לשעמם את עצמך, לא לפחד משעמום, להתחבר לשעמום, להתחבר לכלום, תרגיל בהתבוננות פנימית, לא לעשות כלום, ליצור תחושת שעמום, מה לעשות בהתבודדות? איך להתחבר לעצמי? איך להפסיק לרצות לשנות את המציאות?
מהו שעמום ולמה בני אדם כל כך מפחדים ממנו?
אליעד מסביר שהשעמום הוא מצב תודעתי שבו האדם מרגיש שאין לו חוויה של טוב או רע. כל עוד האדם מרגיש שמשהו קורה, גם אם רע לו (למשל שמרביצים לו או עקץ אותו יתוש), זה עדיין נחשב ל"מעניין" ולא משעמם, מכיוון שהחוויה הזאת מייצרת תנועה פנימית, רצון לשנות או להגיב. לעומת זאת, כאשר אדם נמצא במצב של שעמום מוחלט, שום דבר לא מתרחש ואין רצונות פעילים או מיידיים. במצב כזה נוצרת חוויה של ריקנות וחוסר משמעות.
אליעד נותן דוגמה שאדם שנמצא לבד בחדר בלי גירויים עשוי להרגיש שיעמום עד כדי כך שאם פתאום קורה לו משהו רע, כמו עקיצה, זה יהיה מבחינתו "עניין", אפילו שזה שלילי.
מה הקשר בין שעמום לבין מילוי רצונות?
אליעד מצביע על תופעה מעניינת, לפיה אנשים אינם מצליחים להיות מרוצים באופן מלא, מפני שהם תמיד מייצרים רצון נוסף אחרי שרצון אחד מתמלא. הסיבה העמוקה לכך היא שהאדם מפחד להיות משועמם. כאשר כל הרצונות מתמלאים עד הסוף, נוצרת חוויית שעמום, והאדם מיד מתחיל לחפש משהו נוסף שירצה כדי לברוח מהמצב הזה. אליעד נותן דוגמה שאדם שירצה מיליון דולר ופנטהאוז, גם אחרי שהוא יקבל אותם, ימצא רצונות חדשים מיד לאחר מכן, מכיוון שהחוויה של מילוי מוחלט של הרצון היא משעממת. למעשה, ברגע שהרצון מתמלא באופן מוחלט, האדם נותר ללא תנועה פנימית חדשה ונכנס לשעמום.
אליעד מציע שייתכן שהסיבה לכך שהאדם אף פעם לא מרוצה לחלוטין, היא משום שקיים בו פחד תת - הכרתי עמוק משעמום, ולכן הוא מייצר לעצמו רצונות חדשים באופן בלתי פוסק.
איך השעמום קשור לפחד מהמוות?
אליעד מסביר שגם הפחד מהמוות הוא בעצם פחד משעמום. המוות נתפס במוח האנושי כמצב של חידלון מוחלט, חוסר פעולה וחוסר תנועה, ממש כמו שעמום אינסופי. לכן, אנשים נרתעים מהמוות, לא רק כי הוא רע או מפחיד בפני עצמו, אלא בעיקר כי הם מפחדים להיות במצב שאין בו שום דבר. ביטויים נפוצים בשפה כמו "אני מת משעמום" מצביעים על הקשר המנטלי העמוק בין שעמום לבין מוות.
מדוע שעמום יכול לגרום לאנשים להשתגע?
אליעד מראה כי שעמום הוא לא רק תחושה לא נעימה אלא כוח חזק ביותר שמשפיע על נפש האדם. הוא נותן דוגמה מהכלא, שבה אחת מצורות ההתעללות הפסיכולוגית הקשות ביותר באסירים היא לשים אותם בצינוק ללא גירויים, ולגרום להם לשעמום מוחלט. במצב כזה, האסיר מתחיל להשתגע מפני שהמוח, ללא גירויים, מתחיל לייצר מחשבות אובססיביות והזיות. אנשים רבים שמגיעים לבתי חולים פסיכיאטריים, מגיעים לשם בעקבות מצב של שעמום וחוסר תעסוקה שיצר הפרעות נפשיות כמו פרנויה או אמונות שווא.
איך שעמום מוביל ליצירת רצונות אינסופיים?
אליעד מסביר כי האדם תמיד רוצה לשנות את המציאות, לא רק משום שהוא חושב שיהיה לו יותר טוב, אלא מפני שהוא לא יכול לשאת את תחושת השעמום. גם כשהאדם משוכנע שהוא פועל מתוך טוב ורע, לעומק הדבר, הרצונות נובעים מתוך דחף פנימי לברוח מהחוויה הריקה של השעמום. האדם אינו רוצה להודות בכך, ולכן הוא מסתיר מעצמו את המניע העמוק הזה.
מהו תרגיל ההתבוננות בשעמום ולמה כדאי לתרגל אותו?
אליעד ממליץ על תרגיל מיוחד שבו האדם צריך לשבת לבד בחדר ללא שום גירויים או פעילויות, ופשוט לא לעשות כלום. הרעיון הוא לחוות את השעמום במלואו. התרגיל נועד כדי שהאדם יוכל להתבונן על המנגנונים הנפשיים שלו, על המחשבות שעולות כשהוא מנסה לברוח מהשעמום, ועל הדחף הפנימי שגורם לו לרצות כל הזמן דברים חדשים. האדם יגלה שהמוח שלו ינסה להניע אותו לעשות משהו, לא משום שהפעולה עצמה חשובה או מועילה, אלא רק כדי להימנע מחוויית הריקנות של השעמום.
התרגול עוזר לאדם לזהות את המקום בתוכו שרוצה לשנות את המציאות בלי קשר לטוב או רע. האדם יראה באופן ברור איך המוח שלו פועל בצורה לא רציונלית רק כדי להימנע מתחושת הכלום.
איך תרגול השעמום מוביל לשחרור ולשלווה פנימית?
אליעד טוען שאדם שיצליח להיות בשעמום, לקבל אותו ולהבין אותו, יוכל להשתחרר מהמרדף האינסופי אחרי מטרות ורצונות חדשים. האדם ירגיש פחות לחץ פנימי ליצור רצונות חדשים כל הזמן, משום שהוא כבר לא יפחד להרגיש שעמום. הוא יוכל להיות מאוזן רגשית ולחוות את החיים באופן יציב יותר, מתוך הבנה עמוקה יותר של מנגנון הרצון שלו.
האם אפשר לחיות ללא רצונות בכלל?
אליעד מציג שאלה חשובה: האם ייתכן מצב שבו האדם יגיע למקום שבו לא ירצה שום דבר נוסף, יהיה מרוצה לחלוטין וינוח באמת? הוא מסביר שמצב כזה אפשרי רק אם האדם יהיה מסוגל לקבל שעמום מוחלט ללא פחד. כל עוד האדם פוחד מהשעמום, הוא ימשיך לייצר רצונות חדשים וימשיך במרדף האינסופי.
מהי התועלת המעשית בתרגול שעמום?
לפי אליעד, אדם שיתרגל לשבת בשעמום יגלה שהוא מתחיל לפעול ממקום אחר בחיים. הוא כבר לא יפעל רק מתוך דחף להימנע מריקנות, אלא יוכל לפעול מתוך חופש פנימי אמיתי. התרגול גם מסייע לאנשים שמתקשים למצוא משמעות בפעולות היום - יומיות שלהם, כי הוא מחבר אותם מחדש לתחושת הקיום הבסיסית שממנה מגיעות כל הפעולות.
לסיכום, אליעד מדגיש שהתרגיל של "לא לעשות כלום" ולשעמם את עצמך עד הסוף הוא כלי התבוננות עמוק שמאפשר לאדם להכיר את עצמו באמת, להשתחרר מהפחד משעמום, ולמצוא שלווה פנימית.
אליעד מסביר שהשעמום הוא מצב תודעתי שבו האדם מרגיש שאין לו חוויה של טוב או רע. כל עוד האדם מרגיש שמשהו קורה, גם אם רע לו (למשל שמרביצים לו או עקץ אותו יתוש), זה עדיין נחשב ל"מעניין" ולא משעמם, מכיוון שהחוויה הזאת מייצרת תנועה פנימית, רצון לשנות או להגיב. לעומת זאת, כאשר אדם נמצא במצב של שעמום מוחלט, שום דבר לא מתרחש ואין רצונות פעילים או מיידיים. במצב כזה נוצרת חוויה של ריקנות וחוסר משמעות.
אליעד נותן דוגמה שאדם שנמצא לבד בחדר בלי גירויים עשוי להרגיש שיעמום עד כדי כך שאם פתאום קורה לו משהו רע, כמו עקיצה, זה יהיה מבחינתו "עניין", אפילו שזה שלילי.
מה הקשר בין שעמום לבין מילוי רצונות?
אליעד מצביע על תופעה מעניינת, לפיה אנשים אינם מצליחים להיות מרוצים באופן מלא, מפני שהם תמיד מייצרים רצון נוסף אחרי שרצון אחד מתמלא. הסיבה העמוקה לכך היא שהאדם מפחד להיות משועמם. כאשר כל הרצונות מתמלאים עד הסוף, נוצרת חוויית שעמום, והאדם מיד מתחיל לחפש משהו נוסף שירצה כדי לברוח מהמצב הזה. אליעד נותן דוגמה שאדם שירצה מיליון דולר ופנטהאוז, גם אחרי שהוא יקבל אותם, ימצא רצונות חדשים מיד לאחר מכן, מכיוון שהחוויה של מילוי מוחלט של הרצון היא משעממת. למעשה, ברגע שהרצון מתמלא באופן מוחלט, האדם נותר ללא תנועה פנימית חדשה ונכנס לשעמום.
אליעד מציע שייתכן שהסיבה לכך שהאדם אף פעם לא מרוצה לחלוטין, היא משום שקיים בו פחד תת - הכרתי עמוק משעמום, ולכן הוא מייצר לעצמו רצונות חדשים באופן בלתי פוסק.
איך השעמום קשור לפחד מהמוות?
אליעד מסביר שגם הפחד מהמוות הוא בעצם פחד משעמום. המוות נתפס במוח האנושי כמצב של חידלון מוחלט, חוסר פעולה וחוסר תנועה, ממש כמו שעמום אינסופי. לכן, אנשים נרתעים מהמוות, לא רק כי הוא רע או מפחיד בפני עצמו, אלא בעיקר כי הם מפחדים להיות במצב שאין בו שום דבר. ביטויים נפוצים בשפה כמו "אני מת משעמום" מצביעים על הקשר המנטלי העמוק בין שעמום לבין מוות.
מדוע שעמום יכול לגרום לאנשים להשתגע?
אליעד מראה כי שעמום הוא לא רק תחושה לא נעימה אלא כוח חזק ביותר שמשפיע על נפש האדם. הוא נותן דוגמה מהכלא, שבה אחת מצורות ההתעללות הפסיכולוגית הקשות ביותר באסירים היא לשים אותם בצינוק ללא גירויים, ולגרום להם לשעמום מוחלט. במצב כזה, האסיר מתחיל להשתגע מפני שהמוח, ללא גירויים, מתחיל לייצר מחשבות אובססיביות והזיות. אנשים רבים שמגיעים לבתי חולים פסיכיאטריים, מגיעים לשם בעקבות מצב של שעמום וחוסר תעסוקה שיצר הפרעות נפשיות כמו פרנויה או אמונות שווא.
איך שעמום מוביל ליצירת רצונות אינסופיים?
אליעד מסביר כי האדם תמיד רוצה לשנות את המציאות, לא רק משום שהוא חושב שיהיה לו יותר טוב, אלא מפני שהוא לא יכול לשאת את תחושת השעמום. גם כשהאדם משוכנע שהוא פועל מתוך טוב ורע, לעומק הדבר, הרצונות נובעים מתוך דחף פנימי לברוח מהחוויה הריקה של השעמום. האדם אינו רוצה להודות בכך, ולכן הוא מסתיר מעצמו את המניע העמוק הזה.
מהו תרגיל ההתבוננות בשעמום ולמה כדאי לתרגל אותו?
אליעד ממליץ על תרגיל מיוחד שבו האדם צריך לשבת לבד בחדר ללא שום גירויים או פעילויות, ופשוט לא לעשות כלום. הרעיון הוא לחוות את השעמום במלואו. התרגיל נועד כדי שהאדם יוכל להתבונן על המנגנונים הנפשיים שלו, על המחשבות שעולות כשהוא מנסה לברוח מהשעמום, ועל הדחף הפנימי שגורם לו לרצות כל הזמן דברים חדשים. האדם יגלה שהמוח שלו ינסה להניע אותו לעשות משהו, לא משום שהפעולה עצמה חשובה או מועילה, אלא רק כדי להימנע מחוויית הריקנות של השעמום.
התרגול עוזר לאדם לזהות את המקום בתוכו שרוצה לשנות את המציאות בלי קשר לטוב או רע. האדם יראה באופן ברור איך המוח שלו פועל בצורה לא רציונלית רק כדי להימנע מתחושת הכלום.
איך תרגול השעמום מוביל לשחרור ולשלווה פנימית?
אליעד טוען שאדם שיצליח להיות בשעמום, לקבל אותו ולהבין אותו, יוכל להשתחרר מהמרדף האינסופי אחרי מטרות ורצונות חדשים. האדם ירגיש פחות לחץ פנימי ליצור רצונות חדשים כל הזמן, משום שהוא כבר לא יפחד להרגיש שעמום. הוא יוכל להיות מאוזן רגשית ולחוות את החיים באופן יציב יותר, מתוך הבנה עמוקה יותר של מנגנון הרצון שלו.
האם אפשר לחיות ללא רצונות בכלל?
אליעד מציג שאלה חשובה: האם ייתכן מצב שבו האדם יגיע למקום שבו לא ירצה שום דבר נוסף, יהיה מרוצה לחלוטין וינוח באמת? הוא מסביר שמצב כזה אפשרי רק אם האדם יהיה מסוגל לקבל שעמום מוחלט ללא פחד. כל עוד האדם פוחד מהשעמום, הוא ימשיך לייצר רצונות חדשים וימשיך במרדף האינסופי.
מהי התועלת המעשית בתרגול שעמום?
לפי אליעד, אדם שיתרגל לשבת בשעמום יגלה שהוא מתחיל לפעול ממקום אחר בחיים. הוא כבר לא יפעל רק מתוך דחף להימנע מריקנות, אלא יוכל לפעול מתוך חופש פנימי אמיתי. התרגול גם מסייע לאנשים שמתקשים למצוא משמעות בפעולות היום - יומיות שלהם, כי הוא מחבר אותם מחדש לתחושת הקיום הבסיסית שממנה מגיעות כל הפעולות.
לסיכום, אליעד מדגיש שהתרגיל של "לא לעשות כלום" ולשעמם את עצמך עד הסוף הוא כלי התבוננות עמוק שמאפשר לאדם להכיר את עצמו באמת, להשתחרר מהפחד משעמום, ולמצוא שלווה פנימית.
- למה אלוהים ברא את העולם?
- למה שעמום זה רע?
- הפחד משעמום
- למה אני אף פעם לא מרוצה?
- האם אפשרי להיות מרוצה?
- איך להיות מרוצה ממה שיש?
- מדיטציית שעמום
זהו ניתוח מעמיק של מושג השעמום, מנקודת מבט ייחודית המציעה ששעמום הוא כוח חזק שמניע את בני האדם לפעול ולרדוף אחר רצונות. החוויה של שעמום מנותחת ביחס לטוב ולרע, לצורך בשינוי ולמרדף הבלתי פוסק אחרי מטרות חדשות. נבחנת השאלה מדוע אנשים מתקשים להפסיק לרדוף אחרי רצונותיהם, והאם ייתכן שהשעמום עצמו הוא הגורם שמניע את המעגל האינסופי הזה.
הקשר בין שעמום, טוב ורע
מוסבר שהחוויה של "מעניין לי" כוללת בתוכה גם את החוויה של טוב וגם של רע, כלומר, כאשר האדם מרגיש שמשהו קורה, בין אם זה חיובי או שלילי, הוא למעשה נמצא בתחום של "לא משעמם לי". לעומת זאת, כאשר אין כלום, נוצר מצב של שעמום מוחלט, שבו לא מתקיימות כלל חוויות של טוב ורע. כלומר, שעמום הוא מצב שבו המציאות נייטרלית לחלוטין, ללא חוויות חיוביות או שליליות.
המרדף אחרי רצונות ובריחה מהשעמום
נטען שהסיבה לכך שבני אדם לא מצליחים להגיע למצב שבו הכל כרצונם והם מרוצים לחלוטין, היא שהם לא מוכנים להיות במצב שבו אין להם רצון נוסף, כלומר, במצב של שעמום מוחלט. מוסבר שאם אדם היה מגיע למצב שבו הוא ממלא את כל רצונותיו במלואם, הוא היה מוצא את עצמו משועמם, ולכן תמיד ייווצר לו רצון חדש. זה מצביע על כך שאנשים יוצרים לעצמם רצונות חדשים לאו דווקא משום שהם רוצים להשיג דבר מסוים, אלא משום שהם לא רוצים לחוות שעמום.
תרגיל השעמום - חוויית הלא - עשייה
מוצע תרגיל מעשי שבו על האדם לנסות פשוט "לא לעשות כלום" למשך זמן מסוים, כדי לחוות את השעמום ולהתבונן בו. מוסבר שהתודעה של האדם תנסה לברוח מהשעמום על ידי יצירת מחשבות חדשות, מטרות ורצונות. המוח ינסה לשכנע את האדם לקום ולעשות משהו, לאו דווקא משום שהפעולה נחוצה, אלא משום שהשעמום נתפס כתחושה מאיימת.
הקשר בין פחד מהמוות לשעמום
נאמר שהסיבה שאנשים מפחדים מהמוות היא מפני שהם תופסים אותו כשעמום מוחלט. כאשר אין רצונות, אין תנועה ואין שינוי, המצב נתפס כמו מוות. לכן, אנשים באופן אינסטינקטיבי מנסים להימנע משעמום וליצור לעצמם מטרות ורצונות כדי להרגיש חיים.
שעמום כהתעללות נפשית
מוזכרות שיטות של עינוי פסיכולוגי, כמו בידוד מוחלט בצינוק, אשר מביאות לכך שהאסיר מתחיל להשתגע משעמום. מודגש שהיעדר גירויים קיצוני מוביל לקריסה נפשית, מה שמעיד על כך ששעמום הוא לא רק חוסר עניין, אלא כוח חזק שמניע את הנפש האנושית.
שעמום והפרעות נפשיות
נטען שחלק מהפרעות הנפשיות, כמו פרנויה או הזיות, נגרמות בשל חוסר תעסוקה ושעמום. כאשר לאדם אין מטרות חיצוניות, המוח עלול לייצר לעצמו מטרות בצורה של מחשבות אובססיביות או אמונות שווא, כדרך להתמודד עם הריקנות.
שעמום כמקור לכל הרצונות
לבסוף נטען כי שעמום הוא הכוח המניע את כל הפעולות והרצונות של האדם. מודגש שהשאיפה למלא רצונות היא למעשה בריחה משעמום, ושאם אדם היה מסוגל לשבת ולא לעשות כלום מבלי להרגיש חוסר מנוחה, ייתכן שהוא היה מפסיק להרגיש צורך במרדף הבלתי נגמר אחרי מטרות חדשות.
מסקנה ותרגול
הומלץ על תרגול שבו האדם מתבונן בשעמום במקום לברוח ממנו, ובכך לומד לזהות כיצד המוח שלו יוצר רצונות חדשים רק כדי להימנע מתחושת הריקנות. נאמר שאם אדם ילמד לקבל את השעמום, ייתכן שהוא יוכל לשלוט יותר ברצונותיו ולחוות יציבות רגשית גדולה יותר.
הקשר בין שעמום, טוב ורע
מוסבר שהחוויה של "מעניין לי" כוללת בתוכה גם את החוויה של טוב וגם של רע, כלומר, כאשר האדם מרגיש שמשהו קורה, בין אם זה חיובי או שלילי, הוא למעשה נמצא בתחום של "לא משעמם לי". לעומת זאת, כאשר אין כלום, נוצר מצב של שעמום מוחלט, שבו לא מתקיימות כלל חוויות של טוב ורע. כלומר, שעמום הוא מצב שבו המציאות נייטרלית לחלוטין, ללא חוויות חיוביות או שליליות.
המרדף אחרי רצונות ובריחה מהשעמום
נטען שהסיבה לכך שבני אדם לא מצליחים להגיע למצב שבו הכל כרצונם והם מרוצים לחלוטין, היא שהם לא מוכנים להיות במצב שבו אין להם רצון נוסף, כלומר, במצב של שעמום מוחלט. מוסבר שאם אדם היה מגיע למצב שבו הוא ממלא את כל רצונותיו במלואם, הוא היה מוצא את עצמו משועמם, ולכן תמיד ייווצר לו רצון חדש. זה מצביע על כך שאנשים יוצרים לעצמם רצונות חדשים לאו דווקא משום שהם רוצים להשיג דבר מסוים, אלא משום שהם לא רוצים לחוות שעמום.
תרגיל השעמום - חוויית הלא - עשייה
מוצע תרגיל מעשי שבו על האדם לנסות פשוט "לא לעשות כלום" למשך זמן מסוים, כדי לחוות את השעמום ולהתבונן בו. מוסבר שהתודעה של האדם תנסה לברוח מהשעמום על ידי יצירת מחשבות חדשות, מטרות ורצונות. המוח ינסה לשכנע את האדם לקום ולעשות משהו, לאו דווקא משום שהפעולה נחוצה, אלא משום שהשעמום נתפס כתחושה מאיימת.
הקשר בין פחד מהמוות לשעמום
נאמר שהסיבה שאנשים מפחדים מהמוות היא מפני שהם תופסים אותו כשעמום מוחלט. כאשר אין רצונות, אין תנועה ואין שינוי, המצב נתפס כמו מוות. לכן, אנשים באופן אינסטינקטיבי מנסים להימנע משעמום וליצור לעצמם מטרות ורצונות כדי להרגיש חיים.
שעמום כהתעללות נפשית
מוזכרות שיטות של עינוי פסיכולוגי, כמו בידוד מוחלט בצינוק, אשר מביאות לכך שהאסיר מתחיל להשתגע משעמום. מודגש שהיעדר גירויים קיצוני מוביל לקריסה נפשית, מה שמעיד על כך ששעמום הוא לא רק חוסר עניין, אלא כוח חזק שמניע את הנפש האנושית.
שעמום והפרעות נפשיות
נטען שחלק מהפרעות הנפשיות, כמו פרנויה או הזיות, נגרמות בשל חוסר תעסוקה ושעמום. כאשר לאדם אין מטרות חיצוניות, המוח עלול לייצר לעצמו מטרות בצורה של מחשבות אובססיביות או אמונות שווא, כדרך להתמודד עם הריקנות.
שעמום כמקור לכל הרצונות
לבסוף נטען כי שעמום הוא הכוח המניע את כל הפעולות והרצונות של האדם. מודגש שהשאיפה למלא רצונות היא למעשה בריחה משעמום, ושאם אדם היה מסוגל לשבת ולא לעשות כלום מבלי להרגיש חוסר מנוחה, ייתכן שהוא היה מפסיק להרגיש צורך במרדף הבלתי נגמר אחרי מטרות חדשות.
מסקנה ותרגול
הומלץ על תרגול שבו האדם מתבונן בשעמום במקום לברוח ממנו, ובכך לומד לזהות כיצד המוח שלו יוצר רצונות חדשים רק כדי להימנע מתחושת הריקנות. נאמר שאם אדם ילמד לקבל את השעמום, ייתכן שהוא יוכל לשלוט יותר ברצונותיו ולחוות יציבות רגשית גדולה יותר.
- התמודדות עם שעמום
- הקשר בין שעמום לרצונות
- מהות הבחירה החופשית
- איך להשתחרר ממרדף אינסופי אחר מטרות
- שעמום והפרעות נפשיות
- הקשר בין שעמום לפחד מהמוות