם משהו ישתלט על המוח שלו, לחלוטין באופן מלא, הרי שהוא יאבד את המודעות שלו. ואז ממילא אין טעם לפחד. ולכן פחד כזה הגיוני, רק אם תהיה השתלטות חלקית, כאשר האדם אחר כך יחזור לשפיות ואז ירגיש רע מכך שהוא פעל בצורה לא שפויה קודם לכן. 2 - פחד להשתגע, לא במובן של לאבד שליטה על המעשים, אלא פחד להשתגע במובן של לחשוב בצורה לא הגיונית, בצורה שבה לדוגמה יראה לאדם הגיוני לפגוע במישהו אחר שמכעיס אותו וכיוב. כאשר המחשבה הלא הגיונית הופכת להגיונית, זה בעצם סוג של שיגעון. דהיינו, פחד 1 הוא מסוג של לאבד את הבחירה החופשית. פחד 2 הוא מסוג של שהבחירה החופשית תשתנה ושהאדם יפעל בצורה שנחשבת ללא הגיונית. אז איך להתמודד עם הפחד הזה? אז הכי טוב לבדוק מה האמת? האם באמת יש סיכוי שיקרה דבר כזה? והתשובה היא, שכן, יש סיכוי שזה יקרה. למה? כי הכל יכול לקרות וכל מה שניתן לדמיין שיקרה, אכן יכול לקרות. אז איך נתמודד עם הפחד הזה?! וכאן יש כמה זוויות. אז קודם כל צריכים לבחור, האם אנחנו חושבים בהיגיון רציונאלי רגיל, שבו אנחנו בודקים ... האפשרות שאנחנו רוצים לחשוב שהכל יכול לקרות, אז אכן באמת הכל יכול לקרות. אז במקרה כזה איך נתמודד עם הפחד? הרי אם הכל יכול לקרות, אז אין משמעות לכמות הסיכוי ואין אפשרות להקטין את הסיכוי, כי הכל יכול לקרות?! וצריך לדעת, שמנקודת המבט שהכל יכול לקרות, מנקודת המבט הזו, אם באמת הכל יכול לקרות, אז אין משמעות לפחד. כי אם הכל יכול לקרות, אז גם יכול לקרות שזה דווקא יהיה טוב או הכי טוב שזה יקרה. כי ... ואולי זה הכי טוב? כי הרי הכל יכול לקרות. בקיצור, מנקודת המבט שאומרת שהכל יכול לקרות, אז אין היגיון לפחד. לגבי נקודת המבט שאומרת שלא הכל יכול לקרות ושאנחנו לא מחפשים פתרון מוחלט ולא מחפשים להיות בטוחים במאה אחוז ... הוא פועל מתוך רגש ולא מתוך שכל. לכן הפעולה ההפוכה היא, להקשיב לשכל ולא להקשיב לרגש. כך גם לגבי הפחד לחשוב מחשבות לא הגיוניות. לדוגמה פחד לחשוב שהגיוני להרביץ לבת הזוג שלך. אפשרי לדמיין שקורית סיטואציה כזו. ולשאול, מה גרם לה לקרות. לדוגמה, סיבות כגון: ... על סיטואציה לא הגיונית שכזו, אפשרי לטפל בשורשים האפשריים שמגדילים את הסיכוי לכך שהיא תקרה. כך גם לגבי כל פחד להשתגע, במובן של לחשוב על משהו שהוא לא הגיוני, לחשוב שהוא כן הגיוני. אפשרי לנסות לחפש את ההיגיון שיש ... אבל עדיין, אם נצמדים לאמת ולהיגיון, דברים מסתדרים. לסיכום: מהצד שהכל יכול לקרות, אין פתרון, אבל גם אין סיבה לפחד, כי אין משמעות לכלום. מהצד שלא הכל יכול לקרות, אז אפשרי לעשות פעולות שיקטינו את הסיכוי לכך שהאדם ישתגע ויעשה דברים ספציפיים שהוא לא רוצה לעשות. מה הם שני סוגי הפחד להשתגע שאליעד כהן מציג? אליעד כהן פותח את ההסבר בהתייחסות לשני סוגים של פחד להשתגע: הפחד הראשון הוא פחד לאבד שליטה על המעשים - מצב בו האדם חושש שאיזו ישות או דיבוק ישתלטו עליו, והוא יפעל בלי מודעות ... כזה האדם חושש ממצב של איבוד בחירה חופשית מוחלט, שבו הוא לא יהיה מודע למעשיו. אך כפי שמסביר אליעד, פחד כזה הוא הגיוני רק במצב של השתלטות חלקית, שכן אם האדם יאבד לחלוטין את מודעותו, ממילא לא ירגיש רע אחרי כן על מה שעשה. הפחד השני הוא פחד שהאדם יתחיל לחשוב בצורה לא הגיונית. כלומר, שהאדם יחשוב שמשהו לא הגיוני (כגון לפגוע באדם אחר שמכעיס אותו) הוא למעשה הגיוני. סוג זה של פחד מתייחס לכך שהבחירה החופשית של האדם משתנה, והוא פועל מתוך שיקולים לא הגיוניים אך עדיין במודעות ובבחירה חופשית. איך להתמודד עם הפחד שהכל יכול לקרות? אליעד מציין שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הפחד הזה: מנקודת המבט שהכל יכול לקרות: אם באמת הכל יכול לקרות, גם הדברים הכי טובים וגם הכי רעים יכולים ...