ונקרא מהספר "להצליח בכוח המחשבה" עמוד 34 והנושא יהיה "אומץ ממה הוא נובע ואיך לרכוש אותו", אומץ הוא תחושת בטחון עצמי של האדם שיש לו את היכולת לנסות לעשות דברים שהוא לא יודע האם הוא יצליח לעשות אותם בלי לפחד מכישלון והאומץ של האדם מאפשר לו לחיות את חייו בצורה יותר נוחה ולא לפחד כל הזמן מה יהיה. מה זאת אומרת אנשים בחיים שלהם רוצים להשיג מטרות ומה גורם לאדם להשיג מטרות איך בן אדם יכול להשיג את המטרות שלו אם הוא עושה פעולות, אם בן אדם לא עושה שום פעולה איך הוא ישיג את המטרות שלו.

כאשר כמובן להשיג אפשר גם מצד האמת אפשר להשיג את כל המטרות בעולם בלי לעשות שום פעולה, איך על ידי שתבין את המציאות אבל גם כדי להבין את המציאות צריך אומץ איזה אומץ צריך, צריך אומץ לשאול שאלות ובין כך לבין כך כדי שהאדם יתקדם לאיזה מטרה כלשהי הוא צריך שיהיה לו אומץ לא לפחד לעשות דברים, זאת אומרת יש לו ספק לגבי דבר מסוים והוא צריך שיהיה לו אומץ לעשות את הדבר.

והשאלה בעצם זה איך האדם יכול לרכוש אומץ ויש אומץ שנובע מטיפשות דהיינו, שהאדם לא מבין את הסכנה ולכן הוא אמיץ, זאת אומרת יש אומץ שהוא אומץ שלילי מה לדוגמא, ילד קטן שהוא לא יודע שזה מסוכן להכניס את היד לחשמל אז הוא יש לו אומץ להכניס את היד לחשמל אבל זה לא אומץ זה טיפשות כי הוא לא מבין את הסכנה ויש אומץ של חוכמה דהיינו, שמה שמאפשר לאדם להיות אמיץ זאת רשת הביטחון שיש לו, לדוגמא ככל שיש לאדם יותר כסף כך הוא יכול להיות יותר אמיץ ולקחת סיכונים כספיים וכיוצא בזה משום שיש לו רשת בטחון גדולה שמספקת לו את הבטחון שגם אם הוא יפול לא יקרה לו שום דבר.

זאת אומרת יש לפעמים סוג של ביטחון שהוא נכון, סוג של אומץ שהוא טוב האומץ הזה והאומץ הזה ממה הוא נובע, הוא נובע מכך שיש לאדם רשת בטחון לדוגמא בן אדם שיש לו הרבה כסף הוא לא מפחד להשקיע למה כי הוא אומר "גם אם אני אפסיד עדיין יש לי לאיפה ליפול כי גם אם אני אפול עדיין לא יקרה לי שום דבר רע" והרעיון הוא, שיש בעצם שני סוגים של אומץ והאדם צריך לחזק את האומץ החיובי שלו והאומץ השני הוא סתם טיפשות אבל בן אדם צריך שיהיה לו אומץ חיובי.

ואיך לרכוש אומץ איך בן אדם באמת יכול לרכוש אומץ מה יעשה בן אדם שהוא מרגיש שהוא מפחד ושאין לו ביטחון עצמי ושהוא רוצה להיות אמיץ, מה יעשה אדם כדי לרכוש אומץ תשובה, הדרך לרכוש אומץ היא על ידי הבנת המציאות כפי מה שהיא באמת ככל שהאדם מבין טוב יותר את הדברים כפי מה שהם באמת כך הוא מבין טוב יותר היכן הוא יכול לקחת סיכון והיכן לא. מה זאת אומרת ככל שהאדם מבין את המציאות טוב יותר ככה הוא חוסך מעצמו את האומץ של הטיפשות ככה הוא לא משחק אותה חזק גדול כאשר אין לו שום סיכוי כי הוא מבין בעצם שהוא לא יכול ומצד שני יש לו אומץ כאשר הוא יכול.

לפעמים האדם מפחד משטויות וזה רק משום שהוא לא ראה את הדברים כפי מה שהם באמת, אם היה האדם רואה את הדברים כפי מה שהם באמת הרי שהוא היה מפסיק לפחד משטויות והיה גם נזהר יותר ממה שבאמת צריך להיזהר ממנו ולא להתעלם ממנו. מה זאת אומרת, זאת אומרת שמצב האמת האמיתית בן אדם לא צריך אומץ בן אדם צריך להיות אמיתי, בן אדם צריך לדעת את מגבלותיו את מגבלות כוחו ואת יכולותיו. מי צריך אומץ מי שלא מבין את המציאות, כאשר אתה לא מבין את המציאות אז אתה צריך אומץ אתה אומר "אין לי אומץ לעשות" כי אתה לא יודע אם אתה יכול או לא, אם היית יודע בוודאות שאתה יכול אתה לא צריך אומץ ואם אתה יודע בוודאות שאתה לא יכול אתה גם לא צריך אומץ כי אתה לא יכול מה זה שייך אומץ.

מתי צריך אומץ כאשר לא יודעים אבל אם אתה תהיה אמיתי ואתה תנסה להבין מה האמת "אני יכול או לא יכול, האם אני בטוח שאני לא יכול, האם אני בטוח שאני כן יכול" אם תחפש את האמת אז ממילא תתנהג כאילו יש לך אומץ, זאת אומרת בפועל אתה לא תעשה שטויות שהן מיותרות ושאתה לא יכול לעשות אותן ומצד שני אתה גם תראה את התמונה בצורה הרבה יותר ברורה ואתה תבין "וואלה אבל אני כן יכול לנסות, אבל אני כן יכול לעשות מה הבעיה" והרעיון הוא, שכאשר האדם רואה את הדברים טוב יותר כפי מה שהם באמת ולא רק כפי מה שנדמה לו על ידי זה הוא מבין טוב יותר את מרחב הפעולה האמיתי שלו והוא מבין טוב יותר איזה סיכונים הוא יכול לקחת בצורה אמיתית יותר שקרובה למציאות.

זאת אומרת בשורה התחתונה הבן אדם צריך להיות אמיתי ולשאול את עצמו "האם הדבר הזה הוא אפשרי, האם אני יכול לנסות לעשות אותו" וגם לגבי העניין של הטוב והרע בן אדם צריך לשאול את עצמו "ואם אני אכשל זה יהיה רע ואם אני אכשל אז אני אכשל, מה קרה אז אני אכשל מה קרה, מי החליט שזה כל כך רע אם להיכשל ואם אני אצליח מה יקרה אז יהיה הרבה יותר טוב ואם אני לא אצליח אז יהיה הרבה יותר רע", ברגע שבן אדם מסתכל על דברים בצורה אמיתית ומבין שמצד האמת הכל אחד והכל טוב אז הוא יכול להרשות לעצמו להיות אמיץ באמת, למה אמיץ באמת כי יש לו רשת בטחון, ההבנה של האדם שהכל אחד היא בעצם רשת הבטחון שלו.

בעיקרון אומץ הוא טוב אך אין בו צורך, אומץ זה דבר טוב אך אין בו צורך זאת אומרת האדם נצרך לאומץ רב במקרים שבהם קיימת חוסר ידיעה לגבי ההשלכות של הפעולה שלו. אם היה האדם יודע מראש מה יהיו התוצאות של מעשיו ממילא לא הייתה שום משמעות כי אם יש ידיעה ברורה וודאית מראש מה יקרה בסוף ממילא אין כאן שום מקום לספקות וחששות מיותרים ואז ההחלטה היא עצמאית לגמרי גם בלי אומץ ולכן כפי שאמרנו קודם מה אמרנו, אמרנו אם תבין את המציאות באמת אתה לא צריך שיהיה לך אומץ כי אם אתה יודע בדיוק מה מוביל לאיפה ומה יקרה ולמה זה יקרה שבעצם מצד האמת בן אדם הרי לא באמת יכול לדעת מה יקרה, מי יכול לדעת מה יקרה אף אחד לא יכול לדעת מה יקרה, איך אתה יכול לדעת מה יקרה הכוונה היא שאם יהיה לך שכל בקודקוד אתה תבין שהכל טוב וגם להיכשל זה טוב, לא רק שזה טוב את צריך לשמוח אחרי שאתה נכשל לא רק לשמוח, לשמוח יותר מאשר שאתה שמח שהצלחת.

למה משתי סיבות קודם כל כי זה מקדם אותך כי זה מקדם אותך להצלחה אמיתית יותר גדולה ממה שנקרא הצלחה ושנית כי מצד האמת אין דבר כזה רע, הכל זה טוב באותה מידה. אם היה לאדם שכל בקודקוד והוא היה מבין שהכל טוב באותה מידה לא היה לו שום שאלת אומץ, פשוט הוא היה מתנהל ברמת חוקי המשחק שלנו ולא לשום בעיה של אומץ, אתה רוצה תעשה אתה לא רוצה אל תעשה לא צריך אומץ ולא צריך חוסר אומץ, אתה רוצה תעשה אתה לא רוצה אל תעשה מה אומץ בכל מקרה לא יכול לקרות לך שום דבר רע ולכן כאשר האדם רואה טוב יותר את הדברים כפי מה שהם באמת ממילא הוא מבין טוב יותר מה הוא כן יכול לעשות ומה הוא לא יכול לעשות ואז ממילא הוא פועל בחוכמה בדרך שבה הוא כן יכול ללכת ללא סיכון כלשהו ואז ממילא אין צורך באומץ כי אין בכלל שום פחד.

וכאשר האדם רואה את התמונה המלאה ורואה בצורה ברורה את האלטרנטיבות שלו לפתור את הבעיה, מה זאת אומרת כאשר האדם מבין שהאלטרנטיבה הטובה ביותר לפתור את הבעיה את כל הבעיות בעולם היא ההבנה שמצד האמת אין שום בעיה בעולם, זאת אומרת פה אמרתי בן אדם כאילו שיש לו אלטרנטיבות לפתור את הבעיה אבל מצד האמת בן אדם לא צריך לראות שיש לו אלטרנטיבות לפתור את הבעיה, בן אדם צריך להגיע למצב שבו הוא יבין שבכלל אין שום בעיה, אין שום בעיה כל המציאות היא טובה מה זה משנה בסוף בכל מקרה אתה מת בכל מקרה בין כך ובין כך ובכל מקרה הכל טוב בכל מקרה, הכל אחד אין בעיה נגיד שהכל רע אבל בכל מקרה הכל אחד לטוב ולרע בכל מקרה אחד אבל מבחינה אובייקטיבית אין משמעות בין טוב לרע זה אותו דבר אז ממילא כאשר אתה מבין את זה ככה ממילא יש לך פתרון לכל הבעיות, ממילא אין שום שאלה אין שום בעיה בכלל. אז מה הבעיה אם אתה רוצה לעשות משהו תעשה אותו אתה לא רוצה אל תעשה אותו, מה השאלה "אין לי אומץ" בא לך לעשות תעשה.

למה אין לבן אדם אומץ כי הוא מפחד שאולי יקרה לו דבר רע אבל אם אתה מבין שהכל טוב אז אין ממילא שום שאלה, ממילא הוא כבר לא נזקק לאומץ כי הוא הולך בדרך סלולה והדרך להגיע לזה היא רק על ידי שגורמים לתמונת המצב להתבהר ולנסות להבין טוב יותר את האפשרויות השונות כפי מה שהן באמת. לסיכום ראיית המציאות כפי מה שהיא באמת מאפשרת לאדם להבין טוב יותר את מרחב הפעולה שלו וללכת בדרך סלולה ופתוחה בלי להצטרך לקחת סיכונים כלשהם, תתמקד למה כי אם הוא מבין את האמת באמת אז מצד האמת הוא אף פעם לא לוקח סיכון, למה כי מישהו שלא מבין את המציאות באמת הוא תמיד חייב לקחת סיכון אבל מי שמבין את המציאות באמת ומבין שהכל אחד הוא אף פעם לא לוקח שום סיכון בשום דבר בעולם, למה כי תמיד זה טוב הוא נמצא בגן עדן בעולם שכולו טוב שבו תמיד זה טוב, כל החלטה שלא תקבל זה טוב גם אם תטעה זה טוב לא משנה מה יקרה זה טוב.

כאשר האדם מסתכל על הדברים בצורה כזאת ממילא הוא אף פעם לא צריך לקחת סיכון ואז ממילא הוא אף פעם לא מפחד ואז ממילא הוא לא צריך אומץ. תתמקד בלהבין את הדברים ולגלות את האפשרויות הבטוחות והיעילות שלך ואז ממילא תוכל ללכת בדרך המלך בלי להסתכן. בן אדם צריך לחפש את האמת לשאול את עצמו מה האמת, לגלות שבסופו של דבר זה לא משנה מה שקורה בחוץ זה משנה מה אתה מבין בפנים וזה גם לא משנה מה אתה מבין בפנים זה משנה מה האמת והאמת היא שהכל אחד ומאחר שהכל אחד ממילא הכל טוב ואם הכל טוב אז אין שום צורך באומץ כי אין שום פחד ושיהיה לכולם המשך יום של חוסר אומץ כי אין בו שום צורך כי הכל טוב באמת. תודה.