וכאן נסביר, איך לא לפחד מהמצב הבטחוני ואיך לא לפחד מאזעקות / טילים מאירן וכיו"ב. ואיך להתמודד עם התקפי חרדה בזמן התקפת טילים? ואיך להתמודד עם פחד מתרחישי קיצון? ונסביר האם כדאי להיכנס לממד? ועוד.
ויש בזה כל מיני היבטים והמון נקודות מבט. לדוגמה: יש את נקודת המבט של שום דבר לא משנה, שמה זה משנה מה יקרה וכולי. ויש את נקודת המבט של סיכוי סיכון, דהיינו, שהסיכוי למות בתאונת דרכים יותר גדול פי כמה וכמה, מאשר מהסיכוי להיפגע ממלחמת טילים, מהמון סיבות וכולי. אבל כאן ניתן עוד נקודת מבט חשובה שכדאי להתבונן בה.
והעניין הוא, שהסבל מתחלק ל 2 חלקים. הדבר הרע עצמו שקורה לאדם בפועל, זה חלק אחד. והחלק השני, זה הסבל שיש לאדם, מכך שהוא מפחד שהולך לקרות לו דבר רע, שזה חלק שני. לדוגמה: בן אדם שמפחד ממתקפת טילים, הוא סובל בראש ובראשונה מהפחד שיש לו להיפגע מהטילים. ובנוסף, הוא יכול לסבול או לא לסבול אם בפועל הוא יפגע מהטילים. ואלו 2 חלקים שונים של הסבל.
ואם טיל בפועל פוגע באדם, האם הגיוני שהאדם יסבול מכך? נניח שכן. אבל הפחד להיפגע מהטיל, האם האדם מחויב לסבול ממנו? תשובה: לא בהכרח.
ונזכיר את דבריי רבי נחמן מברסלב שאמר https://breslev.eip.co.il/?key=520 שיש שני סוגים של סבל וייסורים. יש את הייסורים שיש לאדם בגוף הפיזי שלו, שמהם יותר הגיוני לסבול. וגם איתם יש דרכים שונות איך להתמודד עם כאב פיזי וכולי. אבל יש גם את הייסורים שהם מחוץ לגוף, דהיינו, שהאדם סובל מדברים שקורים מחוץ לגוף שלו. שהם יותר נובעים מחיסרון הדעת שיש לאדם.
וכמובן שיש בזה המון היבטים. וכמובן שהחיים כאן ומשמעות החיים, מבוססת על פחד. ובלי פחד אין חיים. ומשמעות החיים נובעת מהרצון. והרצון יוצר פחד. ובלי שום פחד, אין שום רצון ואין שום משמעות לחיים וכולי. ולכן בהחלט כן הגיוני לפחד ברמה מסוימת, כי זאת משמעות החיים, הרצון שיוצר את הפחד.
ומצד האמת, עוצמת הסבל של האדם תלויה בעיקר בכמה הוא מזדהה עם הרצון שלו, בלי קשר לשאלה אם הסבל הוא בסוף הפיזי שלו או בנפש שלו. אבל זה עניין אחר.
אבל ברמת העיקרון ניתן להבין, כי יש את הסבל ממה שבאמת קורה בפועל באופן ממשי. ויש את הסבל מכך שהאדם מפחד ממה שיכול לקרות לו בעתיד. או שהוא סובל ממה שכבר קרה לו בעבר. וכמו שאמר מי שאמר "הציפיה למוות קשה מהמוות עצמו". דהיינו, הפחד שהאדם מפחד למות, הוא קשה יותר מאשר המוות עצמו.
וכאשר מישהו מרביץ לך, האם הגיוני שתנסה להתנגד לו? או שתתן לו להרביץ לך? כנראה שהגיוני שתתנגד לו. דהיינו, אם מישהו יורה עליך טילים, האם הגיוני להיכנס לממד בזמן אזעקה וכולי? כן, יש בזה היגיון, כמו שהגיוני להסתכל לצדדים לפני שעוברים את הכביש. לא בהכרח באותה הרמה, אבל כן, גם זה הגיוני. והגיוני לעבוד היום, כדי שיהיה לך אוכל מחר או בפנסיה בעוד הרבה שנים. הכל הגיוני ברמה כזו או אחרת.
אבל האם הגיוני שהבן אדם יהרוס לעצמו את החיים היום בעבודה קשה, כדי שבפנסיה החיים שלו לא יהרסו מעבודה קשה? זה כנראה פחות הגיוני.
וכאשר הטרור מנהל מלחמה נגד האויב, ובמקרה הזה האויב הוא אנחנו תושבי מדינת ישראל, הרי שהמלחמה נגדנו היא בכמה רמות. יש את הרמה הפיזית, שבפועל יורים עלינו טילים, כדי לפגוע בנו פיזית, כמו שמסופר במגילת אסתר "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים ביום אחד". אז האם הגיוני להיכנס לממד ברגע שיש אזעקה וכולי? כן, ברמה מסוימת כנ"ל.
אבל זאת לא כל האמת. כי כל האמת היא, שהטרור רוצה לפגוע בנו, לא רק באמצעות פגיעה פיזית, אלא גם באמצעות פגיעה נפשית. והטרור יורה טילים, כדי לפגוע בנו פיזית, אבל גם נפשית. באמצעות הפחדה של תושבי מדינת ישראל. ולפעמים, הטרור יורים עלינו טילים לאזורים לא מיושבים, בכוונה, כדי לא לפגוע בנו פיזית, אלא רק כדי לפגוע בנו נפשית. כי הם יודעים שאם הם יפגעו בנו פיזית, אז נהיה חייבים להגיב וכולי. אבל על פגיעה נפשית, מדינת ישראל פחות מגיבה, גם בגלל כיפת ברזל וכולי.
ונשאל שוב, אם מישהו מרביץ לך, האם הגיוני להתגונן ממנו? אם מישהו יורה עליך טילים, האם הגיוני להיכנס לממד כדי להתגונן מכך? נניח שכן. אבל אם מישהו מנסה לפגוע בך נפשית ולגרום לך לפגיעה נפשית, לגרום לך לסבול מפחד מטילים, לגרום לך לפחד מהתקפת טילים, האם הגיוני להתגונן גם מהפגיעה הנפשית הזאת? או שהגיוני להתגונן רק מפגיעה פיזית של טילים, אבל לא משנה אם תיפגע מהפחד להיפגע מטילים?!
והרעיון הוא, שצריכים להבין, שיש על אזרחי מדינת ישראל, שני איומים. איום אחד הוא פיזי, ואיום שני הוא נפשי. והפגיעה יכולה להיות פיזית, מטילים. אבל היא גם יכולה להיות נפשית, מהפחד להיפגע מהטילים. כי הפחד גורם לנזקים, קשים, נפשיים וגם פיזיים. הפחד פוגע באדם גם ברמה הפיזית, כידוע. והאדם מביא על עצמו מחלות פיזיות ונפשיות קשות, בגלל הפחד והלחץ שיש לו. ובהתקפה של אירן / חיזבאללה / חמאס וכיו"ב, אפשרי גם להיפגע פיזית אבל גם להיפגע נפשית, מהפחד, לחץ, טראומה, חרדה וכולי.
כך שצריכים להתגונן, גם מפני הפגיעה הפיזית מהטילים, אבל גם מהפגיעה הנפשית מהפחד מהטילים, גם ממנה צריכים להתגונן. ואני מזכיר, שהפגיעה הנפשית מהפחד מטילים, גורמת גם לפגיעה פיזית, בטווח הזמן הבינוני והארוך. ואנשים מביאים על עצמם מחלות פיזיות ונפשיות, בגלל הפחדים שיש להם.
ולדוגמה, ליהנות מזוגיות, זה טוב. אבל לפחד לאבד את הזוגיות, זה רע. וליהנות מהחיים זה טוב, אבל לפחד למות זה רע. וההנאה מהחיים, באה עם מחיר של הפחד לאבד את החיים והפחד למות. ומי שיותר מידי נהנה מהחיים, הוא סובל יותר מידי מהפחד למות. והרעיון הוא, שלפעמים ההנאה מהחיים, עולה יותר מאשר המחיר של הפחד לאבד את החיים. ולפעמים, הסבל לאבד את הדבר, יותר גדול מההנאה שהדבר עצמו מביא. כמו פחד לאבד ילדים, פחד לאבד הורים וכיו"ב, שזה פחד שהסבל שלו, יכול להיות יותר גדול מההנאה שהאדם מקבל מההורים / ילדים שלו וכיו"ב.
וכאשר האדם שומע אזעקה, או התראה על התקפת טילים וכיו"ב, עליו לדעת שהוא יכול גם להיפגע נפשית ולא רק פיזית. ועליו להתגונן גם נפשית ולא רק פיזית. ואם הטיל לא פגע בך, אבל הפחד מהטיל פגע בך, הרי שאתה נפגעת במלחמה. ובדיוק כמו שצריכים להילחם בטילים עצמם, כך צריכים להילחם בפחד מהטילים.
ובנוסף, יש כמובן את כלי התקשורת / כלי התשקורת, שיש לחלק אינטרס להפחיד את האנשים, מהמון סיבות. החל מסיבות של רייטינג, כי זה מעלה את הרייטינג ואנשים מרותקים למסך, כאשר הם מפחדים. ובנוסף יש להם גם אינטרס מוצדק או שלא, להפיל את הממשלה וככל שאנשים יותר יפחדו, ככה יש יותר סיכוי שהם יצליחו להפיל את הממשלה, בצדק או שלא, שזה כמובן נושא אחר (האם ביבי אשם).
בשורה התחתונה, כמו שהאדם מבין שיש מולו סכנה להיפגע מטילים, הוא צריך להבין שיש מולו גם סכנה להיפגע מהפחד מהתקפת טילים. וצריכים להתגונן גם מפני הפחד עצמו. ונכון, שבמובן מסוים, ככל שהאדם פחות מפחד מהטילים, ככה יש יותר סיכוי שהוא יפגע מהם, אבל עדיין, מי שעושה הכל כדי לא להיפגע מהטילים, אומנם הוא לא ניפגע מהטילים, אבל הוא נפגע מהפחד מהטילים וגם זאת פגיעה נפשית וגם פיזית כנ"ל.
ואפשרי להרוס לאדם את החיים, לא רק באמצעות לפגוע בו בטילים, אלא גם באמצעות להרוס לו את החיים, שהוא לא יישן בלילה, כי הוא מפחד מאזעקה וכיו"ב.
ואחרי שמבינים שיש כאן 2 סכנות, עכשיו צריך למצוא נקודת איזון. שהיא לדוגמה, להיכנס למרחב מוגן וכיו"ב, אבל לנסות להירגע. לעשות את ההשתדלות שלא להיפגע אבל לא לאכול סרטים מלהיפגע, כי מה הסיכוי שניפגע ואם ניפגע אז מה?! ומי שלא אכפת לו להיפגע, לא יסבול אם הוא יפגע. במובן שאי אפשר להכריח את הבן אדם לסבול מפגיעה מטילים, אם הוא יחשוב שלא אכפת לו להיפגע מהם.
וברמת העיקרון, איך אפשרי לפחד פחות מטילים? תשובה: זה גם על ידי שהאדם לומד להבדיל בין עובדה לפירוש. כי הפחד מהטיל, הוא על הפירוש, שאולי תיפגע. אתה סובל בגלל הפירוש שיש אפשרות שתיפגע. אבל אתה לא נפגע כרגע בפועל פיזית. ואלו ייסורים מחוץ לגוף כנ"ל.
ונקודת האיזון היא, להפריד בין עניין ההשתדלות המעשית, לבין הסטרס הנפשי שיש מהטילים עצמם. שהוא לא מחויב. ואפשרי להתגונן מטילים, גם בלי להיכנס לפאניקה להיפגע מטילים.
ובהיבט הדתי, למי שמאמין לא מפחד, יש את ההשתדלות הפיזית ההשתדלות הגשמית, להיכנס לממד ויש את הפחד הנפשי, שהוא נובע מחוסר אמונה ומחוסר ביטחון, שהכל טוב ושהכל לטובה והכל בהשגחה פרטית ומה שצריך לקרות יקרה וכולי (ע"ע ביטחון והשתדלות).
ויש בזה עוד עניינים, שהאדם צריך להבין שהוא זה שבוחר לפחד. כי האדם בוחר את הרצון שלו. והאדם בוחר לרצות לא להיפגע מהטילים וכולי. שזה כמובן עוד עניין אחר.
ויש גם את העניין של התבואה המשוגעת שסיפר רבי נחמן מברסלב https://breslev.eip.co.il/?key=2562 שהאדם צריך לזכור שהוא בתוך בית משוגעים. ויש גם את העניין של https://breslev.eip.co.il/?key=2207 "אֶת זֶה תְּקַבְּלוּ מֵאִתִּי שֶׁלּא לְהַנִּיחַ עַצְמוֹ לְהָעוֹלָם לְהַטְעוֹת, שֶׁלּא יַטְעֶה אוֹתוֹ הָעוֹלָם... מֵאַחַר שֶׁאֵין הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלוּם" וגם כאן https://breslev.eip.co.il/?key=69 "כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַגָּלוּת, אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת. וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת, אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת" וכיו"ב בעוד מקומות.
לסיכום: בזמן מלחמה, יש 2 סכנות. יש סכנה להיפגע מהטילים, סכנה פיזית, להיפגע פגיעה פיזית, מה שנקרא מלחמה קונבנציונלית. אבל יש גם מלחמה תודעתית, מלחמה לא קונבנציונלית, לוחמה פסיכולוגית, לוחמה בלתי קונבנציונלית, שבה יש איום וסכנה שהאדם יפגע מהפחד להיפגע מטילים. שגם ממנה צריכים להתגונן.
ובמובן מסוים, המאמר הזה מגדיל את רמת הסטרס של האדם. כי עכשיו האדם מבין שהוא נתון גם תחת סכנה של הפחד להיפגע, שגם זו סכנה בפני עצמה. אבל זאת האמת. כי המטרה היא שהאדם יבין שיש כאן 2 אויבים. והוא חוטף מכות של פחד, והוא יכול להתמודד גם עם הפחד, גם תוך כדי זה שהוא נכנס לממד.
ויש מי שיקצין ויאמר, שהוא בוחר להתמודד רק עם הפגיעה מטילים, ונותן לפחד לפגוע בו. דהיינו, הוא ימשיך לפחד בצורה קיצונית ובתמורה, יקטין את הסיכוי שלו להיפגע מטילים. כי הוא יעבור לגור בבונקר, כמו שנסראללה חי בו, לפני שהוא מת בבונקר שלו.
ויש מי שיקצין ויאמר, שהוא בוחר להתמודד רק עם הפחד להיפגע מהטילים, והוא בוחר להתעלם מאזעקות וכיו"ב, ולא אכפת לו להיפגע משום דבר. וזה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא יפגע מהטילים עצמם, אבל הוא כנראה לא יפגע מהסבל שיש מהפחד להיפגע מהטילים.
דהיינו, שיש כאן 2 סכנות וכל אחד בוחר את האיזון שהוא רוצה איך לאזן את ההתמודדות שלו עם 2 הסכנות. כי יש אנשים שלא מבינים שגם הפחד להיפגע מהטילים, גם הוא עצמו פגיעה נפשית בפני עצמה. ולכן חשוב להבהיר שיש כאן גם סכנה של הפחד להיפגע ולא רק של הפגיעה עצמה.
ואיך לפחד פחות להיפגע מטילים? ואיך לא לפחד בכלל להיפגע מטילים? זה עניין אחר בפני עצמו, איך להתמודד עם פחדים בכללי https://anxiety-treatment.eip.co.il וזה עניין אחר.
ומה רמת האיזון המומלצת, איך לאזן בין הרצון לא להיפגע פיזית, לבין הרצון לא לפחד להיפגע פיזית? זה כמובן עוד עניין. אבל המסר כאן הוא, לזכור, שצריכים ללמוד לפחד פחות, ללמוד לא לפחד, להבין שלפחד זה נזק כמו שלהיפגע ממשהו זה נזק. להיות עני, זה סבל. אבל גם לפחד להיות עני, זה סבל. ולהיות חולה, זה סבל. אבל גם לפחד להיות חולה, זה סבל וכולי.
ולכן צריכים ללמוד לראות בפחד מפגיעה מטילים אויב בפני עצמו, כמו שרואים בפגיעה עצמה אויב בפני עצמה. בהצלחה!
ויש בזה כל מיני היבטים והמון נקודות מבט. לדוגמה: יש את נקודת המבט של שום דבר לא משנה, שמה זה משנה מה יקרה וכולי. ויש את נקודת המבט של סיכוי סיכון, דהיינו, שהסיכוי למות בתאונת דרכים יותר גדול פי כמה וכמה, מאשר מהסיכוי להיפגע ממלחמת טילים, מהמון סיבות וכולי. אבל כאן ניתן עוד נקודת מבט חשובה שכדאי להתבונן בה.
והעניין הוא, שהסבל מתחלק ל 2 חלקים. הדבר הרע עצמו שקורה לאדם בפועל, זה חלק אחד. והחלק השני, זה הסבל שיש לאדם, מכך שהוא מפחד שהולך לקרות לו דבר רע, שזה חלק שני. לדוגמה: בן אדם שמפחד ממתקפת טילים, הוא סובל בראש ובראשונה מהפחד שיש לו להיפגע מהטילים. ובנוסף, הוא יכול לסבול או לא לסבול אם בפועל הוא יפגע מהטילים. ואלו 2 חלקים שונים של הסבל.
ואם טיל בפועל פוגע באדם, האם הגיוני שהאדם יסבול מכך? נניח שכן. אבל הפחד להיפגע מהטיל, האם האדם מחויב לסבול ממנו? תשובה: לא בהכרח.
ונזכיר את דבריי רבי נחמן מברסלב שאמר https://breslev.eip.co.il/?key=520 שיש שני סוגים של סבל וייסורים. יש את הייסורים שיש לאדם בגוף הפיזי שלו, שמהם יותר הגיוני לסבול. וגם איתם יש דרכים שונות איך להתמודד עם כאב פיזי וכולי. אבל יש גם את הייסורים שהם מחוץ לגוף, דהיינו, שהאדם סובל מדברים שקורים מחוץ לגוף שלו. שהם יותר נובעים מחיסרון הדעת שיש לאדם.
וכמובן שיש בזה המון היבטים. וכמובן שהחיים כאן ומשמעות החיים, מבוססת על פחד. ובלי פחד אין חיים. ומשמעות החיים נובעת מהרצון. והרצון יוצר פחד. ובלי שום פחד, אין שום רצון ואין שום משמעות לחיים וכולי. ולכן בהחלט כן הגיוני לפחד ברמה מסוימת, כי זאת משמעות החיים, הרצון שיוצר את הפחד.
ומצד האמת, עוצמת הסבל של האדם תלויה בעיקר בכמה הוא מזדהה עם הרצון שלו, בלי קשר לשאלה אם הסבל הוא בסוף הפיזי שלו או בנפש שלו. אבל זה עניין אחר.
אבל ברמת העיקרון ניתן להבין, כי יש את הסבל ממה שבאמת קורה בפועל באופן ממשי. ויש את הסבל מכך שהאדם מפחד ממה שיכול לקרות לו בעתיד. או שהוא סובל ממה שכבר קרה לו בעבר. וכמו שאמר מי שאמר "הציפיה למוות קשה מהמוות עצמו". דהיינו, הפחד שהאדם מפחד למות, הוא קשה יותר מאשר המוות עצמו.
וכאשר מישהו מרביץ לך, האם הגיוני שתנסה להתנגד לו? או שתתן לו להרביץ לך? כנראה שהגיוני שתתנגד לו. דהיינו, אם מישהו יורה עליך טילים, האם הגיוני להיכנס לממד בזמן אזעקה וכולי? כן, יש בזה היגיון, כמו שהגיוני להסתכל לצדדים לפני שעוברים את הכביש. לא בהכרח באותה הרמה, אבל כן, גם זה הגיוני. והגיוני לעבוד היום, כדי שיהיה לך אוכל מחר או בפנסיה בעוד הרבה שנים. הכל הגיוני ברמה כזו או אחרת.
אבל האם הגיוני שהבן אדם יהרוס לעצמו את החיים היום בעבודה קשה, כדי שבפנסיה החיים שלו לא יהרסו מעבודה קשה? זה כנראה פחות הגיוני.
וכאשר הטרור מנהל מלחמה נגד האויב, ובמקרה הזה האויב הוא אנחנו תושבי מדינת ישראל, הרי שהמלחמה נגדנו היא בכמה רמות. יש את הרמה הפיזית, שבפועל יורים עלינו טילים, כדי לפגוע בנו פיזית, כמו שמסופר במגילת אסתר "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים ביום אחד". אז האם הגיוני להיכנס לממד ברגע שיש אזעקה וכולי? כן, ברמה מסוימת כנ"ל.
אבל זאת לא כל האמת. כי כל האמת היא, שהטרור רוצה לפגוע בנו, לא רק באמצעות פגיעה פיזית, אלא גם באמצעות פגיעה נפשית. והטרור יורה טילים, כדי לפגוע בנו פיזית, אבל גם נפשית. באמצעות הפחדה של תושבי מדינת ישראל. ולפעמים, הטרור יורים עלינו טילים לאזורים לא מיושבים, בכוונה, כדי לא לפגוע בנו פיזית, אלא רק כדי לפגוע בנו נפשית. כי הם יודעים שאם הם יפגעו בנו פיזית, אז נהיה חייבים להגיב וכולי. אבל על פגיעה נפשית, מדינת ישראל פחות מגיבה, גם בגלל כיפת ברזל וכולי.
ונשאל שוב, אם מישהו מרביץ לך, האם הגיוני להתגונן ממנו? אם מישהו יורה עליך טילים, האם הגיוני להיכנס לממד כדי להתגונן מכך? נניח שכן. אבל אם מישהו מנסה לפגוע בך נפשית ולגרום לך לפגיעה נפשית, לגרום לך לסבול מפחד מטילים, לגרום לך לפחד מהתקפת טילים, האם הגיוני להתגונן גם מהפגיעה הנפשית הזאת? או שהגיוני להתגונן רק מפגיעה פיזית של טילים, אבל לא משנה אם תיפגע מהפחד להיפגע מטילים?!
והרעיון הוא, שצריכים להבין, שיש על אזרחי מדינת ישראל, שני איומים. איום אחד הוא פיזי, ואיום שני הוא נפשי. והפגיעה יכולה להיות פיזית, מטילים. אבל היא גם יכולה להיות נפשית, מהפחד להיפגע מהטילים. כי הפחד גורם לנזקים, קשים, נפשיים וגם פיזיים. הפחד פוגע באדם גם ברמה הפיזית, כידוע. והאדם מביא על עצמו מחלות פיזיות ונפשיות קשות, בגלל הפחד והלחץ שיש לו. ובהתקפה של אירן / חיזבאללה / חמאס וכיו"ב, אפשרי גם להיפגע פיזית אבל גם להיפגע נפשית, מהפחד, לחץ, טראומה, חרדה וכולי.
כך שצריכים להתגונן, גם מפני הפגיעה הפיזית מהטילים, אבל גם מהפגיעה הנפשית מהפחד מהטילים, גם ממנה צריכים להתגונן. ואני מזכיר, שהפגיעה הנפשית מהפחד מטילים, גורמת גם לפגיעה פיזית, בטווח הזמן הבינוני והארוך. ואנשים מביאים על עצמם מחלות פיזיות ונפשיות, בגלל הפחדים שיש להם.
ולדוגמה, ליהנות מזוגיות, זה טוב. אבל לפחד לאבד את הזוגיות, זה רע. וליהנות מהחיים זה טוב, אבל לפחד למות זה רע. וההנאה מהחיים, באה עם מחיר של הפחד לאבד את החיים והפחד למות. ומי שיותר מידי נהנה מהחיים, הוא סובל יותר מידי מהפחד למות. והרעיון הוא, שלפעמים ההנאה מהחיים, עולה יותר מאשר המחיר של הפחד לאבד את החיים. ולפעמים, הסבל לאבד את הדבר, יותר גדול מההנאה שהדבר עצמו מביא. כמו פחד לאבד ילדים, פחד לאבד הורים וכיו"ב, שזה פחד שהסבל שלו, יכול להיות יותר גדול מההנאה שהאדם מקבל מההורים / ילדים שלו וכיו"ב.
וכאשר האדם שומע אזעקה, או התראה על התקפת טילים וכיו"ב, עליו לדעת שהוא יכול גם להיפגע נפשית ולא רק פיזית. ועליו להתגונן גם נפשית ולא רק פיזית. ואם הטיל לא פגע בך, אבל הפחד מהטיל פגע בך, הרי שאתה נפגעת במלחמה. ובדיוק כמו שצריכים להילחם בטילים עצמם, כך צריכים להילחם בפחד מהטילים.
ובנוסף, יש כמובן את כלי התקשורת / כלי התשקורת, שיש לחלק אינטרס להפחיד את האנשים, מהמון סיבות. החל מסיבות של רייטינג, כי זה מעלה את הרייטינג ואנשים מרותקים למסך, כאשר הם מפחדים. ובנוסף יש להם גם אינטרס מוצדק או שלא, להפיל את הממשלה וככל שאנשים יותר יפחדו, ככה יש יותר סיכוי שהם יצליחו להפיל את הממשלה, בצדק או שלא, שזה כמובן נושא אחר (האם ביבי אשם).
בשורה התחתונה, כמו שהאדם מבין שיש מולו סכנה להיפגע מטילים, הוא צריך להבין שיש מולו גם סכנה להיפגע מהפחד מהתקפת טילים. וצריכים להתגונן גם מפני הפחד עצמו. ונכון, שבמובן מסוים, ככל שהאדם פחות מפחד מהטילים, ככה יש יותר סיכוי שהוא יפגע מהם, אבל עדיין, מי שעושה הכל כדי לא להיפגע מהטילים, אומנם הוא לא ניפגע מהטילים, אבל הוא נפגע מהפחד מהטילים וגם זאת פגיעה נפשית וגם פיזית כנ"ל.
ואפשרי להרוס לאדם את החיים, לא רק באמצעות לפגוע בו בטילים, אלא גם באמצעות להרוס לו את החיים, שהוא לא יישן בלילה, כי הוא מפחד מאזעקה וכיו"ב.
ואחרי שמבינים שיש כאן 2 סכנות, עכשיו צריך למצוא נקודת איזון. שהיא לדוגמה, להיכנס למרחב מוגן וכיו"ב, אבל לנסות להירגע. לעשות את ההשתדלות שלא להיפגע אבל לא לאכול סרטים מלהיפגע, כי מה הסיכוי שניפגע ואם ניפגע אז מה?! ומי שלא אכפת לו להיפגע, לא יסבול אם הוא יפגע. במובן שאי אפשר להכריח את הבן אדם לסבול מפגיעה מטילים, אם הוא יחשוב שלא אכפת לו להיפגע מהם.
וברמת העיקרון, איך אפשרי לפחד פחות מטילים? תשובה: זה גם על ידי שהאדם לומד להבדיל בין עובדה לפירוש. כי הפחד מהטיל, הוא על הפירוש, שאולי תיפגע. אתה סובל בגלל הפירוש שיש אפשרות שתיפגע. אבל אתה לא נפגע כרגע בפועל פיזית. ואלו ייסורים מחוץ לגוף כנ"ל.
ונקודת האיזון היא, להפריד בין עניין ההשתדלות המעשית, לבין הסטרס הנפשי שיש מהטילים עצמם. שהוא לא מחויב. ואפשרי להתגונן מטילים, גם בלי להיכנס לפאניקה להיפגע מטילים.
ובהיבט הדתי, למי שמאמין לא מפחד, יש את ההשתדלות הפיזית ההשתדלות הגשמית, להיכנס לממד ויש את הפחד הנפשי, שהוא נובע מחוסר אמונה ומחוסר ביטחון, שהכל טוב ושהכל לטובה והכל בהשגחה פרטית ומה שצריך לקרות יקרה וכולי (ע"ע ביטחון והשתדלות).
ויש בזה עוד עניינים, שהאדם צריך להבין שהוא זה שבוחר לפחד. כי האדם בוחר את הרצון שלו. והאדם בוחר לרצות לא להיפגע מהטילים וכולי. שזה כמובן עוד עניין אחר.
ויש גם את העניין של התבואה המשוגעת שסיפר רבי נחמן מברסלב https://breslev.eip.co.il/?key=2562 שהאדם צריך לזכור שהוא בתוך בית משוגעים. ויש גם את העניין של https://breslev.eip.co.il/?key=2207 "אֶת זֶה תְּקַבְּלוּ מֵאִתִּי שֶׁלּא לְהַנִּיחַ עַצְמוֹ לְהָעוֹלָם לְהַטְעוֹת, שֶׁלּא יַטְעֶה אוֹתוֹ הָעוֹלָם... מֵאַחַר שֶׁאֵין הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלוּם" וגם כאן https://breslev.eip.co.il/?key=69 "כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַגָּלוּת, אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת. וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת, אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת" וכיו"ב בעוד מקומות.
לסיכום: בזמן מלחמה, יש 2 סכנות. יש סכנה להיפגע מהטילים, סכנה פיזית, להיפגע פגיעה פיזית, מה שנקרא מלחמה קונבנציונלית. אבל יש גם מלחמה תודעתית, מלחמה לא קונבנציונלית, לוחמה פסיכולוגית, לוחמה בלתי קונבנציונלית, שבה יש איום וסכנה שהאדם יפגע מהפחד להיפגע מטילים. שגם ממנה צריכים להתגונן.
ובמובן מסוים, המאמר הזה מגדיל את רמת הסטרס של האדם. כי עכשיו האדם מבין שהוא נתון גם תחת סכנה של הפחד להיפגע, שגם זו סכנה בפני עצמה. אבל זאת האמת. כי המטרה היא שהאדם יבין שיש כאן 2 אויבים. והוא חוטף מכות של פחד, והוא יכול להתמודד גם עם הפחד, גם תוך כדי זה שהוא נכנס לממד.
ויש מי שיקצין ויאמר, שהוא בוחר להתמודד רק עם הפגיעה מטילים, ונותן לפחד לפגוע בו. דהיינו, הוא ימשיך לפחד בצורה קיצונית ובתמורה, יקטין את הסיכוי שלו להיפגע מטילים. כי הוא יעבור לגור בבונקר, כמו שנסראללה חי בו, לפני שהוא מת בבונקר שלו.
ויש מי שיקצין ויאמר, שהוא בוחר להתמודד רק עם הפחד להיפגע מהטילים, והוא בוחר להתעלם מאזעקות וכיו"ב, ולא אכפת לו להיפגע משום דבר. וזה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא יפגע מהטילים עצמם, אבל הוא כנראה לא יפגע מהסבל שיש מהפחד להיפגע מהטילים.
דהיינו, שיש כאן 2 סכנות וכל אחד בוחר את האיזון שהוא רוצה איך לאזן את ההתמודדות שלו עם 2 הסכנות. כי יש אנשים שלא מבינים שגם הפחד להיפגע מהטילים, גם הוא עצמו פגיעה נפשית בפני עצמה. ולכן חשוב להבהיר שיש כאן גם סכנה של הפחד להיפגע ולא רק של הפגיעה עצמה.
ואיך לפחד פחות להיפגע מטילים? ואיך לא לפחד בכלל להיפגע מטילים? זה עניין אחר בפני עצמו, איך להתמודד עם פחדים בכללי https://anxiety-treatment.eip.co.il וזה עניין אחר.
ומה רמת האיזון המומלצת, איך לאזן בין הרצון לא להיפגע פיזית, לבין הרצון לא לפחד להיפגע פיזית? זה כמובן עוד עניין. אבל המסר כאן הוא, לזכור, שצריכים ללמוד לפחד פחות, ללמוד לא לפחד, להבין שלפחד זה נזק כמו שלהיפגע ממשהו זה נזק. להיות עני, זה סבל. אבל גם לפחד להיות עני, זה סבל. ולהיות חולה, זה סבל. אבל גם לפחד להיות חולה, זה סבל וכולי.
ולכן צריכים ללמוד לראות בפחד מפגיעה מטילים אויב בפני עצמו, כמו שרואים בפגיעה עצמה אויב בפני עצמה. בהצלחה!