יצירתיות, לחשוב מחוץ לקופסא, חשיבה מחוץ לקופסא, חשיבה יצירתית, פחד מכישלון, פיתוח יצירתיות, לפתח יצירתיות, קיבעון מחשבתי, מעוף מחשבתי, יצירתיות בעסקים, יזמות עסקית
מה הקשר בין יצירתיות למגבלות?
יצירתיות היא היכולת להמציא, לשנות או ליצור משהו שלא היה קיים לפני כן, או להביא למצב חדש מתוך מצב מוגבל. על פי אליעד כהן, יצירתיות אמיתית נובעת מתוך מגבלות. מדוע זה כך? מפני שכאשר אין שום מגבלה, למעשה כל האפשרויות פתוחות, ולכן הפעולה שנעשית איננה בגדר יצירה, כי היא לא מחדשת דבר. לדוגמה, אם לאדם יש את כל המשאבים, כל האפשרויות וכל היכולות בעולם, אז מה הוא בעצם יצר? במצב כזה, יצירתיות למעשה לא מתבטאת. היצירתיות, אם כן, נוצרת דווקא מתוך מצב שבו האדם מוגבל וצריך למצוא פתרונות חדשים כדי להתגבר על המגבלה.
למה הרס בניין אינו נחשב יצירתי?
אליעד מסביר שהרס של בניין הוא פעולה שלכאורה גם היא "יצירה", כי נוצר מצב חדש שלא היה קודם. אך מדוע אנשים לא מתייחסים להרס כיצירה? מפני שיצירה, לפי ההסבר של אליעד, היא הגדלת היכולת או שיפור המצב לעומת הקיים. הרס, לעומת זאת, נתפס כהקטנת היכולת או הורדת המצב לעומת הקיים. לדוגמה, אם מישהו הורס בניין, לא יגידו לו שהוא "יצירתי" אלא שהוא יצר הרס. אך אם אותו אדם הורס בניין ישן כדי לפנות מקום לבניית בניין חדש, כן יגידו שהוא יצר משהו חדש. לכן, יצירתיות קשורה ישירות להגדלת יכולת או השגת מטרה חדשה מתוך המצב המוגבל הקיים.
האם מגבלה יוצרת יצירתיות או קיבעון מחשבתי?
האם מצבי מגבלה באמת גורמים לאנשים להיות יותר יצירתיים, או שהם גורמים דווקא לקיבעון מחשבתי? התשובה היא, שזה תלוי. לפעמים מגבלה יכולה לעורר פרץ של יצירתיות כי לאדם יש מוטיבציה גבוהה לצאת מתוך המגבלה ולשנות את המציאות שהוא נמצא בה. לדוגמה, כשלאדם רע מאוד במצבו הנוכחי, זה יכול להגביר את הדחף שלו לחשוב על פתרונות חדשים ויצירתיים. מצד שני, לעיתים מגבלות דווקא מגבילות את היצירתיות - במיוחד כשאדם ניסה מספר פעמים לפרוץ את הגבולות, לא הצליח, וכתוצאה מכך פיתח פחד מכישלון. במצב כזה, האדם יימנע מלנסות שוב ויהפוך למקובע מחשבתית.
אליעד מדגים זאת על ידי כך שאם אדם מוגבל ומצליח לפרוץ את הגבולות, הוא מפתח יצירתיות, אך אם הוא מרגיש שהניסיונות שלו נכשלים שוב ושוב, אז הוא עלול דווקא לפחד מכישלון ולהפסיק לנסות.
האם חופש מוחלט גורם לחוסר יצירתיות?
כשלאדם אין מגבלות בכלל, לכאורה יש לו חופש מלא ליצור מה שהוא רוצה. אולם במציאות זה עלול להוביל דווקא לשיתוק או לקושי ביצירת רעיונות חדשים. אליעד מביא דוגמה של אנשים שתקועים בעסקים או בחיים בכלל, מפני שיש להם כל כך הרבה אפשרויות עד שהם פשוט לא מסוגלים להחליט במה לבחור. לדוגמה, אדם שרוצה לפתוח עסק אבל מוצף באין סוף אפשרויות עסקיות, יתקשה להחליט מה לעשות ויהיה משותק מבחינת הפעולה שלו. במקרה כזה, דווקא הצבת מגבלות יכולה לעזור לו להיות יצירתי כי היא מאפשרת לו להתמקד, לצמצם את האפשרויות ולהתחיל ליצור מתוך הגבולות שהוצבו לו.
יצירתיות בעסקים - למה חשוב לפעמים להגביל את עצמך?
בהקשר העסקי, לעיתים דווקא הצבת גבולות ומיקוד במטרה מסוימת מעודדת יצירתיות. אליעד מביא כדוגמה אנשים שלא מצליחים לייצר משהו חדש או לקבל החלטות יצירתיות מפני שהם מוצפים ביותר מדי אפשרויות. כאשר מישהו אחר מציב להם גבולות או מיקוד מסוים, קל להם יותר להיות יצירתיים כי הם יודעים מה המטרה, ואז יכולים לחשוב בקלות יותר על אפשרויות יצירתיות במסגרת הגבולות הנתונים.
הדוגמה שהוא נותן היא גם לגבי אנשים שמנסים לכתוב ספר או להרצות...
יצירתיות היא היכולת להמציא, לשנות או ליצור משהו שלא היה קיים לפני כן, או להביא למצב חדש מתוך מצב מוגבל. על פי אליעד כהן, יצירתיות אמיתית נובעת מתוך מגבלות. מדוע זה כך? מפני שכאשר אין שום מגבלה, למעשה כל האפשרויות פתוחות, ולכן הפעולה שנעשית איננה בגדר יצירה, כי היא לא מחדשת דבר. לדוגמה, אם לאדם יש את כל המשאבים, כל האפשרויות וכל היכולות בעולם, אז מה הוא בעצם יצר? במצב כזה, יצירתיות למעשה לא מתבטאת. היצירתיות, אם כן, נוצרת דווקא מתוך מצב שבו האדם מוגבל וצריך למצוא פתרונות חדשים כדי להתגבר על המגבלה.
למה הרס בניין אינו נחשב יצירתי?
אליעד מסביר שהרס של בניין הוא פעולה שלכאורה גם היא "יצירה", כי נוצר מצב חדש שלא היה קודם. אך מדוע אנשים לא מתייחסים להרס כיצירה? מפני שיצירה, לפי ההסבר של אליעד, היא הגדלת היכולת או שיפור המצב לעומת הקיים. הרס, לעומת זאת, נתפס כהקטנת היכולת או הורדת המצב לעומת הקיים. לדוגמה, אם מישהו הורס בניין, לא יגידו לו שהוא "יצירתי" אלא שהוא יצר הרס. אך אם אותו אדם הורס בניין ישן כדי לפנות מקום לבניית בניין חדש, כן יגידו שהוא יצר משהו חדש. לכן, יצירתיות קשורה ישירות להגדלת יכולת או השגת מטרה חדשה מתוך המצב המוגבל הקיים.
האם מגבלה יוצרת יצירתיות או קיבעון מחשבתי?
האם מצבי מגבלה באמת גורמים לאנשים להיות יותר יצירתיים, או שהם גורמים דווקא לקיבעון מחשבתי? התשובה היא, שזה תלוי. לפעמים מגבלה יכולה לעורר פרץ של יצירתיות כי לאדם יש מוטיבציה גבוהה לצאת מתוך המגבלה ולשנות את המציאות שהוא נמצא בה. לדוגמה, כשלאדם רע מאוד במצבו הנוכחי, זה יכול להגביר את הדחף שלו לחשוב על פתרונות חדשים ויצירתיים. מצד שני, לעיתים מגבלות דווקא מגבילות את היצירתיות - במיוחד כשאדם ניסה מספר פעמים לפרוץ את הגבולות, לא הצליח, וכתוצאה מכך פיתח פחד מכישלון. במצב כזה, האדם יימנע מלנסות שוב ויהפוך למקובע מחשבתית.
אליעד מדגים זאת על ידי כך שאם אדם מוגבל ומצליח לפרוץ את הגבולות, הוא מפתח יצירתיות, אך אם הוא מרגיש שהניסיונות שלו נכשלים שוב ושוב, אז הוא עלול דווקא לפחד מכישלון ולהפסיק לנסות.
האם חופש מוחלט גורם לחוסר יצירתיות?
כשלאדם אין מגבלות בכלל, לכאורה יש לו חופש מלא ליצור מה שהוא רוצה. אולם במציאות זה עלול להוביל דווקא לשיתוק או לקושי ביצירת רעיונות חדשים. אליעד מביא דוגמה של אנשים שתקועים בעסקים או בחיים בכלל, מפני שיש להם כל כך הרבה אפשרויות עד שהם פשוט לא מסוגלים להחליט במה לבחור. לדוגמה, אדם שרוצה לפתוח עסק אבל מוצף באין סוף אפשרויות עסקיות, יתקשה להחליט מה לעשות ויהיה משותק מבחינת הפעולה שלו. במקרה כזה, דווקא הצבת מגבלות יכולה לעזור לו להיות יצירתי כי היא מאפשרת לו להתמקד, לצמצם את האפשרויות ולהתחיל ליצור מתוך הגבולות שהוצבו לו.
יצירתיות בעסקים - למה חשוב לפעמים להגביל את עצמך?
בהקשר העסקי, לעיתים דווקא הצבת גבולות ומיקוד במטרה מסוימת מעודדת יצירתיות. אליעד מביא כדוגמה אנשים שלא מצליחים לייצר משהו חדש או לקבל החלטות יצירתיות מפני שהם מוצפים ביותר מדי אפשרויות. כאשר מישהו אחר מציב להם גבולות או מיקוד מסוים, קל להם יותר להיות יצירתיים כי הם יודעים מה המטרה, ואז יכולים לחשוב בקלות יותר על אפשרויות יצירתיות במסגרת הגבולות הנתונים.
הדוגמה שהוא נותן היא גם לגבי אנשים שמנסים לכתוב ספר או להרצות...
- איך לפתח יצירתיות?
- למה יצירתיות פורצת מתוך מגבלות?
- איך להתמודד עם קיבעון מחשבתי?
- מהי חשיבה מחוץ לקופסא?
- יזמות עסקית ויצירתיות
כן.
ש: ראיתי וידאו מסוים לא משנה, הוא דיבר שם על משהו שזיהיתי שזה נכון שיצירתיות.
אליעד: שזיהית שזה נכון?
ש: זיהיתי שיש בזה משהו יש בזה הרבה.
אליעד: באמת?
ש: לא משנה.
אליעד: סתם אתה מתכוון להגיד זיהיתי שבעיניי זה היה לי נכון, צריך לזכור את זה.
ש: נכון, שבעצם יצירתיות פורצת כשיש מגבלות.
אליעד: יצירתיות פורצת כשיש מגבלות.
ש: נכון כשאתה מוגבל.
אליעד: האם זאת האמת או לא האמת, מה האמת שזה נכון ולא נכון. סתם תמשיך את הדיבור תכף נסביר לך את השכל שבדבר.
ש: וזהו כשאתה מוגבל בכלים שלך אז אתה יצירתי לגבי מה אתה יכול לעשות איתם בגלל שאתה מוגבל, אם היה לך את כל הכלים בעולם אז לא.
אליעד: את זה הוא לא אמר זה אתה מוסיף נכון?
ש: לא זוכר.
אליעד: הוא לא אמר את זה, למה לא יכול להיות שהוא אמר את זה?
ש: למה?
אליעד: כי לא הגיוני שמישהו יגיד "אם היה לך את כל הכלים בעולם" כי אנשים לא חושבים בצורה כוללת, זה כבר הקצנה של הרעיון תראה אנשים, מרצים נגיד הם חושבים בצורה יותר מצומצמת "אתה יודע יצירתיות קוראת כשאתה מוגבל" הם לא מדברים על הקצוות זה לא "מה יקרה אם לא תהיה מוגבל בכלל" או "מה יקרה אם תהיה רק יצירתי" נגיד, אף אחד לא חושב על המקרי קיצון האלה כי אם הוא היה חושב על המקרי קיצון הוא היה פה היום או שהוא היה מדבר על מה שאני מדבר, לא תהיה אפשרות אחרת.
ש: אני לא יודע כמה קיצוני הוא דיבר אבל הוא כן דיבר על העניין הזה.
אליעד: בסדר אבל לא אתה אמרת "אם לא היית מוגבל" מה זה לא היית מוגבל, מי יגיד "לא היית מוגבל" כאילו מי חושב על האופציה בכלל שלא תהיה מוגבל?
ש: זה יחסי הוא דיבר באופן יחסי.
אליעד: לא משנה באתי בסך הכל להגיד שלא הגיוני שהוא אמר "אם בן אדם לא היה מוגבל בכלל" נגיד, אנשים לא משתמשים בטרמינולוגיה הזאת הרעיונות האלה של בן אדם שלא מוגבל בכלל לא מופיעים בשיח. אוקי אז מה הוא אמר בכל זאת, מה אתה חושב שהוא אמר, מה נאמר, מה הרעיון אומר?
ש: עזוב מה הוא אמר אני ראיתי את זה הרבה פעמים לגבי, הרבה תחומים גם בהיסטוריה הם פרצו מתוך המגבלות המציאו משהו חדש מתוך המגבלות.
אליעד: ומה השאלה, מה אתה רוצה להבין מזה?
ש: מה השכל של זה בעצם.
אליעד: טוב תקשיב ההגדרה של יצירתיות היא ליצור, עכשיו מה זה יצירה? יצירה זה בעצם לקחת דבר שלא קיים וליצור אותו, עכשיו ההגדרה של "לא קיים" היא מוגבל. קודם כל ההגדרה של יצירתיות זה בעצם לקחת דבר מוגבל ולשנות אותו אני אומר את זה מצד ההגדרה זה לא צריך כאילו להיות גאון גדול כי אם אתה לא מוגבל אז מה יצרת, כאילו אם אני יכול לעשות הכל אז מה יצרתי בעצם כאילו יכולתי כבר קודם לעשות את זה. היצירה היא בעצם הגדלת היכולת, יצירה פירושה הגדלת היכולת. אוקי?
ש: כן.
אליעד: למה כי מה האמת? האמת היא שאם לדוגמה נגיד מישהו נגיד לוקח בניין והורס אותו הוא גם יצר, הוא יצר הרס אבל לו לא יגידו "אתה יצרת" כי הוא בעצם הקטין את היכולת לא הגדיל את היכולת. לעומת זאת אם נגיד רוצים לבנות בניין, מישהו הורס את הבניין הקודם בשביל שיכלו לבנות בניין אז נגיד יגידו "הוא יצר שטח פנוי לבניין" את אותה פעולה בדיוק. זאת אומרת מגדירים לאיפה רוצים להגיע וככל שאתה מתקרב יותר להגדלת היכולת שלך ביחס למטרה שאתה רוצה להגיע ככה אתה בעצם יותר יצירתי, יצירתיות היא בעצם היכולת להשיג יותר מטרות. אוקי?
עכשיו מה האמת, האם כשאתה מוגבל, אז קודם כל בעיקרון אתה יכול להיות יצירתי רק כשאתה מוגבל, זאת אומרת מצד ההגדרה יצירתיות יכולה להתבטא רק ביחס לגבול. אוקי אלא אם כן אתה רוצה את הגבול, שים לב אלא אם כן אתה רוצה את הגבול ואז להחריב את הגבול זה גם סוג של יצירה אבל זה כאילו סוג של יצירה לרעה. עכשיו מה האמת האם בבן אדם שהוא מוגבל זה גורם לו לפרץ של יצירתיות או לפרץ של קיבעון מחשבתי?
ש: לא חייב.
אליעד: לדוגמה אז מה האמת? אז האמת היא שלפעמים ככה ולפעמים ככה, אם אתה מוגבל ואתה מאוד רוצה לצאת מהגבול זה מגדיל את הסיכוי שלך ליצור, אם אתה מוגבל ואתה לא מאוד רוצה לצאת מהגבול אז זה שאתה מוגבל זה מקטין דווקא את הסיכוי שלך לצאת מהגבול ולפעמים יותר מזה בגלל שאתה מוגבל ונגיד ניסית המון פעמים לצאת מהגבול ולא הצלחת אז אתה מפחד מכישלון ואז בגלל שאתה מפחד מכישלון אז ממילא נגיד אתה לא תיצור לדוגמה, זאת אומרת שבגלל הגבול בעצם לא יצרת נניח. הבנת את זה?
ש: כן, אני מנסה להבין יותר טוב נראה לי שכמה שפחות מוגבל ככה פחות יצירתי גם.
אליעד: כמה שאתה פחות מוגבל ככה אתה פחות יצירתי, מה האמת שזה נכון ולא נכון מהיבט מסוים ככל שאתה פחות מוגבל ככה יש לך יותר יכולת ליצור כי יש לך יותר כלים יותר משאבים אתה יכול יותר ליצור, מצד שני בגלל שאתה פחות מוגבל יש לך פחות דחף ליצור כי אתה פחות מוגבל.
ש: נכון.
אליעד: כמו נגיד חברות ועסקים כשהרבה פעמים כשהוא מתחיל ליצור את העסק הוא מאוד מוגבל ולכן הוא צריך להיות מאוד יצירתי כדי להצליח אבל אחר כך אחרי שהוא כבר כאילו מצליח אז הוא לא צריך להצליח כי הוא כבר לא מוגבל, אז הוא לא מוגבל אז הוא לא צריך להצליח עכשיו הוא לא יצירתי ואז הוא מתחיל להפסיד נגיד.
ש: כמו ההיסטוריה שלי.
אליעד: בדיוק כמו ההיסטוריה שלו. טוב הבנו את זה?
ש: רגע אבל מה זה אומר?
אליעד: מה זה אומר מה?
ש: למה זה ככה?
אליעד: למה זה ככה מה?
ש: היחס הזה בין יצירתיות למוגבלות נגיד בדוגמה שנתת עכשיו.
אליעד: הבנתי, מה זה יצירתיות? יצירתיות נובעת מרצון לשנות את המציאות. עכשיו אם היה מאוד רע לך זה מגדיל את הסיכוי שתרצה לשנות את המציאות אבל אם כבר שינית את המציאות הרבה עוד פעם אתה מפסיק לרצות לשנות את המציאות ואז אתה מפסיק להיות יצירתי. איפה יש נגיד יותר יצירתיות בתרבות המערבית או בתרבות היהודית? לכאורה אפשר להגיד בתרבות היהודית, למה בתרבות היהודית כי יש הרבה ספרים שנכתבים ונכתבים ספרים וספרים נכון ולעומת זאת אני לא אם ביחס לכמות אוכלוסייה אם כמות המחקרים המדעיים שנעשית היא גדולה בהיקפה כמו כמות הספרים הדתיים שנכתבים.
זאת אומרת אתה יכול להגיד הנה נגיד יש פה מאה אנשים שמתוכם 90% כותבים ספרים לעומת זאת באוכלוסייה חילונית יש לך אלף אנשים שמתוכם מאה כותבים ספרים אז אומנם פה יש יותר ספרים מחקריים מפה, מחקרים מדעיים מספרים דתיים אבל פה לכאורה דתיים יותר כותבים ספרים ומחדשים ומתפלפלים. אבל מה האמת שזה לא כל כך נכון...
ש: ראיתי וידאו מסוים לא משנה, הוא דיבר שם על משהו שזיהיתי שזה נכון שיצירתיות.
אליעד: שזיהית שזה נכון?
ש: זיהיתי שיש בזה משהו יש בזה הרבה.
אליעד: באמת?
ש: לא משנה.
אליעד: סתם אתה מתכוון להגיד זיהיתי שבעיניי זה היה לי נכון, צריך לזכור את זה.
ש: נכון, שבעצם יצירתיות פורצת כשיש מגבלות.
אליעד: יצירתיות פורצת כשיש מגבלות.
ש: נכון כשאתה מוגבל.
אליעד: האם זאת האמת או לא האמת, מה האמת שזה נכון ולא נכון. סתם תמשיך את הדיבור תכף נסביר לך את השכל שבדבר.
ש: וזהו כשאתה מוגבל בכלים שלך אז אתה יצירתי לגבי מה אתה יכול לעשות איתם בגלל שאתה מוגבל, אם היה לך את כל הכלים בעולם אז לא.
אליעד: את זה הוא לא אמר זה אתה מוסיף נכון?
ש: לא זוכר.
אליעד: הוא לא אמר את זה, למה לא יכול להיות שהוא אמר את זה?
ש: למה?
אליעד: כי לא הגיוני שמישהו יגיד "אם היה לך את כל הכלים בעולם" כי אנשים לא חושבים בצורה כוללת, זה כבר הקצנה של הרעיון תראה אנשים, מרצים נגיד הם חושבים בצורה יותר מצומצמת "אתה יודע יצירתיות קוראת כשאתה מוגבל" הם לא מדברים על הקצוות זה לא "מה יקרה אם לא תהיה מוגבל בכלל" או "מה יקרה אם תהיה רק יצירתי" נגיד, אף אחד לא חושב על המקרי קיצון האלה כי אם הוא היה חושב על המקרי קיצון הוא היה פה היום או שהוא היה מדבר על מה שאני מדבר, לא תהיה אפשרות אחרת.
ש: אני לא יודע כמה קיצוני הוא דיבר אבל הוא כן דיבר על העניין הזה.
אליעד: בסדר אבל לא אתה אמרת "אם לא היית מוגבל" מה זה לא היית מוגבל, מי יגיד "לא היית מוגבל" כאילו מי חושב על האופציה בכלל שלא תהיה מוגבל?
ש: זה יחסי הוא דיבר באופן יחסי.
אליעד: לא משנה באתי בסך הכל להגיד שלא הגיוני שהוא אמר "אם בן אדם לא היה מוגבל בכלל" נגיד, אנשים לא משתמשים בטרמינולוגיה הזאת הרעיונות האלה של בן אדם שלא מוגבל בכלל לא מופיעים בשיח. אוקי אז מה הוא אמר בכל זאת, מה אתה חושב שהוא אמר, מה נאמר, מה הרעיון אומר?
ש: עזוב מה הוא אמר אני ראיתי את זה הרבה פעמים לגבי, הרבה תחומים גם בהיסטוריה הם פרצו מתוך המגבלות המציאו משהו חדש מתוך המגבלות.
אליעד: ומה השאלה, מה אתה רוצה להבין מזה?
ש: מה השכל של זה בעצם.
אליעד: טוב תקשיב ההגדרה של יצירתיות היא ליצור, עכשיו מה זה יצירה? יצירה זה בעצם לקחת דבר שלא קיים וליצור אותו, עכשיו ההגדרה של "לא קיים" היא מוגבל. קודם כל ההגדרה של יצירתיות זה בעצם לקחת דבר מוגבל ולשנות אותו אני אומר את זה מצד ההגדרה זה לא צריך כאילו להיות גאון גדול כי אם אתה לא מוגבל אז מה יצרת, כאילו אם אני יכול לעשות הכל אז מה יצרתי בעצם כאילו יכולתי כבר קודם לעשות את זה. היצירה היא בעצם הגדלת היכולת, יצירה פירושה הגדלת היכולת. אוקי?
ש: כן.
אליעד: למה כי מה האמת? האמת היא שאם לדוגמה נגיד מישהו נגיד לוקח בניין והורס אותו הוא גם יצר, הוא יצר הרס אבל לו לא יגידו "אתה יצרת" כי הוא בעצם הקטין את היכולת לא הגדיל את היכולת. לעומת זאת אם נגיד רוצים לבנות בניין, מישהו הורס את הבניין הקודם בשביל שיכלו לבנות בניין אז נגיד יגידו "הוא יצר שטח פנוי לבניין" את אותה פעולה בדיוק. זאת אומרת מגדירים לאיפה רוצים להגיע וככל שאתה מתקרב יותר להגדלת היכולת שלך ביחס למטרה שאתה רוצה להגיע ככה אתה בעצם יותר יצירתי, יצירתיות היא בעצם היכולת להשיג יותר מטרות. אוקי?
עכשיו מה האמת, האם כשאתה מוגבל, אז קודם כל בעיקרון אתה יכול להיות יצירתי רק כשאתה מוגבל, זאת אומרת מצד ההגדרה יצירתיות יכולה להתבטא רק ביחס לגבול. אוקי אלא אם כן אתה רוצה את הגבול, שים לב אלא אם כן אתה רוצה את הגבול ואז להחריב את הגבול זה גם סוג של יצירה אבל זה כאילו סוג של יצירה לרעה. עכשיו מה האמת האם בבן אדם שהוא מוגבל זה גורם לו לפרץ של יצירתיות או לפרץ של קיבעון מחשבתי?
ש: לא חייב.
אליעד: לדוגמה אז מה האמת? אז האמת היא שלפעמים ככה ולפעמים ככה, אם אתה מוגבל ואתה מאוד רוצה לצאת מהגבול זה מגדיל את הסיכוי שלך ליצור, אם אתה מוגבל ואתה לא מאוד רוצה לצאת מהגבול אז זה שאתה מוגבל זה מקטין דווקא את הסיכוי שלך לצאת מהגבול ולפעמים יותר מזה בגלל שאתה מוגבל ונגיד ניסית המון פעמים לצאת מהגבול ולא הצלחת אז אתה מפחד מכישלון ואז בגלל שאתה מפחד מכישלון אז ממילא נגיד אתה לא תיצור לדוגמה, זאת אומרת שבגלל הגבול בעצם לא יצרת נניח. הבנת את זה?
ש: כן, אני מנסה להבין יותר טוב נראה לי שכמה שפחות מוגבל ככה פחות יצירתי גם.
אליעד: כמה שאתה פחות מוגבל ככה אתה פחות יצירתי, מה האמת שזה נכון ולא נכון מהיבט מסוים ככל שאתה פחות מוגבל ככה יש לך יותר יכולת ליצור כי יש לך יותר כלים יותר משאבים אתה יכול יותר ליצור, מצד שני בגלל שאתה פחות מוגבל יש לך פחות דחף ליצור כי אתה פחות מוגבל.
ש: נכון.
אליעד: כמו נגיד חברות ועסקים כשהרבה פעמים כשהוא מתחיל ליצור את העסק הוא מאוד מוגבל ולכן הוא צריך להיות מאוד יצירתי כדי להצליח אבל אחר כך אחרי שהוא כבר כאילו מצליח אז הוא לא צריך להצליח כי הוא כבר לא מוגבל, אז הוא לא מוגבל אז הוא לא צריך להצליח עכשיו הוא לא יצירתי ואז הוא מתחיל להפסיד נגיד.
ש: כמו ההיסטוריה שלי.
אליעד: בדיוק כמו ההיסטוריה שלו. טוב הבנו את זה?
ש: רגע אבל מה זה אומר?
אליעד: מה זה אומר מה?
ש: למה זה ככה?
אליעד: למה זה ככה מה?
ש: היחס הזה בין יצירתיות למוגבלות נגיד בדוגמה שנתת עכשיו.
אליעד: הבנתי, מה זה יצירתיות? יצירתיות נובעת מרצון לשנות את המציאות. עכשיו אם היה מאוד רע לך זה מגדיל את הסיכוי שתרצה לשנות את המציאות אבל אם כבר שינית את המציאות הרבה עוד פעם אתה מפסיק לרצות לשנות את המציאות ואז אתה מפסיק להיות יצירתי. איפה יש נגיד יותר יצירתיות בתרבות המערבית או בתרבות היהודית? לכאורה אפשר להגיד בתרבות היהודית, למה בתרבות היהודית כי יש הרבה ספרים שנכתבים ונכתבים ספרים וספרים נכון ולעומת זאת אני לא אם ביחס לכמות אוכלוסייה אם כמות המחקרים המדעיים שנעשית היא גדולה בהיקפה כמו כמות הספרים הדתיים שנכתבים.
זאת אומרת אתה יכול להגיד הנה נגיד יש פה מאה אנשים שמתוכם 90% כותבים ספרים לעומת זאת באוכלוסייה חילונית יש לך אלף אנשים שמתוכם מאה כותבים ספרים אז אומנם פה יש יותר ספרים מחקריים מפה, מחקרים מדעיים מספרים דתיים אבל פה לכאורה דתיים יותר כותבים ספרים ומחדשים ומתפלפלים. אבל מה האמת שזה לא כל כך נכון...