31:11מי שרוצה להרגיש טוב - שלא יפחד להרגיש רע
איך להרגיש טוב באמת בלי לפחד להרגיש רע?
אחד העקרונות המרכזיים שאליעד מסביר בדרך אל האושר, הוא שמי שרוצה להרגיש טוב, חייב להפסיק לפחד מהרע. האדם מנסה כל חייו להתחמק מהסבל, מהכאב ומתחושות לא נעימות, ובכך מונע מעצמו את האפשרות להיות מאושר באמת. ככל שהאדם בורח יותר מהרגשות הרעים, כך הוא מעמיק יותר את הסבל שלו.
מהו המשל על העבד שנמצא בבית הכלא?
אליעד מביא משל על אדם שחי כעבד בבית כלא, אבל למעשה הוא היה בן מלך שנחטף לשם. עם הזמן הוא התרגל לשגרת הכלא, לסדר יום ולעבודה הקשה. אך למרות ההרגל, הוא אינו מאושר באמת. עמוק בתוכו הוא יודע שאינו אמור להיות שם, ושהוא יכול לצאת לחופשי. אם יבוא מישהו ויגיד לו: "אתה בכלל היית מלך, אתה לא חייב להישאר כאן", במקום להתרגש ולהיות שמח, הוא דווקא עלול להתעצבן. הוא התרגל כבר למצבו הנוכחי, והמחשבה על כך שיכול להיות אחרת מכאיבה לו.
אילו היה באמת מרוצה מהכלא, לא הייתה מפריעה לו הידיעה שהוא יכול להיות מלך בחוץ. אבל האמת היא שהוא סובל, כי יודע שבמציאות אחרת יכול להיות טוב יותר.
מהן שתי האפשרויות של האדם בבית הכלא?
לאותו עבד בבית הכלא יש שתי אפשרויות:
הדרך הטובה ביותר היא לא לפחד, ולחקור את האמת עד הסוף. או שיגלה שיש דרך לצאת ויהיה מאושר, או שיגלה שאין דרך ויקבל זאת לגמרי - וכך יפסיק לסבול.
איך המשל הזה קשור לחיים שלנו?
אליעד מסביר שהכלא של האדם הוא הרצון שלו. האדם חי כל חייו כעבד של הרצון - הוא תמיד רוצה משהו, ולעולם לא נח. האדם תמיד עושה את מה שהוא רוצה, כי אין אפשרות לעשות משהו בלי רצון. אפילו בשינה האדם עדיין פועל מתוך הרצונות שלו.
הרצון הוא המעביד האכזרי ביותר, כי תמיד יש רצון חדש, ואף פעם הוא לא נותן את מה שהבטיח. הרצון משקר לאדם ואומר לו שאם ישיג דבר מסוים יהיה מאושר. למשל: אם תתחתן תהיה מאושר, אם תתגייס תהיה מאושר, אם תרוויח כסף תהיה מאושר - אך האדם אף פעם אינו מאושר באמת.
מדוע האדם ממשיך לחפש אושר ולא מוצא?
האדם תמיד מחפש אושר מתוך מחשבה שיש דבר מסוים שיגרום לו להיות מאושר באמת, אבל בכל פעם שהוא משיג את הדבר הזה, מיד צץ רצון חדש. לעולם הוא לא מצליח להגיע אל האושר הסופי, כי תמיד יש בתוכו תחושה שמשהו חסר.
האדם חושב שה"טוב" שהוא מכיר הוא הטוב האמיתי, אך האמת היא שיש טוב אחר לחלוטין - טוב שבו אין הבדל בין טוב ורע, טוב שהוא שלמות מוחלטת.
מהי השלמות שאליה האדם יכול להגיע?
אליעד מסביר שהאדם היה פעם מלך - כלומר, הוא כבר חווה מצב תודעה של שלמות מוחלטת. הוא היה במצב שבו הכל היה טוב והיה בשליטה מלאה. אך כעת הוא מדמיין שהוא עבד, והוא כל הזמן רודף אחרי האושר ואינו מרוצה אף פעם.
השלמות האמיתית אינה רק לחיות במצב שבו הכל טוב, אלא להיות גם מלך וגם עבד בו זמנית - לחוות את החיים כמו משחק. במשחק, האדם בוחר את החוקים ומשחק בהם בו זמנית. כלומר, הוא יכול להגיד "זה טוב וזה רע", אבל יודע עמוק בפנים שהכל טוב באמת.
מהו הפחד שמונע מהאדם להגיע לשלמות?
כשמסבירים לאדם שיש עולם שבו הכל טוב והוא לא חייב לסבול, הוא מתחיל לפחד. מדוע? כי הוא חושש לוותר על התפיסות שלו לגבי טוב ורע. הוא מפחד לגלות שכל הטוב שהיה לו עד עכשיו הוא טוב דמיוני, מוגבל ומצומצם. הוא חייב לוותר על האחיזה בדמיונות שלו, וזה מפחיד אותו.
איך אפשר להשתחרר מהפחד הזה?
הדרך להשתחרר מהפחד היא להפסיק לפחד להרגיש רע. האדם חייב להסתכל לאמת בעיניים ולשאול את עצמו על כל דבר: "האם זה באמת רע? האם מה שנדמה לי כטוב הוא טוב באמת?"
אם האדם יחקור ויגיע למסקנה שהדבר שחשב שהוא רע הוא למעשה טוב, הוא כבר לא יסבול יותר. האדם חייב להיות אמיץ, לקחת את הסיכון ואת הסיכוי, ולבדוק מהי האמת באמת. מי שלא יברר זאת לעומק לעולם לא יהיה מאושר באמת.
מדוע האדם אף פעם לא מרוצה באמת?
האדם אינו מרוצה כי עמוק בתת - המודע שלו הוא זוכר שהיה פעם מלך, כלומר, הוא יודע שיש מצב תודעתי שבו הוא יכול להיות שלם ומאושר לחלוטין. לכן, לא משנה כמה טוב יהיה לו בחיים, תמיד הוא ישאף לטוב יותר.
האדם חייב להכיר בכך שהאושר שהוא מחפש הוא אינסופי, ולכן לעולם לא יהיה מרוצה כל עוד ימשיך לחפש את הטוב במקומות הלא נכונים.
מהו השינוי המהותי שהאדם צריך לעשות?
השינוי המהותי הוא להביא את עצמו למצב שבו הוא מפסיק להגדיר "טוב" ו"רע". במקום זאת הוא מגיע למצב תודעה של השתוות, שבו הכל מרגיש לו אותו דבר, מתוך הבנה עמוקה שהכל טוב באמת.
איך להתמודד עם תחושת הריקנות הקיומית?
דווקא אנשים מצליחים שחווים ריקנות קיומית מבינים טוב יותר שהאושר לא נמצא בהשגת מטרות. ככל שיש להם יותר, כך הם מגלים ביתר בהירות שהם עדיין לא מאושרים באמת. אליעד מציע לא לברוח מהתחושה הזו, אלא לנצל אותה כדי להבין את המהות האמיתית של הטוב והרע, ולהגיע להשתוות אמיתית.
איך להגיע להשתוות אמיתית?
כדי להגיע להשתוות אמיתית האדם חייב להפסיק לפחד להרגיש רע, וללכת אחרי האמת עד הסוף. הוא חייב לבדוק היטב כל דבר שנראה לו טוב או רע, ולשאול את עצמו האם זו באמת האמת. כשהוא יגיע לתובנה שאין הבדל בין טוב לרע, הוא ימצא את האושר האמיתי והשלמות ללא פחדים.
אחד העקרונות המרכזיים שאליעד מסביר בדרך אל האושר, הוא שמי שרוצה להרגיש טוב, חייב להפסיק לפחד מהרע. האדם מנסה כל חייו להתחמק מהסבל, מהכאב ומתחושות לא נעימות, ובכך מונע מעצמו את האפשרות להיות מאושר באמת. ככל שהאדם בורח יותר מהרגשות הרעים, כך הוא מעמיק יותר את הסבל שלו.
מהו המשל על העבד שנמצא בבית הכלא?
אליעד מביא משל על אדם שחי כעבד בבית כלא, אבל למעשה הוא היה בן מלך שנחטף לשם. עם הזמן הוא התרגל לשגרת הכלא, לסדר יום ולעבודה הקשה. אך למרות ההרגל, הוא אינו מאושר באמת. עמוק בתוכו הוא יודע שאינו אמור להיות שם, ושהוא יכול לצאת לחופשי. אם יבוא מישהו ויגיד לו: "אתה בכלל היית מלך, אתה לא חייב להישאר כאן", במקום להתרגש ולהיות שמח, הוא דווקא עלול להתעצבן. הוא התרגל כבר למצבו הנוכחי, והמחשבה על כך שיכול להיות אחרת מכאיבה לו.
אילו היה באמת מרוצה מהכלא, לא הייתה מפריעה לו הידיעה שהוא יכול להיות מלך בחוץ. אבל האמת היא שהוא סובל, כי יודע שבמציאות אחרת יכול להיות טוב יותר.
מהן שתי האפשרויות של האדם בבית הכלא?
לאותו עבד בבית הכלא יש שתי אפשרויות:
- לחקור לעומק ולברר איך הוא יכול להשתחרר ולחזור להיות מלך.
- להישאר בכלא ולסבול, מתוך פחד או הרגל.
הדרך הטובה ביותר היא לא לפחד, ולחקור את האמת עד הסוף. או שיגלה שיש דרך לצאת ויהיה מאושר, או שיגלה שאין דרך ויקבל זאת לגמרי - וכך יפסיק לסבול.
איך המשל הזה קשור לחיים שלנו?
אליעד מסביר שהכלא של האדם הוא הרצון שלו. האדם חי כל חייו כעבד של הרצון - הוא תמיד רוצה משהו, ולעולם לא נח. האדם תמיד עושה את מה שהוא רוצה, כי אין אפשרות לעשות משהו בלי רצון. אפילו בשינה האדם עדיין פועל מתוך הרצונות שלו.
הרצון הוא המעביד האכזרי ביותר, כי תמיד יש רצון חדש, ואף פעם הוא לא נותן את מה שהבטיח. הרצון משקר לאדם ואומר לו שאם ישיג דבר מסוים יהיה מאושר. למשל: אם תתחתן תהיה מאושר, אם תתגייס תהיה מאושר, אם תרוויח כסף תהיה מאושר - אך האדם אף פעם אינו מאושר באמת.
מדוע האדם ממשיך לחפש אושר ולא מוצא?
האדם תמיד מחפש אושר מתוך מחשבה שיש דבר מסוים שיגרום לו להיות מאושר באמת, אבל בכל פעם שהוא משיג את הדבר הזה, מיד צץ רצון חדש. לעולם הוא לא מצליח להגיע אל האושר הסופי, כי תמיד יש בתוכו תחושה שמשהו חסר.
האדם חושב שה"טוב" שהוא מכיר הוא הטוב האמיתי, אך האמת היא שיש טוב אחר לחלוטין - טוב שבו אין הבדל בין טוב ורע, טוב שהוא שלמות מוחלטת.
מהי השלמות שאליה האדם יכול להגיע?
אליעד מסביר שהאדם היה פעם מלך - כלומר, הוא כבר חווה מצב תודעה של שלמות מוחלטת. הוא היה במצב שבו הכל היה טוב והיה בשליטה מלאה. אך כעת הוא מדמיין שהוא עבד, והוא כל הזמן רודף אחרי האושר ואינו מרוצה אף פעם.
השלמות האמיתית אינה רק לחיות במצב שבו הכל טוב, אלא להיות גם מלך וגם עבד בו זמנית - לחוות את החיים כמו משחק. במשחק, האדם בוחר את החוקים ומשחק בהם בו זמנית. כלומר, הוא יכול להגיד "זה טוב וזה רע", אבל יודע עמוק בפנים שהכל טוב באמת.
מהו הפחד שמונע מהאדם להגיע לשלמות?
כשמסבירים לאדם שיש עולם שבו הכל טוב והוא לא חייב לסבול, הוא מתחיל לפחד. מדוע? כי הוא חושש לוותר על התפיסות שלו לגבי טוב ורע. הוא מפחד לגלות שכל הטוב שהיה לו עד עכשיו הוא טוב דמיוני, מוגבל ומצומצם. הוא חייב לוותר על האחיזה בדמיונות שלו, וזה מפחיד אותו.
איך אפשר להשתחרר מהפחד הזה?
הדרך להשתחרר מהפחד היא להפסיק לפחד להרגיש רע. האדם חייב להסתכל לאמת בעיניים ולשאול את עצמו על כל דבר: "האם זה באמת רע? האם מה שנדמה לי כטוב הוא טוב באמת?"
אם האדם יחקור ויגיע למסקנה שהדבר שחשב שהוא רע הוא למעשה טוב, הוא כבר לא יסבול יותר. האדם חייב להיות אמיץ, לקחת את הסיכון ואת הסיכוי, ולבדוק מהי האמת באמת. מי שלא יברר זאת לעומק לעולם לא יהיה מאושר באמת.
מדוע האדם אף פעם לא מרוצה באמת?
האדם אינו מרוצה כי עמוק בתת - המודע שלו הוא זוכר שהיה פעם מלך, כלומר, הוא יודע שיש מצב תודעתי שבו הוא יכול להיות שלם ומאושר לחלוטין. לכן, לא משנה כמה טוב יהיה לו בחיים, תמיד הוא ישאף לטוב יותר.
האדם חייב להכיר בכך שהאושר שהוא מחפש הוא אינסופי, ולכן לעולם לא יהיה מרוצה כל עוד ימשיך לחפש את הטוב במקומות הלא נכונים.
מהו השינוי המהותי שהאדם צריך לעשות?
השינוי המהותי הוא להביא את עצמו למצב שבו הוא מפסיק להגדיר "טוב" ו"רע". במקום זאת הוא מגיע למצב תודעה של השתוות, שבו הכל מרגיש לו אותו דבר, מתוך הבנה עמוקה שהכל טוב באמת.
איך להתמודד עם תחושת הריקנות הקיומית?
דווקא אנשים מצליחים שחווים ריקנות קיומית מבינים טוב יותר שהאושר לא נמצא בהשגת מטרות. ככל שיש להם יותר, כך הם מגלים ביתר בהירות שהם עדיין לא מאושרים באמת. אליעד מציע לא לברוח מהתחושה הזו, אלא לנצל אותה כדי להבין את המהות האמיתית של הטוב והרע, ולהגיע להשתוות אמיתית.
איך להגיע להשתוות אמיתית?
כדי להגיע להשתוות אמיתית האדם חייב להפסיק לפחד להרגיש רע, וללכת אחרי האמת עד הסוף. הוא חייב לבדוק היטב כל דבר שנראה לו טוב או רע, ולשאול את עצמו האם זו באמת האמת. כשהוא יגיע לתובנה שאין הבדל בין טוב לרע, הוא ימצא את האושר האמיתי והשלמות ללא פחדים.
- איך להפסיק לפחד להרגיש רע?
- מהי השתוות אמיתית?
- האם ניתן להשתחרר מהרצון?
- איך להתמודד עם תחושת הריקנות הקיומית?
- איך להגיע לאושר מוחלט?
איך להרגיש טוב באמת ולא לפחד מהרע?
מי שרוצה להרגיש טוב באמת, צריך להבין שלא ניתן לברוח מהרע, אלא יש ללמוד להתמודד איתו ולראות אותו בפרספקטיבה הנכונה. אחד הגורמים המרכזיים שמונעים מהאדם להרגיש טוב הוא הפחד מהרע. כלומר, האדם חושש להיתקל בכאב, בסבל, בקשיים, ולכן מנסה להימנע מהם ככל האפשר. אך דווקא ההימנעות הזו יוצרת את הסבל הגדול ביותר. הדרך לאושר עוברת דרך האמת, והאמת היא שלא ניתן לברוח מהמציאות.
המשל: העבד בבית הכלא
כדי להבין את הרעיון, ניתן להמשיל זאת לעבד שנמצא בבית כלא, אך בעצם היה בעברו בן מלך. אותו עבד התרגל לאורח החיים בכלא - סדר יום קבוע, עבודה קשה, תנאים לא אידיאליים - אך בתוך תוכו יודע שאינו מרוצה מהמציאות שלו. הוא יודע שהוא יכול לצאת לחופשי, אך המחשבה הזו לא בהכרח מעודדת אותו. להפך, אם מישהו יבוא ויגיד לו שהוא יכול להשתחרר ולחזור להיות מלך, התגובה הראשונה שלו תהיה תחושת תסכול ואף כעס. מדוע? משום שהוא כבר התרגל להיות עבד, והידיעה שהוא יכול להשתחרר רק מזכירה לו כמה הוא לכוד.
אם העבד היה באמת מאושר בכלא, הידיעה הזו לא הייתה מטרידה אותו. אך מכיוון שהוא יודע שבאופן עקרוני אפשר להיות חופשי, המחשבה הזו גורמת לו סבל.
שתי אפשרויות: לברר איך לצאת או להישאר בכלא
כאשר אדם מגלה שהוא נמצא במצב של סבל, יש לו שתי אפשרויות:
אך האמת היא שאין מנוס. כל אדם בתוכו יודע שהוא לא אמור להיות בכלא. הרי אם היה אמור להיות שם, הוא היה מאושר לחלוטין. אך מכיוון שהוא מרגיש חוסר סיפוק, סימן שהוא יודע בתוכו שיש אפשרות אחרת.
הדרך להשתחרר מהכלא
הצעד הראשון להשתחרר מהכלא הזה הוא לא לפחד. אם האדם היה מלך בעבר, עליו לרצות לדעת זאת ולהבין כיצד לחזור להיות מלך. עליו לבדוק האם באמת ניתן להשתחרר, ואם כן - כיצד. אם יתברר שלא ניתן לצאת מהכלא, לפחות ידע זאת בוודאות ולא ימשיך לחיות בתקווה כוזבת. ידיעה ברורה עדיפה על חוסר ידיעה שמוביל לייסורים מתמשכים.
מהו הכלא של האדם?
כל אדם נמצא בכלא - הכלא של הרצון שלו. הרצון הוא הכוח שמנהל את האדם 24 שעות ביממה, ללא חופשות וללא הפסקות. בכל רגע נתון האדם רוצה משהו, ואם אינו משיג זאת - הוא סובל. אפילו בשינה האדם ממשיך לפעול בהתאם לרצונותיו. אף אדם אינו חופשי באמת, כי כל הזמן יש לו רצון כלשהו שמנהל אותו.
למה הרצון הוא האויב הגדול ביותר?
הרצון משקר לאדם. הוא אומר לו: "אם תשיג דבר מסוים, תהיה מאושר". אך בפועל, גם כאשר האדם משיג את מבוקשו, האושר אינו נמשך זמן רב. תמיד צץ רצון חדש, ותמיד נשארת תחושת חוסר סיפוק. זו אשליה אינסופית.
הבעיה היא שאם האדם היה מבין שאין דרך אמיתית להיות מאושר דרך מילוי רצונותיו, הוא היה מאבד מוטיבציה. אך במקום להבין זאת עד הסוף, הוא ממשיך לרדוף אחרי הרצונות, מתוך תקווה כוזבת שאולי הפעם זה יצליח.
האשליה של האושר
האדם כל חייו רודף אחרי דברים מתוך אמונה שזה מה שיעשה אותו מאושר:
איך חוזרים להיות מלך?
האדם נולד מלך. כלומר, היה במצב שבו הרגיש שלם. אך עם הזמן נכנס לדמיון, והתחיל לחשוב שהוא עבד. המרדף אחרי מטרות, הרצונות הבלתי נגמרים, הדאגות והחששות - כל אלה יצרו עבורו מציאות של עבדות. אך בפנים, תמיד מלווה אותו תחושה שיכול להיות טוב יותר.
מה קורה כשמספרים לאדם שיש אפשרות לחזור להיות מלך? מצד אחד, זה נשמע מפתה. מצד שני, הוא חושש: אולי אם אנסה לצאת מהכלא אגלה שזה בלתי אפשרי? אולי זה רק יגביר את התסכול שלי?
השלמות האמיתית
האדם חושב שהמטרה היא להיות רק טוב. אך האמת היא שהשלמות היא לא להיות רק טוב, אלא להכיל את כל החוויות - גם הטוב וגם הרע - מתוך פרספקטיבה של שלמות. כלומר, להיות גם מלך וגם עבד בו זמנית. זה כמו משחק: אתה יוצר את המשחק, אך בו בזמן משחק על פי הכללים.
איך מגיעים להשתוות?
האדם חייב לבחור: או להרגיש טוב תמיד, או להרגיש רע תמיד. מי שירגיש רע בשלמות, לא יפחד מהרע כי הוא כבר במקסימום שלו. ומי שירגיש טוב בשלמות, גם לא יפחד לאבד את הטוב כי הוא ירגיש סיפוק מוחלט. בסופו של דבר, שתי הדרכים מובילות לאותה נקודה - למקום שבו אין פחד ואין סבל.
איך להשתחרר מהאשליה?
ברגע שמסבירים לאדם את תפיסת האחדות - שאין באמת הבדל בין טוב לרע - עולה בו פחד. כי זה מחייב אותו לוותר על הדמיונות שלו. הוא אוחז בתפיסות ישנות: "את זה אני רוצה, ואת זה לא". פתאום אומרים לו שיש אפשרות לחיות בעולם שבו הכל טוב. אך זה מצריך ממנו לוותר על כל ההגדרות שלו למה זה טוב ומה זה רע.
השלב האחרון: ההבנה שהרע והטוב הם אחד
האדם חי בעולם שבו הוא חושב שטוב זה דבר מוגדר. אך בפועל, כל טוב שיש לו תמיד יש טוב גדול ממנו. לכן, גם אם הוא ישיג את הדבר הכי טוב שהוא יכול לדמיין, עדיין ירגיש שחסר משהו.
במצב האמיתי של שלמות, אין הבדל בין טוב לרע. האדם מכיל את הכל - ושם נמצא החופש האמיתי.
איך להשתחרר מהכלא?
השלב הראשון הוא להפסיק לפחד להרגיש רע. יש להבין שהכאב, הקשיים והסבל אינם אויבים אלא מדריכים שמראים לאדם את הדרך להשתחרר. ככל שהאדם לא יפחד מהאמת, ויבדוק באמת מה גורם לו להרגיש טוב ומה גורם לו להרגיש רע - הוא יגלה שאין הבדל אמיתי ביניהם.
המסקנה
מי שרוצה להיות מאושר באמת, שלא יפחד להרגיש רע. עליו ללכת אחרי האמת עד הסוף. כאשר הוא מרגיש רע, עליו לבדוק האם זה באמת רע. אם היה מאמין שהמצב טוב, לא היה סובל. השאלה המתבקשת היא: האם מה שאני חושב שהוא רע, באמת רע? או שזה רק תפיסה שלי?
לבסוף, כשיגיע להשתוות, יבין שהכל טוב באמת, ללא כל חששות ופחדים.
מי שרוצה להרגיש טוב באמת, צריך להבין שלא ניתן לברוח מהרע, אלא יש ללמוד להתמודד איתו ולראות אותו בפרספקטיבה הנכונה. אחד הגורמים המרכזיים שמונעים מהאדם להרגיש טוב הוא הפחד מהרע. כלומר, האדם חושש להיתקל בכאב, בסבל, בקשיים, ולכן מנסה להימנע מהם ככל האפשר. אך דווקא ההימנעות הזו יוצרת את הסבל הגדול ביותר. הדרך לאושר עוברת דרך האמת, והאמת היא שלא ניתן לברוח מהמציאות.
המשל: העבד בבית הכלא
כדי להבין את הרעיון, ניתן להמשיל זאת לעבד שנמצא בבית כלא, אך בעצם היה בעברו בן מלך. אותו עבד התרגל לאורח החיים בכלא - סדר יום קבוע, עבודה קשה, תנאים לא אידיאליים - אך בתוך תוכו יודע שאינו מרוצה מהמציאות שלו. הוא יודע שהוא יכול לצאת לחופשי, אך המחשבה הזו לא בהכרח מעודדת אותו. להפך, אם מישהו יבוא ויגיד לו שהוא יכול להשתחרר ולחזור להיות מלך, התגובה הראשונה שלו תהיה תחושת תסכול ואף כעס. מדוע? משום שהוא כבר התרגל להיות עבד, והידיעה שהוא יכול להשתחרר רק מזכירה לו כמה הוא לכוד.
אם העבד היה באמת מאושר בכלא, הידיעה הזו לא הייתה מטרידה אותו. אך מכיוון שהוא יודע שבאופן עקרוני אפשר להיות חופשי, המחשבה הזו גורמת לו סבל.
שתי אפשרויות: לברר איך לצאת או להישאר בכלא
כאשר אדם מגלה שהוא נמצא במצב של סבל, יש לו שתי אפשרויות:
- לחקור לעומק האם הוא באמת חייב להיות במצב הזה ולבדוק כיצד ניתן להשתחרר.
- להתעלם מהמציאות ולהישאר בכלא מתוך הרגל.
אך האמת היא שאין מנוס. כל אדם בתוכו יודע שהוא לא אמור להיות בכלא. הרי אם היה אמור להיות שם, הוא היה מאושר לחלוטין. אך מכיוון שהוא מרגיש חוסר סיפוק, סימן שהוא יודע בתוכו שיש אפשרות אחרת.
הדרך להשתחרר מהכלא
הצעד הראשון להשתחרר מהכלא הזה הוא לא לפחד. אם האדם היה מלך בעבר, עליו לרצות לדעת זאת ולהבין כיצד לחזור להיות מלך. עליו לבדוק האם באמת ניתן להשתחרר, ואם כן - כיצד. אם יתברר שלא ניתן לצאת מהכלא, לפחות ידע זאת בוודאות ולא ימשיך לחיות בתקווה כוזבת. ידיעה ברורה עדיפה על חוסר ידיעה שמוביל לייסורים מתמשכים.
מהו הכלא של האדם?
כל אדם נמצא בכלא - הכלא של הרצון שלו. הרצון הוא הכוח שמנהל את האדם 24 שעות ביממה, ללא חופשות וללא הפסקות. בכל רגע נתון האדם רוצה משהו, ואם אינו משיג זאת - הוא סובל. אפילו בשינה האדם ממשיך לפעול בהתאם לרצונותיו. אף אדם אינו חופשי באמת, כי כל הזמן יש לו רצון כלשהו שמנהל אותו.
למה הרצון הוא האויב הגדול ביותר?
הרצון משקר לאדם. הוא אומר לו: "אם תשיג דבר מסוים, תהיה מאושר". אך בפועל, גם כאשר האדם משיג את מבוקשו, האושר אינו נמשך זמן רב. תמיד צץ רצון חדש, ותמיד נשארת תחושת חוסר סיפוק. זו אשליה אינסופית.
הבעיה היא שאם האדם היה מבין שאין דרך אמיתית להיות מאושר דרך מילוי רצונותיו, הוא היה מאבד מוטיבציה. אך במקום להבין זאת עד הסוף, הוא ממשיך לרדוף אחרי הרצונות, מתוך תקווה כוזבת שאולי הפעם זה יצליח.
האשליה של האושר
האדם כל חייו רודף אחרי דברים מתוך אמונה שזה מה שיעשה אותו מאושר:
- תתחתן - תהיה מאושר.
- תגייס הרבה כסף - תהיה מאושר.
- תצליח - תהיה מאושר.
- תמות - תהיה מאושר.
איך חוזרים להיות מלך?
האדם נולד מלך. כלומר, היה במצב שבו הרגיש שלם. אך עם הזמן נכנס לדמיון, והתחיל לחשוב שהוא עבד. המרדף אחרי מטרות, הרצונות הבלתי נגמרים, הדאגות והחששות - כל אלה יצרו עבורו מציאות של עבדות. אך בפנים, תמיד מלווה אותו תחושה שיכול להיות טוב יותר.
מה קורה כשמספרים לאדם שיש אפשרות לחזור להיות מלך? מצד אחד, זה נשמע מפתה. מצד שני, הוא חושש: אולי אם אנסה לצאת מהכלא אגלה שזה בלתי אפשרי? אולי זה רק יגביר את התסכול שלי?
השלמות האמיתית
האדם חושב שהמטרה היא להיות רק טוב. אך האמת היא שהשלמות היא לא להיות רק טוב, אלא להכיל את כל החוויות - גם הטוב וגם הרע - מתוך פרספקטיבה של שלמות. כלומר, להיות גם מלך וגם עבד בו זמנית. זה כמו משחק: אתה יוצר את המשחק, אך בו בזמן משחק על פי הכללים.
איך מגיעים להשתוות?
האדם חייב לבחור: או להרגיש טוב תמיד, או להרגיש רע תמיד. מי שירגיש רע בשלמות, לא יפחד מהרע כי הוא כבר במקסימום שלו. ומי שירגיש טוב בשלמות, גם לא יפחד לאבד את הטוב כי הוא ירגיש סיפוק מוחלט. בסופו של דבר, שתי הדרכים מובילות לאותה נקודה - למקום שבו אין פחד ואין סבל.
איך להשתחרר מהאשליה?
ברגע שמסבירים לאדם את תפיסת האחדות - שאין באמת הבדל בין טוב לרע - עולה בו פחד. כי זה מחייב אותו לוותר על הדמיונות שלו. הוא אוחז בתפיסות ישנות: "את זה אני רוצה, ואת זה לא". פתאום אומרים לו שיש אפשרות לחיות בעולם שבו הכל טוב. אך זה מצריך ממנו לוותר על כל ההגדרות שלו למה זה טוב ומה זה רע.
השלב האחרון: ההבנה שהרע והטוב הם אחד
האדם חי בעולם שבו הוא חושב שטוב זה דבר מוגדר. אך בפועל, כל טוב שיש לו תמיד יש טוב גדול ממנו. לכן, גם אם הוא ישיג את הדבר הכי טוב שהוא יכול לדמיין, עדיין ירגיש שחסר משהו.
במצב האמיתי של שלמות, אין הבדל בין טוב לרע. האדם מכיל את הכל - ושם נמצא החופש האמיתי.
איך להשתחרר מהכלא?
השלב הראשון הוא להפסיק לפחד להרגיש רע. יש להבין שהכאב, הקשיים והסבל אינם אויבים אלא מדריכים שמראים לאדם את הדרך להשתחרר. ככל שהאדם לא יפחד מהאמת, ויבדוק באמת מה גורם לו להרגיש טוב ומה גורם לו להרגיש רע - הוא יגלה שאין הבדל אמיתי ביניהם.
המסקנה
מי שרוצה להיות מאושר באמת, שלא יפחד להרגיש רע. עליו ללכת אחרי האמת עד הסוף. כאשר הוא מרגיש רע, עליו לבדוק האם זה באמת רע. אם היה מאמין שהמצב טוב, לא היה סובל. השאלה המתבקשת היא: האם מה שאני חושב שהוא רע, באמת רע? או שזה רק תפיסה שלי?
לבסוף, כשיגיע להשתוות, יבין שהכל טוב באמת, ללא כל חששות ופחדים.
- איך להיות מאושר באמת?
- האם ניתן להשתחרר מהסבל?
- איך להתמודד עם פחדים?
- מהו הרצון ואיך להשתחרר ממנו?
- איך להגיע להשתוות?
מה צריך לעשות מי שרוצה להרגיש טוב? ואיך לא לפחד מהרע?
אחד הדברים החשובים ביותר של האדם בדרך אל האושר, מי שרוצה להרגיש טוב, צריך לא לפחד להרגיש רע. אחד הדברים שרצוי לאדם לעשות, זה ללכת אחרי האמת. מי שרוצה להרגיש טוב באמת, עליו לא לפחד להרגיש רע.
למה הדבר דומה?
לעבד הנמצא בבית כלא, ובעצם הוא היה בן מלך. הוא כבר רגיל לסדר יום, הוא כבר רגיל לעבודה הקשה. אך בתוך תוכו יודע שאינו מרוצה מן המציאות, כי יודע שיוכל לצאת מהכלא. ואם מישהו יבוא אליו ויגידו לו אתה יכול לצאת מהכלא אתה הרי היית פעם מלך. התגובה שלו תהיה שהרסו לו את היום.
הוא כבר רגיל להיות בכלא. ועכשיו מודיעים לו שהוא יכול לצאת לחופשי.
אם האדם היה מאוד מרוצה בבית הכלא, לא הייתה מטרידה אותו העובדה שמישהו טוען עליו, שהיה פעם מלך ושבכלל יכול לצאת לחופשי מבית הכלא.
אלא מה? האדם לא באמת מרוצה שם בכלא בשלמות. אף אחד לא מרגיש שם מלך. יודע שפעם היה מלך וכעת הינו עושה דברים נגד רצונו.
מה שקורה אצל האדם הנמצא בבית הכלא, זה שיש לו שתי אפשרויות:
1 להתעמק איך יוצאים מבית הכלא?
2 להישאר שם ולסבול.
ולכל אופציה יש יתרונות וחסרונות.
אם יתעמק ויבין שהוא בטעות נמצא שם, זה עלול ליצור אצלו כעסים, וחששות שמא לא יוכל לצאת, קל יותר להיות בכלא ולא לדעת שהיית פעם מלך, מאשר להיות בכלא עם הידיעה הזו.
הגילוי הזה שהאדם בעצם לא צריך להיות בכלא, הידיעה הזו עשויה לגרום לו צער.
כל אדם בתוך תוכו יודע שמצד האמת לא צריך להיות בבית הכלא. כי אם כן, היה מאושר שם ומושלם לו. אך האדם באמת יודע שלא צריך להיות כאן, כי יש משהו יותר טוב. ולכן הוא אף פעם לא מאושר.
העצה האמיתית לאדם שיושב בכלא היא שלא יפחד. כי אם פעם היית מלך רצוי שתדע על זה ושתדע איך חוזרים להיות מלך.
יש עולם בחוץ ואין צורך לעבוד כמו עבד. ואם אין דרך לצאת מזה, תגלה שבטעות אתה שם ואין דרך לצאת, לפחות שידע אם יש או אין דרך לצאת.
האדם נמצא בכלא, ואינו מרוצה, מה עליו לעשות?
אמרו לו שיכול לצאת מבית הכלא, בא נבדוק. אם זה נכון אז יופי. ואם לא, אכן בטווח הקצר ירגיש רע, אך לפחות ידע בוודאות שאינו יכול לצאת מבית הכלא.
הסבל נוצר הרי לא בגלל הכלא, אלא בגלל שאינו רוצה להיות בבית הכלא. והאדם אינו רוצה להיות בבית הכלא כי בתוכו יודע שאין זה מחויב המציאות שיהיה בבית הכלא.
מספיקה מחשבה הכי קטנה שאולי יש סיכוי שיצא מבית הכלא, תמיד ירגיש רע שהוא שם. לכן על האדם לעשות שימוש בגילוי הזה שיש דרך לצאת מבית הכלא. ועליו לבדוק בוודאות אם יש או אין דרך לצאת משם. ועד שלא יבדוק עד הסוף לא יהיה רגוע.
איך מגלים זאת בשלמות?
לא לפחד מהתמודדות. או שיש אפשרות או שאין אפשרות. האמת קיימת בכל מקרה. עליו לנסות לגלות האם יכול לצאת או לא.
בכל אחת מהאפשרויות בכל מקרה יהיה מאושר בשלמות. ואם יש דרך אז יצא, ואם אין דרך לצאת יוכל להשלים עם המציאות לגמרי. מצבו על ידי זה יסתדר. עד כאן המשל.
הנמשל:
כל אדם בעולם נמצא בבית כלא. האדם נמצא בבית הכלא של הרצון שלו. בבית הכלא למשל יש חופשות, זמנים פנויים, קצת חופש. אך בבית הכלא של האדם, יש עבודה ללא ימי חופשה כלל או שביתות וללא יכולת להתלונן, אצל מי? אצל הרצון שלו.
הרצון אומר לאדם לעשות, הוא עושה. אף אדם לא יכול לעשות נגד רצונו. אם יש לאדם רצון לעשן ולא עישן, הרי זה בגלל שהיה לו רצון אחר שהתגבר על הרצון של העישון.
בשורה התחתונה האדם תמיד עושה את מה שהוא רוצה. 24 שעות, וגם בשינה האדם עובד. כי במשך השינה עושה פעולות ויש לו רצונות. ועושה מאמצים להשיג את הרצון.
למה הרצון, הוא הדבר האכזרי ביותר בעולם?
כי תמיד יש רצון כלשהו, ואף פעם האדם אינו חווה חוסר רצון. והמעביד הזה הוא מאוד אכזרי, כי אף פעם אינו נותן משכורת, הרצון משקר את האדם. איך?
אומר לו אם תעשה כך וכך, תהיה מאושר. והאדם הולך כמו חמור להשיג את הרצונות, ומטעים אותו כי הוא בכל מקרה אינו מאושר.
ואם האדם היה נזכר שבעצם אין דרך להיות מאושר על ידי מילוי הרצונות, אזי המוטיבציה שלו הייתה יורדת, כי כל מה שיעשה, לא יעשה אותו מאושר. אז גם אם האדם לא יעשה כלום, עדיין יתהה שאולי יש דבר שאם כן יעשה אותו הוא כן יהיה מאושר?
התהייה עצמה נמצאת, הסבל ממשיך להיות, כי הוא עדיין רוצה לדעת מה יגרום לו לאושר.
המסקנה היא - הרצון מטעה את האדם.
ודוגמאות יש בלי סוף: תתחתן, תהיה מאושר, תתגייס, תהיה מאושר, תמות, תהיה מאושר, וכן הלאה.
והאדם לא יוכל לומר על דבר אחד בעולם שהוא השיג אותו ומצא את האושר.
העניין די פשוט, כל אחד היה מלך. מלך מייצג את המקום שכולו טוב, ששולט, ומחליט מה לעשות. עבד מייצג מי שרע לו. וכל אדם יש לו היבט מסוים, שבו הוא מלך. הוא יכול להתחבר למשהו תודעתי שבו הוא באמת מלך, הוא מחליט הוא קובע ובוחר מה יקרה במציאות.
אך האדם מסיבות שונות, נכנס לדמיון ושם מדמה שהוא עבד, ושם עובד ומתאמץ ואינו מרוצה. ותמיד מלווה אותו תחושה שיכול להיות טוב יותר. והוא אף פעם לא מרוצה.
כי בתוכו חושב שיכול להיות מצב משופר יותר. ובתת מודע יודע שיש דבר שאם ישיגו אכן יהיה מאושר.
ואז בנמשל, בעצם באים לאדם ואומרים לו, למרות שאתה שקוע בעבודה ורודף אחרי הזנב של עצמך, יש לך אפשרות להיות כמו מלך, יש מקום שהוא טוב לגמרי. יכול להיות בתודעה שהכל טוב והכל אחד. ואז כשאומרים את זה לאדם, נוצר אצלו רגש אינו סגור על עצמו.
שתוהה אולי זה נכון ואוכל להרגיש טוב בשלמות, אך אם אנסה לצאת מבית הכלא, אולי אגלה שהתסכול יגדל ושיתפסו אותי..
זה שיש לך טוב ורע, זה לא מחויב המציאות. אתה יכול להיות בעולם שבו תמיד תרגיש טוב. כמו מלך. אך האדם תוהה אולי אין סיכוי לדבר הזה?
אלא שהאדם צריך לבחור. אך מצד האמת, השלמות היא לא להיות מלך. כי זה משעמם, השלמות היא שהמלך גם מלך אך גם עבד. כמו משחק. אתה בוחר לשחק, ממציא את המשחק, אך כפוף בו זמנית לחוקי המשחק.
השלמות היא לא לחשוב שהכל טוב, אלא גם לומר זה טוב וזה רע, ובו זמנית לדעת שהשלמות קיימת והיא כולה טוב וכולה אחד. וזה שילוב של שני הפכים. דבר והיפכו וזו השלמות.
אך עד שיגיע האדם לשלמות הזו עליו לבחור. אם תמיד ירגיש רע או תמיד ירגיש טוב. מי שירגיש רע בשלמות לא ירצה להרגיש יותר טוב, כי בכל מקרה מרגיש את המקסימום של הרע. ושניהם מגיעים לאותה נקודה.
ברגע שמסבירים את תפיסת האחדות לאדם, הוא חווה סוג של פחד. כי עליו להשתחרר מהדמיונות שלו. וזה בנפרדות. שם עליו לוותר. לשחרר אחיזה.
האדם אוחז בשכל שלו, את זה אני רוצה ואת הדבר ההוא לא. לפתע מגלים לו שיש עולם שבו הכל טוב.
והעניין הוא, ששם בעולם הזה, זה לא כמו שאצל האדם טוב. כי גם הדבר הטוב ביותר בעולם עדיין האדם מרגיש שיש טוב ממנו.
מה שהאדם קורא לו טוב, זה לא באמת הכל טוב. אם זה היה טוב מושלם אזי לא היה מרגיש שחסר לו...
בעולם שכולו טוב, הרע הוא לא כמו הטוב, הטוב שהוא אחר לגמרי, שם אין הבדל בין טוב רוע, האדם מכיל את הכל הטוב והרע הם אחד ממש. ברגע שיש לאדם אופציה כזו, עליו לוותר על המחשבה שהטוב שלו הוא טוב.
הרי האסור למשל, מרגיש הוא מלך בבית הכלא, הוא בוחר מה לאכול בארוחת צהריים ואיך לשרוך נעליים. אתה פשוט בוחר בין שלוש אפשרויות גרועות. אבל בתור מלך אמיתי, ביכולתו לבחור במה שירצה ממש.
וכדי לצאת מבית הכלא הזה, יש למאוס בכל הטוב הדמיוני שהיה לו. ואז מה שקורה, האדם מתחיל להרגיש רע.
למרות שנדמה לו שטוב בחיים, הוא צריך להבין שיש טוב פי אינסוף. זה טוב שמהותו אחרת. זה לא הרבה יותר טוב מהסוג המוכר. האדם לא מכיר את הטוב הזה ברמת המודעות שלו.
כי בתת מודע של האדם כל אדם יודע שיש הרבה יותר טוב ממה שמקובל כאן.
גם אם האדם מדמיין מצב טוב פי מליון, האם יפסיק לרצות יותר טוב? לא!
השורש לשאיפה לטוב יותר, נובע מתוכו. כי בתת מודע זוכר שהיה פעם מלך, שיש פרספקטיבה שבה יש שלמות וטוב גמור ומושלם. אם בתת מודע לא הייתה מחשבה שיכול להיות טוב יותר בשלמות, ממילא לא היה ממשיך לחפש טוב יותר.
על האדם לא לפחד להרגיש רע. ועליו לבדוק מה גורם לו להרגיש טוב ומה גורם לו להרגיש רע? ואם יגלה שהרע זה טוב? אולי זה יגרום לשיגעון או למוות?
הרע מפחיד את האדם. כמו שמפחידים אדם שלא ינסה לצאת מהכלא.
על האדם להיות אמיץ, תמורת האפשרות להיות מאושר באמת, עליו לקחת את הסיכון ואת הסיכוי.
זה שאדם לא מאושר בחיים, זה רק בגלל שיש טוב אמיתי שהוא שואף להגיע אליו. עליו לזכור שגם אם יתנו לו הכל בכל מקרה ירגיש רע. עליו לעשות שינוי מהותי בחיים. מי שרוצה, צריך להבין את המהות של הטוב והרע.
שינוי מהו?
להביא למצב שבו אפסיק לומר שזה טוב וזה רע. איך? זו שאלה אחרת.
לפחות להבין את המעגל הסגור שהוא נמצא בו. מי שמצליחנים, הם אלה שהמרגישים את תחושת הריקנות הקיומית. כי למרות כל מה שיש להם אינם משביעים את רצונם
לסיכום, מי שרוצה להרגיש טוב שלא יפחד להרגיש רע, וללכת על האמת עד הסוף.
וכשמרגיש רע, עליו לשאול האם זה באמת רע? למה מרגיש רע? אם היה חושב שזה טוב, לא היה מרגיש רע. השאלה המתבקשת היא, השאלה האם זה באמת רע?
יש לאדם מטרות בחיים. יש לו רצון להרגיש טוב, וחוסר היכולת למלא את הרצון גורם לו להרגיש רע.
ואז לשאול האם הטוב הזה שאני מחפש האם הוא הטוב האמיתי? חשוב שיחפש באמת את האמת, מה באמת עושה לי טוב? מה באמת עושה לי רע. ועל ידי שלא יפחד מהאמת.
כל דבר שיש לאדם טוב יש לו גם רע.
כי אוטומטית פוחד שיפסיד את הטוב שיש לו. לכן חשוב לא לפחד.
ולבסוף יגיע להשתוות ששם הכל אחד. ושם הכל טוב אמת ללא כל חששות ופחדים.
אחד הדברים החשובים ביותר של האדם בדרך אל האושר, מי שרוצה להרגיש טוב, צריך לא לפחד להרגיש רע. אחד הדברים שרצוי לאדם לעשות, זה ללכת אחרי האמת. מי שרוצה להרגיש טוב באמת, עליו לא לפחד להרגיש רע.
למה הדבר דומה?
לעבד הנמצא בבית כלא, ובעצם הוא היה בן מלך. הוא כבר רגיל לסדר יום, הוא כבר רגיל לעבודה הקשה. אך בתוך תוכו יודע שאינו מרוצה מן המציאות, כי יודע שיוכל לצאת מהכלא. ואם מישהו יבוא אליו ויגידו לו אתה יכול לצאת מהכלא אתה הרי היית פעם מלך. התגובה שלו תהיה שהרסו לו את היום.
הוא כבר רגיל להיות בכלא. ועכשיו מודיעים לו שהוא יכול לצאת לחופשי.
אם האדם היה מאוד מרוצה בבית הכלא, לא הייתה מטרידה אותו העובדה שמישהו טוען עליו, שהיה פעם מלך ושבכלל יכול לצאת לחופשי מבית הכלא.
אלא מה? האדם לא באמת מרוצה שם בכלא בשלמות. אף אחד לא מרגיש שם מלך. יודע שפעם היה מלך וכעת הינו עושה דברים נגד רצונו.
מה שקורה אצל האדם הנמצא בבית הכלא, זה שיש לו שתי אפשרויות:
1 להתעמק איך יוצאים מבית הכלא?
2 להישאר שם ולסבול.
ולכל אופציה יש יתרונות וחסרונות.
אם יתעמק ויבין שהוא בטעות נמצא שם, זה עלול ליצור אצלו כעסים, וחששות שמא לא יוכל לצאת, קל יותר להיות בכלא ולא לדעת שהיית פעם מלך, מאשר להיות בכלא עם הידיעה הזו.
הגילוי הזה שהאדם בעצם לא צריך להיות בכלא, הידיעה הזו עשויה לגרום לו צער.
כל אדם בתוך תוכו יודע שמצד האמת לא צריך להיות בבית הכלא. כי אם כן, היה מאושר שם ומושלם לו. אך האדם באמת יודע שלא צריך להיות כאן, כי יש משהו יותר טוב. ולכן הוא אף פעם לא מאושר.
העצה האמיתית לאדם שיושב בכלא היא שלא יפחד. כי אם פעם היית מלך רצוי שתדע על זה ושתדע איך חוזרים להיות מלך.
יש עולם בחוץ ואין צורך לעבוד כמו עבד. ואם אין דרך לצאת מזה, תגלה שבטעות אתה שם ואין דרך לצאת, לפחות שידע אם יש או אין דרך לצאת.
האדם נמצא בכלא, ואינו מרוצה, מה עליו לעשות?
אמרו לו שיכול לצאת מבית הכלא, בא נבדוק. אם זה נכון אז יופי. ואם לא, אכן בטווח הקצר ירגיש רע, אך לפחות ידע בוודאות שאינו יכול לצאת מבית הכלא.
הסבל נוצר הרי לא בגלל הכלא, אלא בגלל שאינו רוצה להיות בבית הכלא. והאדם אינו רוצה להיות בבית הכלא כי בתוכו יודע שאין זה מחויב המציאות שיהיה בבית הכלא.
מספיקה מחשבה הכי קטנה שאולי יש סיכוי שיצא מבית הכלא, תמיד ירגיש רע שהוא שם. לכן על האדם לעשות שימוש בגילוי הזה שיש דרך לצאת מבית הכלא. ועליו לבדוק בוודאות אם יש או אין דרך לצאת משם. ועד שלא יבדוק עד הסוף לא יהיה רגוע.
איך מגלים זאת בשלמות?
לא לפחד מהתמודדות. או שיש אפשרות או שאין אפשרות. האמת קיימת בכל מקרה. עליו לנסות לגלות האם יכול לצאת או לא.
בכל אחת מהאפשרויות בכל מקרה יהיה מאושר בשלמות. ואם יש דרך אז יצא, ואם אין דרך לצאת יוכל להשלים עם המציאות לגמרי. מצבו על ידי זה יסתדר. עד כאן המשל.
הנמשל:
כל אדם בעולם נמצא בבית כלא. האדם נמצא בבית הכלא של הרצון שלו. בבית הכלא למשל יש חופשות, זמנים פנויים, קצת חופש. אך בבית הכלא של האדם, יש עבודה ללא ימי חופשה כלל או שביתות וללא יכולת להתלונן, אצל מי? אצל הרצון שלו.
הרצון אומר לאדם לעשות, הוא עושה. אף אדם לא יכול לעשות נגד רצונו. אם יש לאדם רצון לעשן ולא עישן, הרי זה בגלל שהיה לו רצון אחר שהתגבר על הרצון של העישון.
בשורה התחתונה האדם תמיד עושה את מה שהוא רוצה. 24 שעות, וגם בשינה האדם עובד. כי במשך השינה עושה פעולות ויש לו רצונות. ועושה מאמצים להשיג את הרצון.
למה הרצון, הוא הדבר האכזרי ביותר בעולם?
כי תמיד יש רצון כלשהו, ואף פעם האדם אינו חווה חוסר רצון. והמעביד הזה הוא מאוד אכזרי, כי אף פעם אינו נותן משכורת, הרצון משקר את האדם. איך?
אומר לו אם תעשה כך וכך, תהיה מאושר. והאדם הולך כמו חמור להשיג את הרצונות, ומטעים אותו כי הוא בכל מקרה אינו מאושר.
ואם האדם היה נזכר שבעצם אין דרך להיות מאושר על ידי מילוי הרצונות, אזי המוטיבציה שלו הייתה יורדת, כי כל מה שיעשה, לא יעשה אותו מאושר. אז גם אם האדם לא יעשה כלום, עדיין יתהה שאולי יש דבר שאם כן יעשה אותו הוא כן יהיה מאושר?
התהייה עצמה נמצאת, הסבל ממשיך להיות, כי הוא עדיין רוצה לדעת מה יגרום לו לאושר.
המסקנה היא - הרצון מטעה את האדם.
ודוגמאות יש בלי סוף: תתחתן, תהיה מאושר, תתגייס, תהיה מאושר, תמות, תהיה מאושר, וכן הלאה.
והאדם לא יוכל לומר על דבר אחד בעולם שהוא השיג אותו ומצא את האושר.
העניין די פשוט, כל אחד היה מלך. מלך מייצג את המקום שכולו טוב, ששולט, ומחליט מה לעשות. עבד מייצג מי שרע לו. וכל אדם יש לו היבט מסוים, שבו הוא מלך. הוא יכול להתחבר למשהו תודעתי שבו הוא באמת מלך, הוא מחליט הוא קובע ובוחר מה יקרה במציאות.
אך האדם מסיבות שונות, נכנס לדמיון ושם מדמה שהוא עבד, ושם עובד ומתאמץ ואינו מרוצה. ותמיד מלווה אותו תחושה שיכול להיות טוב יותר. והוא אף פעם לא מרוצה.
כי בתוכו חושב שיכול להיות מצב משופר יותר. ובתת מודע יודע שיש דבר שאם ישיגו אכן יהיה מאושר.
ואז בנמשל, בעצם באים לאדם ואומרים לו, למרות שאתה שקוע בעבודה ורודף אחרי הזנב של עצמך, יש לך אפשרות להיות כמו מלך, יש מקום שהוא טוב לגמרי. יכול להיות בתודעה שהכל טוב והכל אחד. ואז כשאומרים את זה לאדם, נוצר אצלו רגש אינו סגור על עצמו.
שתוהה אולי זה נכון ואוכל להרגיש טוב בשלמות, אך אם אנסה לצאת מבית הכלא, אולי אגלה שהתסכול יגדל ושיתפסו אותי..
זה שיש לך טוב ורע, זה לא מחויב המציאות. אתה יכול להיות בעולם שבו תמיד תרגיש טוב. כמו מלך. אך האדם תוהה אולי אין סיכוי לדבר הזה?
אלא שהאדם צריך לבחור. אך מצד האמת, השלמות היא לא להיות מלך. כי זה משעמם, השלמות היא שהמלך גם מלך אך גם עבד. כמו משחק. אתה בוחר לשחק, ממציא את המשחק, אך כפוף בו זמנית לחוקי המשחק.
השלמות היא לא לחשוב שהכל טוב, אלא גם לומר זה טוב וזה רע, ובו זמנית לדעת שהשלמות קיימת והיא כולה טוב וכולה אחד. וזה שילוב של שני הפכים. דבר והיפכו וזו השלמות.
אך עד שיגיע האדם לשלמות הזו עליו לבחור. אם תמיד ירגיש רע או תמיד ירגיש טוב. מי שירגיש רע בשלמות לא ירצה להרגיש יותר טוב, כי בכל מקרה מרגיש את המקסימום של הרע. ושניהם מגיעים לאותה נקודה.
ברגע שמסבירים את תפיסת האחדות לאדם, הוא חווה סוג של פחד. כי עליו להשתחרר מהדמיונות שלו. וזה בנפרדות. שם עליו לוותר. לשחרר אחיזה.
האדם אוחז בשכל שלו, את זה אני רוצה ואת הדבר ההוא לא. לפתע מגלים לו שיש עולם שבו הכל טוב.
והעניין הוא, ששם בעולם הזה, זה לא כמו שאצל האדם טוב. כי גם הדבר הטוב ביותר בעולם עדיין האדם מרגיש שיש טוב ממנו.
מה שהאדם קורא לו טוב, זה לא באמת הכל טוב. אם זה היה טוב מושלם אזי לא היה מרגיש שחסר לו...
בעולם שכולו טוב, הרע הוא לא כמו הטוב, הטוב שהוא אחר לגמרי, שם אין הבדל בין טוב רוע, האדם מכיל את הכל הטוב והרע הם אחד ממש. ברגע שיש לאדם אופציה כזו, עליו לוותר על המחשבה שהטוב שלו הוא טוב.
הרי האסור למשל, מרגיש הוא מלך בבית הכלא, הוא בוחר מה לאכול בארוחת צהריים ואיך לשרוך נעליים. אתה פשוט בוחר בין שלוש אפשרויות גרועות. אבל בתור מלך אמיתי, ביכולתו לבחור במה שירצה ממש.
וכדי לצאת מבית הכלא הזה, יש למאוס בכל הטוב הדמיוני שהיה לו. ואז מה שקורה, האדם מתחיל להרגיש רע.
למרות שנדמה לו שטוב בחיים, הוא צריך להבין שיש טוב פי אינסוף. זה טוב שמהותו אחרת. זה לא הרבה יותר טוב מהסוג המוכר. האדם לא מכיר את הטוב הזה ברמת המודעות שלו.
כי בתת מודע של האדם כל אדם יודע שיש הרבה יותר טוב ממה שמקובל כאן.
גם אם האדם מדמיין מצב טוב פי מליון, האם יפסיק לרצות יותר טוב? לא!
השורש לשאיפה לטוב יותר, נובע מתוכו. כי בתת מודע זוכר שהיה פעם מלך, שיש פרספקטיבה שבה יש שלמות וטוב גמור ומושלם. אם בתת מודע לא הייתה מחשבה שיכול להיות טוב יותר בשלמות, ממילא לא היה ממשיך לחפש טוב יותר.
על האדם לא לפחד להרגיש רע. ועליו לבדוק מה גורם לו להרגיש טוב ומה גורם לו להרגיש רע? ואם יגלה שהרע זה טוב? אולי זה יגרום לשיגעון או למוות?
הרע מפחיד את האדם. כמו שמפחידים אדם שלא ינסה לצאת מהכלא.
על האדם להיות אמיץ, תמורת האפשרות להיות מאושר באמת, עליו לקחת את הסיכון ואת הסיכוי.
זה שאדם לא מאושר בחיים, זה רק בגלל שיש טוב אמיתי שהוא שואף להגיע אליו. עליו לזכור שגם אם יתנו לו הכל בכל מקרה ירגיש רע. עליו לעשות שינוי מהותי בחיים. מי שרוצה, צריך להבין את המהות של הטוב והרע.
שינוי מהו?
להביא למצב שבו אפסיק לומר שזה טוב וזה רע. איך? זו שאלה אחרת.
לפחות להבין את המעגל הסגור שהוא נמצא בו. מי שמצליחנים, הם אלה שהמרגישים את תחושת הריקנות הקיומית. כי למרות כל מה שיש להם אינם משביעים את רצונם
לסיכום, מי שרוצה להרגיש טוב שלא יפחד להרגיש רע, וללכת על האמת עד הסוף.
וכשמרגיש רע, עליו לשאול האם זה באמת רע? למה מרגיש רע? אם היה חושב שזה טוב, לא היה מרגיש רע. השאלה המתבקשת היא, השאלה האם זה באמת רע?
יש לאדם מטרות בחיים. יש לו רצון להרגיש טוב, וחוסר היכולת למלא את הרצון גורם לו להרגיש רע.
ואז לשאול האם הטוב הזה שאני מחפש האם הוא הטוב האמיתי? חשוב שיחפש באמת את האמת, מה באמת עושה לי טוב? מה באמת עושה לי רע. ועל ידי שלא יפחד מהאמת.
כל דבר שיש לאדם טוב יש לו גם רע.
כי אוטומטית פוחד שיפסיד את הטוב שיש לו. לכן חשוב לא לפחד.
ולבסוף יגיע להשתוות ששם הכל אחד. ושם הכל טוב אמת ללא כל חששות ופחדים.