פחד להשתגע ולפגוע באחרים,
פחד לאבד שליטה להשתגע ולפגוע באחרים,
פחד מאובדן שפיות זמנית,
פחד מאובדן שליטה,
פחד מדיבוק, פחד להיות במצב של אי שפיות זמנית,
פחד להתחרפן,
פחד לאבד את זה,
פחד לאבד את עצמי,
פחד להרביץ למישהו,
פחד לפגוע באנשים קרובים,
פחד מהתמוטטות עצבים,
פחד מאובדן שפיות, לא להקשיב ללב, לא להקשיב לרגש, להקשיב לשכל,
פחד להיות זומבי תקציר שיחה עם אדם שחושש להשתגע ולפגוע באחרים או לעשות דברים רעים כאלו ואחרים. הוסבר שיש 2 סוגים של
פחד להשתגע. 1 -
פחד לאבד שליטה על המעשים, ולפעול מתוך סוג של אובדן שפיות זמנית, כאילו נכנס באדם דיבוק. דהיינו, שהאדם חושש ממצב שבו הוא יאבד שליטה, במובן של יאבד את הבחירה החופשית שלו, ויפעל כמו ... על המוח שלו, לחלוטין באופן מלא, הרי שהוא יאבד את המודעות שלו. ואז ממילא אין טעם
לפחד. ולכן
פחד כזה הגיוני, רק אם תהיה השתלטות חלקית, כאשר האדם אחר כך יחזור לשפיות ואז ירגיש רע מכך שהוא פעל בצורה לא שפויה קודם לכן. 2 -
פחד להשתגע, לא במובן של לאבד שליטה על המעשים, אלא
פחד להשתגע במובן של לחשוב בצורה לא הגיונית, בצורה שבה לדוגמה יראה לאדם הגיוני לפגוע במישהו אחר שמכעיס אותו וכיוב. כאשר המחשבה הלא הגיונית הופכת להגיונית, זה בעצם סוג של שיגעון. דהיינו,
פחד 1 הוא מסוג של לאבד את הבחירה החופשית.
פחד 2 הוא מסוג של שהבחירה החופשית תשתנה ושהאדם יפעל בצורה שנחשבת ללא הגיונית. אז איך להתמודד עם
הפחד הזה? אז הכי טוב לבדוק מה האמת? האם באמת יש סיכוי שיקרה דבר כזה? והתשובה היא, שכן, יש סיכוי שזה יקרה. למה? כי הכל יכול לקרות וכל מה שניתן לדמיין שיקרה, אכן יכול לקרות. אז איך נתמודד עם
הפחד הזה?! וכאן יש כמה זוויות. אז קודם כל צריכים לבחור, האם אנחנו חושבים בהיגיון רציונאלי רגיל, שבו אנחנו בודקים מה הסיכוי הסביר שמשהו כזה יקרה, או שמבחינתנו הכל יכול לקרות? אם נלך ... לחשוב שהכל יכול לקרות, אז אכן באמת הכל יכול לקרות. אז במקרה כזה איך נתמודד עם
הפחד? הרי אם הכל יכול לקרות, אז אין משמעות לכמות הסיכוי ואין אפשרות להקטין את הסיכוי, כי הכל יכול לקרות?! וצריך לדעת, שמנקודת המבט שהכל יכול לקרות, מנקודת המבט הזו, אם באמת הכל יכול לקרות, אז אין משמעות
לפחד. כי אם הכל יכול לקרות, אז גם יכול לקרות שזה דווקא יהיה טוב או הכי טוב שזה יקרה. כי יכול לקרות שתשתגע ושזה יהיה הדבר הכי טוב שקרה לך או שקרה למישהו איך פעם. יכול להיות שבגלל ... הרי הכל יכול לקרות. בקיצור, מנקודת המבט שאומרת שהכל יכול לקרות, אז אין היגיון
לפחד. לגבי נקודת המבט שאומרת שלא הכל יכול לקרות ושאנחנו לא מחפשים פתרון מוחלט ולא מחפשים להיות בטוחים במאה אחוז שזה לא יקרה, אלא כן בודקים סיכוי סיכון. במקרה כזה, יש פעולות שאפשרי ... ולא מתוך שכל. לכן הפעולה ההפוכה היא, להקשיב לשכל ולא להקשיב לרגש. כך גם לגבי
הפחד לחשוב מחשבות לא הגיוניות. לדוגמה
פחד לחשוב שהגיוני להרביץ לבת הזוג שלך. אפשרי לדמיין שקורית סיטואציה כזו. ולשאול, מה גרם לה לקרות. לדוגמה, סיבות כגון: 1 - לראות באלימות פתרון לגיטימי. 2 - לחשוב שמישהו אחר אשם בכך ... אפשרי לטפל בשורשים האפשריים שמגדילים את הסיכוי לכך שהיא תקרה. כך גם לגבי כל
פחד להשתגע, במובן של לחשוב על משהו שהוא לא הגיוני, לחשוב שהוא כן הגיוני. אפשרי לנסות לחפש את ההיגיון שיש בשיגעון, וללמוד להתמודד עם המחשבות הלא הגיוניות שהמוח מדחיק. כן, זה אולי גם ...