כל אדם מתמודד בחייו עם קשיים כאלו ואחרים. והשאלה הנשאלת היא איך לא לפחד מהתמודדות עם קשיים?
תשובה: באפשרותו של האדם לא לפחד מהתמודדות עם קשיים, על ידי היצמדות אל האמת. ככל שהאדם רואה את הדברים בצורה יותר אמיתית, כך הדברים מקבלים אצלו את היחס הראוי להם, בפרופורציה הנכונה כפי מה שהם באמת. ועל ידי זה, נחסכים מהאדם פחדים וחששות מיותרים.
כאשר האדם צריך להתמודד עם איזה עניין, על האדם להשתדל לנסות ולראות, כי הוא אכן מסתכל על המצב כפי מה שהוא באמת, דהיינו, עם כמה שפחות פרשנויות אישיות ומיותרות. על האדם לנסות לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמצב בפועל, לבין הפרשנות האישית שלו למצב.
לדוגמה: נניח שנובח על האדם כלב תוקפני שקשור בשרשרת וגורם לאדם לפחד. האם האדם מפחד בגלל שהכלב נובח עליו, או בגלל הפרשנות האישית שלו לאירוע?
ואם נתבונן נראה, כי מאחר שהכלב הנובח קשור בשרשרת, אז ממילא זה אומר, שלמרות שאכן צריכים לשמור מרחק מהכלב, עדיין לא צריכים לפחד ממנו. אז למה בכל זאת האדם מפחד? תשובה: משום שהאדם בטעות מבלבל בין מה שקורה בפועל, לבין מה שנדמה לו שקורה. בפועל, הכלב רק נובח. אך האדם מפחד, בגלל שנדמה לו שיכול לקרות לו משהו. דהיינו, בגלל הפרשנות האישית שלו לאירוע.
דוגמה נוספת: נניח שהאדם מתעורר באמצע הלילה מאיזה רעש חזק שגורם לו לפחד. גם כאן, האדם לא מפחד ממה שקורה בפועל, אלא ממה שהוא חושב שאולי קורה ושאולי יכול לקרות. האדם מפחד בגלל הפירוש האישי שלו לאירוע, שהוא לא בהכרח נכון ולא בהכרח מדויק.
דוגמה נוספת: נניח שהאדם נפגע פיזית ונכנס מכך לפחד וחרדה. גם כאן אם נתבונן נראה, כי רוב הפחד של האדם הוא לא בגלל מה שקורה לו בפועל כרגע, אלא רק בגלל מה שהוא חושש שיכול לקרות לו בעקבות האירוע. דהיינו, בעקבות הפירוש של האירוע, שהוא לא בהכרח נכון.
ההקצנה, ההגזמה והפירוש הלא נכון של הדברים, הם אלו שיוצרים את הקושי. מצד אחד, זה בסדר גמור וטוב מאוד שהאדם מתייחס לאירוע ונותן לו פירוש כלשהו. אך מהצד השני צריך תמיד לזכור לעשות הפרדה...
תשובה: באפשרותו של האדם לא לפחד מהתמודדות עם קשיים, על ידי היצמדות אל האמת. ככל שהאדם רואה את הדברים בצורה יותר אמיתית, כך הדברים מקבלים אצלו את היחס הראוי להם, בפרופורציה הנכונה כפי מה שהם באמת. ועל ידי זה, נחסכים מהאדם פחדים וחששות מיותרים.
כאשר האדם צריך להתמודד עם איזה עניין, על האדם להשתדל לנסות ולראות, כי הוא אכן מסתכל על המצב כפי מה שהוא באמת, דהיינו, עם כמה שפחות פרשנויות אישיות ומיותרות. על האדם לנסות לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמצב בפועל, לבין הפרשנות האישית שלו למצב.
לדוגמה: נניח שנובח על האדם כלב תוקפני שקשור בשרשרת וגורם לאדם לפחד. האם האדם מפחד בגלל שהכלב נובח עליו, או בגלל הפרשנות האישית שלו לאירוע?
ואם נתבונן נראה, כי מאחר שהכלב הנובח קשור בשרשרת, אז ממילא זה אומר, שלמרות שאכן צריכים לשמור מרחק מהכלב, עדיין לא צריכים לפחד ממנו. אז למה בכל זאת האדם מפחד? תשובה: משום שהאדם בטעות מבלבל בין מה שקורה בפועל, לבין מה שנדמה לו שקורה. בפועל, הכלב רק נובח. אך האדם מפחד, בגלל שנדמה לו שיכול לקרות לו משהו. דהיינו, בגלל הפרשנות האישית שלו לאירוע.
דוגמה נוספת: נניח שהאדם מתעורר באמצע הלילה מאיזה רעש חזק שגורם לו לפחד. גם כאן, האדם לא מפחד ממה שקורה בפועל, אלא ממה שהוא חושב שאולי קורה ושאולי יכול לקרות. האדם מפחד בגלל הפירוש האישי שלו לאירוע, שהוא לא בהכרח נכון ולא בהכרח מדויק.
דוגמה נוספת: נניח שהאדם נפגע פיזית ונכנס מכך לפחד וחרדה. גם כאן אם נתבונן נראה, כי רוב הפחד של האדם הוא לא בגלל מה שקורה לו בפועל כרגע, אלא רק בגלל מה שהוא חושש שיכול לקרות לו בעקבות האירוע. דהיינו, בעקבות הפירוש של האירוע, שהוא לא בהכרח נכון.
ההקצנה, ההגזמה והפירוש הלא נכון של הדברים, הם אלו שיוצרים את הקושי. מצד אחד, זה בסדר גמור וטוב מאוד שהאדם מתייחס לאירוע ונותן לו פירוש כלשהו. אך מהצד השני צריך תמיד לזכור לעשות הפרדה...
050-3331-331