וכאן נדבר באופן כללי על העניין של פחדים וחרדות, האם פחד זה טוב או שפחד זה רע? ואיך נכון להתייחס לחרדות ופחדים וכולי.
אז קודם כל נגדיר בקצרה מה זה פחד. ונגדיר שברגע שהאדם רוצה שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, לדוגמה רוצה להיות בריא ולא חולה, הרי שבאופן אוטומטי יש לאדם פחד מכך שהוא יהיה חולה. דהיינו, האדם רוצה שהמציאות תהיה X, לדוגמה האדם רוצה שהמציאות תהיה שהוא יהיה בריא. ואז באופן אוטומטי, זה שהאדם לא רוצה שבעתיד הוא יהיה חולה, נקרא לזה פחד להיות חולה.
וכמובן שהרצון של האדם שבעתיד לא יקרה לו מה שהוא לא רוצה שיקרה לו, יש לזה כל מיני רמות שונות ועוצמות שונות. ולכן יש רמות שונות של חשש, פחד, חרדה, התקפי חרדה. והכל זה תלוי בעד כמה האדם מרגיש את הרצון שלו, שבעתיד המציאות תהיה כך או אחרת. והכל בהרחבה הוסבר כאן https://anxiety-treatment.eip.co.il/.
וכאן ננסה להסביר, איך האדם צריך להתייחס לפחד ולחרדה שלו, האם זה טוב שיש פחד או רע שיש פחד? ואיזה סוגי פחדים יש? ואיך נוצרים פחדים? ואיך לפחד פחות? ועוד.
אז יש כאן כמה היבטים. וקודם כל נסביר את הדבר שרוב ככל האנשים מסכימים עליו, והוא שיש 2 סוגים של פחד. יש פחד אמיתי ויש פחד שקרי. דהיינו, לפעמים נראה שהפחד של האדם מוצדק ומשקף סכנה אמיתית ולפעמים הוא מוגזם ומשקף פרנויה וחרדה דמיונית.
לדוגמה בן אדם שיורים עליו באמת בשדה הקרב והוא מפחד למות, הרי שזה פחד אמיתי שנועד להגן על האדם. אבל אם האדם מפחד שיהרגו אותו, כאשר הוא שומע שבקצה השני של העולם הרגו מישהו, הרי שכאן כנראה הסכנה היא שקרית, ואז הפחד הוא שקרי ואז כנראה שצריכים לטפל בו.
במילים אחרות, רוב בני האדם יסכימו, שאם הפחד הוא מוצדק, פחד מוצדק מסכנה אמיתית, הרי שהוא פחד טוב. אבל אם הפחד הוא לא מוצדק, פחד לא מוצדק מסכנה שקרית, הרי שהוא פחד רע שצריכים לטפל בו וכולי.
וכמובן שרוב האנשים יסכימו גם, שגם עוצמת הפחד, היא יכולה להיות שקרית או אמיתית. דהיינו, יתכן שהפחד של האדם משקף סכנה אמיתית ולא סכנה דמיונית, אבל האדם מפחד בעוצמה גדולה מידי. לדוגמה בן אדם שמרגיש שהוא עומד להיות חולה, אבל הוא מפחד כאילו הוא עומד לקבל מחלה סופנית. שאז העוצמה של הפחד, היא שגויה וצריך לטפל בעוצמה של הפחד.
אבל כאן אני רוצה להסביר עוד עיקרון שעליו כנראה שפחות אנשים יסכימו, והוא שגם פחד אמיתי שמשקף סכנה אמיתית בעוצמה אמיתית שתואמת את הסכנה האמיתית, גם הוא פחד רע בכל מיני מובנים וצריכים גם להילחם גם בפחד שנחשב לפחד מוצדק, פחד אמיתי, פחד ריאלי, פחד פרופורציונאלי, גם בו צריכים גם להילחם.
ואני אסביר: ברמתה עיקרון האדם לדוגמה רוצה להיות בריא. ונניח שהאדם הולך לעשות משהו שעשוי לפגוע בו בבריאות שלו. האם הגיוני שהוא יפחד מכך שהוא יכול לפגוע לעצמו בבריאות? לכאורה כן. אבל זאת לא כל האמת.
כי צריכים ללכת עוד תהליך אחד אחורה ולהתבונן על הרצון עצמו. לאדם יש רצון להיות בריא ולא חולה. האם הרצון עצמו של האדם, האם הרצון עצמו הוא טוב או שהרצון עצמו הוא רע? האם זה שהאדם לא רוצה להיות חולה, האם זה טוב או רע?
אז לכאורה זה טוב. ואנשים חושבים שזה טוב, כי הם מאמינים שזה רע להיות חולה, ומכך נובע שזה טוב לא לרצות להיות חולה. אבל זאת לא כל האמת. כי הרצון עצמו, הוא גם טוב וגם רע. בלי רצון אין חיים, הרצון נותן לאדם משמעות לחיים, הרצון אחראי למשחק החיים וכולי. כי בלי שום רצון אין כלום ושום דבר, ולכן זה טוב שיש רצון. וגם כאן יש סוג של לופ מחשבתי, אבל נתעלם ממנו כרגע. כי האמירה שזה טוב שיש רצון, היא עצמה נובעת מההנחה שיש טוב ורע. אבל זה נושא אחר שנתעלם ממנו כרגע.
אבל זאת לא כל האמת, כי הרצון עצמו, הוא גם טוב כנ"ל, אבל הוא גם רע. כי הרצון שיש לאדם, גם אחראי לכך שגם טוב לאדם, אבל הוא גם אחראי לכך שגם רע לאדם. וכל הרע שיש לאדם בחיים, זה רק בגלל שיש לו רצון כלשהו. ואם לא היה לאדם שום רצון, לא היה לו שום רע. ובמובן מסוים, הרצון הוא צמצום, הרצון הוא שעבוד, הרצון הוא אסון והרצון הוא רע וכולי. ואפשרי להעמיק בזה גם כאן רצון זה רע וכאן רצון זה טוב ובעוד מקומות.
ובשורה התחתונה, לצורך הדיון נסכים, כי הרצון הוא גם טוב והרצון הוא גם רע.
ועכשיו נתבונן לגבי עניין הפחד. שמהצד שהרצון הוא טוב, הרי שהפחד נועד להגן על מילוי הרצון. הפחד של האדם לא להיות חולה, נועד להגן על מילוי הרצון של האדם להיות בריא. כי בלי פחד להיות חולה, כנראה שהאדם היה חולה ולא בריא. ובמובן הזה, הפחד הוא טוב, כאשר הוא פחד מוצדק שמשקף סכנה אמיתית. שאז הוא מגן על מילוי הרצון של האדם. לעומת אם הוא פחד שקרי, שאז הוא עושה רק רע.
אבל מי שמבין שהרצון עצמו הוא גם רע ולא רק טוב, הרי שהוא מבין שהפחד גם הוא, גם כאשר הוא פחד מוצדק, הרי שהוא גם רע ולא רק טוב. דהיינו, מהצד שהרצון הוא רע, הרי שהרצון הוא רע, בכמה מובנים. 1 - כאשר המציאות נגד רצונו של האדם, הרי שרע לו. ואז הרצון הוא רע. 2 - כאשר האדם מפחד שהמציאות תהיה בעתיד נגד רצונו, גם אז הרצון עושה לאדם רע. כי הוא גורם לאדם לפחד ופחד בכללי זאת תחושה רעה. כי הפחד הוא התנגדות רצון עתידית. וכמובן שגם 3 - הרצון עושה לאדם רע, גם בגלל זיכרונות רעים של דברים שבעבר המציאות היתה נגד רצונו של האדם, אבל זה נושא אחר.
בכל מקרה, מנקודת המבט שרצון זה רע, כי הרצון מצמצם את האדם, הרצון מגביל את האדם, הרצון משעבד את האדם וכולי, מנקודת המבט הזו, גם הפחד הוא רע. כי במקום תחושת שקט נפשי, במקום תחושת רוגע, במקום תחושת שלמות, במקום תחושת אין פחד, הפחד יוצר תחושה של סטרס וסבל, גם כאשר הוא משקף פחד אמיתי.
ולדוגמה, כאשר אירן מאיימת לזרוק עלינו טילים, יש כאן 2 סכנות על האדם. 1 - שהטילים יפגעו באדם. 2 - שהוא יתחיל לסבול מהפחד מטילים שיש לו. כי גם להפחיד את האויב, גם זה חלק מהעונש של האויב. ואפשרי לקרוא על זה עוד כאן https://www.eip.co.il/?key=11463 וגם כאן פחד מטילים.
ומלחמת חרבות ברזל לדוגמה, פוגעת באדם גם ברמה הממשית ברמות שונות, אבל היא פוגעת באדם גם במצב הרוח שלו, בפחד שלו שיש לאדם פחד להיפגע וכיו"ב. כי גם הפחד, גם אם הוא מוצדק, הרי שהוא סבל בפני עצמו.
ומה שאני מנסה לחדד כאן, זה שמלבד זה שהפחד עשוי להיחשב כרע, כאשר הוא פחד מוגזם, כי הוא לא משקף סכנה אמיתית, הרי שגם כאשר הפחד הוא אמיתי וגם כאשר הפחד הוא משקף סכנה אמיתית, הרי שהפחד הוא גם רע, מהצד שהרצון עצמו הוא רע.
לדוגמה, בן אדם שמפחד ללכת לקניון כי אולי מחבל יפגע בו. הרי שהוא סובל גם מעצם הפחד עצמו. והפחד עצמו הוא סבל והוא גורם לאדם לסבל למרות שהוא גם שומר על האדם במובנים מסוימים. וברמת העיקרון סטרס שיש לאדם לאורך זמן, גורם לאדם להמון מחלות פיזיות ולהמון בעיות בריאות, ואם הוא מספיק קיצוני, אפשרי גם למות מהתקף לב / למות מחרדה וכיו"ב. כמו שאכן קורה במציאות, שאנשים לפעמים חוטפים התקף לב בגלל אזעקה וכיו"ב.
והמטרה שלי כאן היא לגרום לאדם להבין, שהוא צריך להסתכל אחרת, לא רק על פחד לא מוצדק שיש לו, גם לדעת עצמו, אלא גם על פחד שנחשב למוצדק, גם עליו צריך להבין שהוא גם סוג של סבל. כי הרצון עצמו הוא גם סבל.
וכאן כמובן צריכים איזון. והאדם יכול ללמוד איך לשלוט ברצון, איך להחליש רצון, איך לבחור רצון, איך לחזק רצון וכולי. ועל ידי זה האדם יכול לשלוט בעוצמת הפחד, לשלוט במינון של הפחד, לבחור כמה לפחד ולבחור את רמת הלחץ שהוא נמצא בה. והשורש לשלוט בעוצמת החרדה, הוא בכך שהאדם לומד לשלוט ברצון. ועל האדם לזכור, שהרצון הוא גם טוב אבל הרצון הוא גם רע. וממילא גם הפחד גם כאשר הוא פחד אמיתי ומוצדק, הרי שהוא גם רע.
כי אפשרי לסבול כאשר מחבל מתעלל בך, ואפשרי לסבול גם כאשר אתה מפחד שמחבל יתעלל בך. אלו 2 סוגים שונים של סבל. ואפשרי לסבול כאשר פוגע בך טיל ואפשרי לסבול גם כאשר האדם מפחד שיפגע בו טיל. כי הפחד עצמו גם הוא סבל. והאדם יכול לסבול כשהוא חולה, אבל גם כאשר הוא מפחד להיות חולה. וגם הפחד שיהיה רע, גם הוא עצמו צורה של רע.
ולא לחשוב שאם אתה חולה זה רע ואם אתה בריא זה טוב. אבל לפחד שתהיה חולה, זה רק טוב. כי זאת לא האמת. להיות חולה זה רע. אבל גם לפחד להיות חולה, גם זה רע. כי זאת התנגדות רצון עתידית, שגם ממנה האדם סובל. וגם טראומה וגם זיכרונות רעים מדברים שקרו בעבר, גם זה רע ולא רק כאשר זה קרה היה רע, אבל זה עוד נושא אחר.
לסיכום: האדם צריך להבין, שמצד אחד רצון זה טוב, אבל רצון זה גם רע. ולכן, פחד, גם כאשר הוא משקף סכנה אמיתית ומוחשית ומיידית, הוא גם רע, כי עצם הרצון עצמו הוא גם רע. ולכן צריכים ללמוד לשלוט ברצון ועל ידי זה האדם הופך את הפחד לסוג של משחק, כחלק מזה שגם הרצון הוא רק משחק. אבל זה כמובן עוד נושא אחר בפני עצמו החיים כמשחק.
אז קודם כל נגדיר בקצרה מה זה פחד. ונגדיר שברגע שהאדם רוצה שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, לדוגמה רוצה להיות בריא ולא חולה, הרי שבאופן אוטומטי יש לאדם פחד מכך שהוא יהיה חולה. דהיינו, האדם רוצה שהמציאות תהיה X, לדוגמה האדם רוצה שהמציאות תהיה שהוא יהיה בריא. ואז באופן אוטומטי, זה שהאדם לא רוצה שבעתיד הוא יהיה חולה, נקרא לזה פחד להיות חולה.
וכמובן שהרצון של האדם שבעתיד לא יקרה לו מה שהוא לא רוצה שיקרה לו, יש לזה כל מיני רמות שונות ועוצמות שונות. ולכן יש רמות שונות של חשש, פחד, חרדה, התקפי חרדה. והכל זה תלוי בעד כמה האדם מרגיש את הרצון שלו, שבעתיד המציאות תהיה כך או אחרת. והכל בהרחבה הוסבר כאן https://anxiety-treatment.eip.co.il/.
וכאן ננסה להסביר, איך האדם צריך להתייחס לפחד ולחרדה שלו, האם זה טוב שיש פחד או רע שיש פחד? ואיזה סוגי פחדים יש? ואיך נוצרים פחדים? ואיך לפחד פחות? ועוד.
אז יש כאן כמה היבטים. וקודם כל נסביר את הדבר שרוב ככל האנשים מסכימים עליו, והוא שיש 2 סוגים של פחד. יש פחד אמיתי ויש פחד שקרי. דהיינו, לפעמים נראה שהפחד של האדם מוצדק ומשקף סכנה אמיתית ולפעמים הוא מוגזם ומשקף פרנויה וחרדה דמיונית.
לדוגמה בן אדם שיורים עליו באמת בשדה הקרב והוא מפחד למות, הרי שזה פחד אמיתי שנועד להגן על האדם. אבל אם האדם מפחד שיהרגו אותו, כאשר הוא שומע שבקצה השני של העולם הרגו מישהו, הרי שכאן כנראה הסכנה היא שקרית, ואז הפחד הוא שקרי ואז כנראה שצריכים לטפל בו.
במילים אחרות, רוב בני האדם יסכימו, שאם הפחד הוא מוצדק, פחד מוצדק מסכנה אמיתית, הרי שהוא פחד טוב. אבל אם הפחד הוא לא מוצדק, פחד לא מוצדק מסכנה שקרית, הרי שהוא פחד רע שצריכים לטפל בו וכולי.
וכמובן שרוב האנשים יסכימו גם, שגם עוצמת הפחד, היא יכולה להיות שקרית או אמיתית. דהיינו, יתכן שהפחד של האדם משקף סכנה אמיתית ולא סכנה דמיונית, אבל האדם מפחד בעוצמה גדולה מידי. לדוגמה בן אדם שמרגיש שהוא עומד להיות חולה, אבל הוא מפחד כאילו הוא עומד לקבל מחלה סופנית. שאז העוצמה של הפחד, היא שגויה וצריך לטפל בעוצמה של הפחד.
אבל כאן אני רוצה להסביר עוד עיקרון שעליו כנראה שפחות אנשים יסכימו, והוא שגם פחד אמיתי שמשקף סכנה אמיתית בעוצמה אמיתית שתואמת את הסכנה האמיתית, גם הוא פחד רע בכל מיני מובנים וצריכים גם להילחם גם בפחד שנחשב לפחד מוצדק, פחד אמיתי, פחד ריאלי, פחד פרופורציונאלי, גם בו צריכים גם להילחם.
ואני אסביר: ברמתה עיקרון האדם לדוגמה רוצה להיות בריא. ונניח שהאדם הולך לעשות משהו שעשוי לפגוע בו בבריאות שלו. האם הגיוני שהוא יפחד מכך שהוא יכול לפגוע לעצמו בבריאות? לכאורה כן. אבל זאת לא כל האמת.
כי צריכים ללכת עוד תהליך אחד אחורה ולהתבונן על הרצון עצמו. לאדם יש רצון להיות בריא ולא חולה. האם הרצון עצמו של האדם, האם הרצון עצמו הוא טוב או שהרצון עצמו הוא רע? האם זה שהאדם לא רוצה להיות חולה, האם זה טוב או רע?
אז לכאורה זה טוב. ואנשים חושבים שזה טוב, כי הם מאמינים שזה רע להיות חולה, ומכך נובע שזה טוב לא לרצות להיות חולה. אבל זאת לא כל האמת. כי הרצון עצמו, הוא גם טוב וגם רע. בלי רצון אין חיים, הרצון נותן לאדם משמעות לחיים, הרצון אחראי למשחק החיים וכולי. כי בלי שום רצון אין כלום ושום דבר, ולכן זה טוב שיש רצון. וגם כאן יש סוג של לופ מחשבתי, אבל נתעלם ממנו כרגע. כי האמירה שזה טוב שיש רצון, היא עצמה נובעת מההנחה שיש טוב ורע. אבל זה נושא אחר שנתעלם ממנו כרגע.
אבל זאת לא כל האמת, כי הרצון עצמו, הוא גם טוב כנ"ל, אבל הוא גם רע. כי הרצון שיש לאדם, גם אחראי לכך שגם טוב לאדם, אבל הוא גם אחראי לכך שגם רע לאדם. וכל הרע שיש לאדם בחיים, זה רק בגלל שיש לו רצון כלשהו. ואם לא היה לאדם שום רצון, לא היה לו שום רע. ובמובן מסוים, הרצון הוא צמצום, הרצון הוא שעבוד, הרצון הוא אסון והרצון הוא רע וכולי. ואפשרי להעמיק בזה גם כאן רצון זה רע וכאן רצון זה טוב ובעוד מקומות.
ובשורה התחתונה, לצורך הדיון נסכים, כי הרצון הוא גם טוב והרצון הוא גם רע.
ועכשיו נתבונן לגבי עניין הפחד. שמהצד שהרצון הוא טוב, הרי שהפחד נועד להגן על מילוי הרצון. הפחד של האדם לא להיות חולה, נועד להגן על מילוי הרצון של האדם להיות בריא. כי בלי פחד להיות חולה, כנראה שהאדם היה חולה ולא בריא. ובמובן הזה, הפחד הוא טוב, כאשר הוא פחד מוצדק שמשקף סכנה אמיתית. שאז הוא מגן על מילוי הרצון של האדם. לעומת אם הוא פחד שקרי, שאז הוא עושה רק רע.
אבל מי שמבין שהרצון עצמו הוא גם רע ולא רק טוב, הרי שהוא מבין שהפחד גם הוא, גם כאשר הוא פחד מוצדק, הרי שהוא גם רע ולא רק טוב. דהיינו, מהצד שהרצון הוא רע, הרי שהרצון הוא רע, בכמה מובנים. 1 - כאשר המציאות נגד רצונו של האדם, הרי שרע לו. ואז הרצון הוא רע. 2 - כאשר האדם מפחד שהמציאות תהיה בעתיד נגד רצונו, גם אז הרצון עושה לאדם רע. כי הוא גורם לאדם לפחד ופחד בכללי זאת תחושה רעה. כי הפחד הוא התנגדות רצון עתידית. וכמובן שגם 3 - הרצון עושה לאדם רע, גם בגלל זיכרונות רעים של דברים שבעבר המציאות היתה נגד רצונו של האדם, אבל זה נושא אחר.
בכל מקרה, מנקודת המבט שרצון זה רע, כי הרצון מצמצם את האדם, הרצון מגביל את האדם, הרצון משעבד את האדם וכולי, מנקודת המבט הזו, גם הפחד הוא רע. כי במקום תחושת שקט נפשי, במקום תחושת רוגע, במקום תחושת שלמות, במקום תחושת אין פחד, הפחד יוצר תחושה של סטרס וסבל, גם כאשר הוא משקף פחד אמיתי.
ולדוגמה, כאשר אירן מאיימת לזרוק עלינו טילים, יש כאן 2 סכנות על האדם. 1 - שהטילים יפגעו באדם. 2 - שהוא יתחיל לסבול מהפחד מטילים שיש לו. כי גם להפחיד את האויב, גם זה חלק מהעונש של האויב. ואפשרי לקרוא על זה עוד כאן https://www.eip.co.il/?key=11463 וגם כאן פחד מטילים.
ומלחמת חרבות ברזל לדוגמה, פוגעת באדם גם ברמה הממשית ברמות שונות, אבל היא פוגעת באדם גם במצב הרוח שלו, בפחד שלו שיש לאדם פחד להיפגע וכיו"ב. כי גם הפחד, גם אם הוא מוצדק, הרי שהוא סבל בפני עצמו.
ומה שאני מנסה לחדד כאן, זה שמלבד זה שהפחד עשוי להיחשב כרע, כאשר הוא פחד מוגזם, כי הוא לא משקף סכנה אמיתית, הרי שגם כאשר הפחד הוא אמיתי וגם כאשר הפחד הוא משקף סכנה אמיתית, הרי שהפחד הוא גם רע, מהצד שהרצון עצמו הוא רע.
לדוגמה, בן אדם שמפחד ללכת לקניון כי אולי מחבל יפגע בו. הרי שהוא סובל גם מעצם הפחד עצמו. והפחד עצמו הוא סבל והוא גורם לאדם לסבל למרות שהוא גם שומר על האדם במובנים מסוימים. וברמת העיקרון סטרס שיש לאדם לאורך זמן, גורם לאדם להמון מחלות פיזיות ולהמון בעיות בריאות, ואם הוא מספיק קיצוני, אפשרי גם למות מהתקף לב / למות מחרדה וכיו"ב. כמו שאכן קורה במציאות, שאנשים לפעמים חוטפים התקף לב בגלל אזעקה וכיו"ב.
והמטרה שלי כאן היא לגרום לאדם להבין, שהוא צריך להסתכל אחרת, לא רק על פחד לא מוצדק שיש לו, גם לדעת עצמו, אלא גם על פחד שנחשב למוצדק, גם עליו צריך להבין שהוא גם סוג של סבל. כי הרצון עצמו הוא גם סבל.
וכאן כמובן צריכים איזון. והאדם יכול ללמוד איך לשלוט ברצון, איך להחליש רצון, איך לבחור רצון, איך לחזק רצון וכולי. ועל ידי זה האדם יכול לשלוט בעוצמת הפחד, לשלוט במינון של הפחד, לבחור כמה לפחד ולבחור את רמת הלחץ שהוא נמצא בה. והשורש לשלוט בעוצמת החרדה, הוא בכך שהאדם לומד לשלוט ברצון. ועל האדם לזכור, שהרצון הוא גם טוב אבל הרצון הוא גם רע. וממילא גם הפחד גם כאשר הוא פחד אמיתי ומוצדק, הרי שהוא גם רע.
כי אפשרי לסבול כאשר מחבל מתעלל בך, ואפשרי לסבול גם כאשר אתה מפחד שמחבל יתעלל בך. אלו 2 סוגים שונים של סבל. ואפשרי לסבול כאשר פוגע בך טיל ואפשרי לסבול גם כאשר האדם מפחד שיפגע בו טיל. כי הפחד עצמו גם הוא סבל. והאדם יכול לסבול כשהוא חולה, אבל גם כאשר הוא מפחד להיות חולה. וגם הפחד שיהיה רע, גם הוא עצמו צורה של רע.
ולא לחשוב שאם אתה חולה זה רע ואם אתה בריא זה טוב. אבל לפחד שתהיה חולה, זה רק טוב. כי זאת לא האמת. להיות חולה זה רע. אבל גם לפחד להיות חולה, גם זה רע. כי זאת התנגדות רצון עתידית, שגם ממנה האדם סובל. וגם טראומה וגם זיכרונות רעים מדברים שקרו בעבר, גם זה רע ולא רק כאשר זה קרה היה רע, אבל זה עוד נושא אחר.
לסיכום: האדם צריך להבין, שמצד אחד רצון זה טוב, אבל רצון זה גם רע. ולכן, פחד, גם כאשר הוא משקף סכנה אמיתית ומוחשית ומיידית, הוא גם רע, כי עצם הרצון עצמו הוא גם רע. ולכן צריכים ללמוד לשלוט ברצון ועל ידי זה האדם הופך את הפחד לסוג של משחק, כחלק מזה שגם הרצון הוא רק משחק. אבל זה כמובן עוד נושא אחר בפני עצמו החיים כמשחק.