פחד להרגיש רע / מחשבה טורדנית - איך להתמודד?
מה עושים עם מחשבות טורדניות ופחד להרגיש רע?
אנשים רבים חווים פחדים, חרדות ומחשבות טורדניות, במיוחד כאשר הם נתקלים ברעיונות או אמירות המערערים את תפיסתם לגבי החיים. אליעד כהן דן בסוגיה זו באמצעות תשובה לשאלה של בחורה שנזכרת במשפט מטריד לפיו "החיים הם 90% סבל ורק 10% הנאה". בכל פעם שהיא נזכרת במשפט זה, מתעוררים בה פחד וחרדה, והיא שואלת האם המשפט נכון, ואם כן, לשם מה בכלל לחיות?
אליעד מציג שתי שאלות מרכזיות הנובעות מכך:
אליעד מסביר כי בעולם יש שני סוגי פחדים: פחדים אמיתיים ופחדים דמיוניים. לדוגמה, אם אדם רואה אש אמיתית מולו, פחדו מוצדק ואמיתי, כי האש יכולה לפגוע בו. אך אם הוא רק מדמיין אש שאינה קיימת, הפחד הוא דמיוני ומיותר. לכן, השלב הראשון בהתמודדות עם פחד או מחשבה טורדנית הוא בירור האמת. האם הפחד מבוסס על מציאות או על דמיון בלבד? התשובה לשאלה זו מכתיבה את דרך ההתמודדות.
האם העולם הוא באמת מקום של סבל?
לגבי השאלה האם החיים מורכבים מסבל או הנאה, אליעד מבהיר שלמעשה החיים הם 100% סבל וגם 100% הנאה בו זמנית. הדבר נשמע פרדוקסלי, אך הוא מסביר שההנאות שאנשים חווים הן בעצמן סוג של סבל מתוחכם. מדוע? משום שכל הנאה נוצרת מתוך רצון, ורצון הוא עצמו תחושה של חיסרון וסבל. העולם הזה, לדבריו, הוא למעשה "הגיהינום" האמיתי.
הגיהינום אינו מקום מסוים אלא תחושת רע. גן עדן, לעומתו, הוא תחושת טוב. ההבדל ביניהם תלוי רק ברצון של האדם: אם המציאות תואמת את רצונו, האדם מרגיש טוב (גן עדן), ואם המציאות מנוגדת לרצונו, הוא מרגיש רע (גיהינום). אפילו אירועים קשים כמו השואה היו טובים עבור אנשים מסוימים (כגון היטלר) ורעים עבור אחרים, הכל תלוי ברצון של האדם. הסבל נובע תמיד מפער בין הרצוי למצוי.
מדוע הטוב הוא המקור לרע?
אליעד מסביר שלמעשה, הטוב אינו קיים כדי להקל על הרע, אלא דווקא הטוב הוא שגורם לסבל. אילו היה רק רע בעולם, ללא שום פוטנציאל לטוב, האדם כלל לא היה סובל, כי לא היה רוצה משהו אחר. הרצון להשיג את הטוב הוא שיוצר את הסבל, והשאיפה להנאה עצמה היא זו שגורמת להרגשת רע. כל רצון של האדם הוא סוג של סבל: החל מרצונות פשוטים כמו לשתות מים ועד לרצונות גדולים כמו כסף, כבוד ואהבה.
אליעד מציין כי כל עוד האדם מאמין שיש אפשרות שיהיה לו טוב יותר, הוא סובל. אפילו כאשר הוא משיג את מה שהוא רוצה, מיד מופיע הפחד לאבד את זה, או הצורך לשמור על מה שהשיג, וכך הוא ממשיך לסבול.
למה הרצון יוצר סבל מתמשך?
הסבל הוא תמידי מכיוון שאין אף רגע שבו אין לאדם רצון. האדם רוצה ללא הפסקה: במהלך היום, כשהוא הולך לישון, ואף בזמן חלומותיו. כאשר אדם משיג את רצונו, מתעוררים מיד רצונות חדשים. אפילו אירועים שמחים כמו לידה או זכייה בכסף רב, מלווים בסבל ובחרדה מפני העתיד. בסופו של דבר, האדם תמיד רוצה להפסיק לרצות, אך אינו מסוגל לשלוט ברצונו, ולכן הוא תקוע בסבל תמידי.
איך יוצאים מהגיהינום של הרצונות?
לכאורה, הפתרון הפשוט הוא להפסיק לרצות או להפסיק להבדיל בין טוב לרע. אלא שהבעיה היא שהאדם לא באמת שולט ברצון שלו. אף אדם אינו מחליט מה לרצות באופן מלא, והרצון תמיד מונע מתוך כוח פנימי שאינו בשליטת האדם.
הבשורה הטובה, לפי אליעד, היא שקיים פתרון אמיתי: גן עדן. גן עדן מתאר מצב שבו האדם מפסיק לעשות הבחנה בין טוב לרע ורואה את המציאות כאחדות שלמה. במצב כזה האדם אינו מפסיק לרצות דברים או לפעול, אך הוא כבר לא חווה סבל כי הוא תופס את המציאות כשלמה ויחידה, ללא הבדל בין טוב לרע.
מהי אחדות אמיתית וכיצד מגיעים אליה?
אליעד מבהיר כי אחדות אמיתית אינה פירושה שאין הבדל בין טוב לרע, אלא שאין הבדל בין לראות נפרדות (טוב ורע) לבין לראות אחדות (הכל אחד). מי שמגיע לתפיסת אחדות אמיתית מסוגל לחוות את המציאות בלי פחדים, כי הוא רואה שכל הניגודים הם למעשה אחד.
הדרך להגיע לאחדות אמיתית היא באמצעות התבוננות פנימית עמוקה. האדם צריך לברר מאיפה באים רצונותיו, מחשבותיו ורגשותיו, עד שיראה שהכל נובע מאותו מקור פנימי אחד. כאשר מגיעים אל נקודת האחדות הזאת, ממילא נעלמים כל הפחדים והחרדות, כי כבר אין הבדל בין טוב לרע, ואין מה לפחד שיקרה משהו רע.
לסיכום, אליעד מסביר שהפחד והמחשבות הטורדניות נפתרים כאשר האדם מברר את האמת ומגיע אל נקודת האחדות המוחלטת, שבה כל הניגודים מתבטלים וכל הפחדים נעלמים.
אנשים רבים חווים פחדים, חרדות ומחשבות טורדניות, במיוחד כאשר הם נתקלים ברעיונות או אמירות המערערים את תפיסתם לגבי החיים. אליעד כהן דן בסוגיה זו באמצעות תשובה לשאלה של בחורה שנזכרת במשפט מטריד לפיו "החיים הם 90% סבל ורק 10% הנאה". בכל פעם שהיא נזכרת במשפט זה, מתעוררים בה פחד וחרדה, והיא שואלת האם המשפט נכון, ואם כן, לשם מה בכלל לחיות?
אליעד מציג שתי שאלות מרכזיות הנובעות מכך:
- איך להתמודד עם מחשבות טורדניות ופחדים?
- האם החיים באמת בנויים בעיקר מסבל?
אליעד מסביר כי בעולם יש שני סוגי פחדים: פחדים אמיתיים ופחדים דמיוניים. לדוגמה, אם אדם רואה אש אמיתית מולו, פחדו מוצדק ואמיתי, כי האש יכולה לפגוע בו. אך אם הוא רק מדמיין אש שאינה קיימת, הפחד הוא דמיוני ומיותר. לכן, השלב הראשון בהתמודדות עם פחד או מחשבה טורדנית הוא בירור האמת. האם הפחד מבוסס על מציאות או על דמיון בלבד? התשובה לשאלה זו מכתיבה את דרך ההתמודדות.
האם העולם הוא באמת מקום של סבל?
לגבי השאלה האם החיים מורכבים מסבל או הנאה, אליעד מבהיר שלמעשה החיים הם 100% סבל וגם 100% הנאה בו זמנית. הדבר נשמע פרדוקסלי, אך הוא מסביר שההנאות שאנשים חווים הן בעצמן סוג של סבל מתוחכם. מדוע? משום שכל הנאה נוצרת מתוך רצון, ורצון הוא עצמו תחושה של חיסרון וסבל. העולם הזה, לדבריו, הוא למעשה "הגיהינום" האמיתי.
הגיהינום אינו מקום מסוים אלא תחושת רע. גן עדן, לעומתו, הוא תחושת טוב. ההבדל ביניהם תלוי רק ברצון של האדם: אם המציאות תואמת את רצונו, האדם מרגיש טוב (גן עדן), ואם המציאות מנוגדת לרצונו, הוא מרגיש רע (גיהינום). אפילו אירועים קשים כמו השואה היו טובים עבור אנשים מסוימים (כגון היטלר) ורעים עבור אחרים, הכל תלוי ברצון של האדם. הסבל נובע תמיד מפער בין הרצוי למצוי.
מדוע הטוב הוא המקור לרע?
אליעד מסביר שלמעשה, הטוב אינו קיים כדי להקל על הרע, אלא דווקא הטוב הוא שגורם לסבל. אילו היה רק רע בעולם, ללא שום פוטנציאל לטוב, האדם כלל לא היה סובל, כי לא היה רוצה משהו אחר. הרצון להשיג את הטוב הוא שיוצר את הסבל, והשאיפה להנאה עצמה היא זו שגורמת להרגשת רע. כל רצון של האדם הוא סוג של סבל: החל מרצונות פשוטים כמו לשתות מים ועד לרצונות גדולים כמו כסף, כבוד ואהבה.
אליעד מציין כי כל עוד האדם מאמין שיש אפשרות שיהיה לו טוב יותר, הוא סובל. אפילו כאשר הוא משיג את מה שהוא רוצה, מיד מופיע הפחד לאבד את זה, או הצורך לשמור על מה שהשיג, וכך הוא ממשיך לסבול.
למה הרצון יוצר סבל מתמשך?
הסבל הוא תמידי מכיוון שאין אף רגע שבו אין לאדם רצון. האדם רוצה ללא הפסקה: במהלך היום, כשהוא הולך לישון, ואף בזמן חלומותיו. כאשר אדם משיג את רצונו, מתעוררים מיד רצונות חדשים. אפילו אירועים שמחים כמו לידה או זכייה בכסף רב, מלווים בסבל ובחרדה מפני העתיד. בסופו של דבר, האדם תמיד רוצה להפסיק לרצות, אך אינו מסוגל לשלוט ברצונו, ולכן הוא תקוע בסבל תמידי.
איך יוצאים מהגיהינום של הרצונות?
לכאורה, הפתרון הפשוט הוא להפסיק לרצות או להפסיק להבדיל בין טוב לרע. אלא שהבעיה היא שהאדם לא באמת שולט ברצון שלו. אף אדם אינו מחליט מה לרצות באופן מלא, והרצון תמיד מונע מתוך כוח פנימי שאינו בשליטת האדם.
הבשורה הטובה, לפי אליעד, היא שקיים פתרון אמיתי: גן עדן. גן עדן מתאר מצב שבו האדם מפסיק לעשות הבחנה בין טוב לרע ורואה את המציאות כאחדות שלמה. במצב כזה האדם אינו מפסיק לרצות דברים או לפעול, אך הוא כבר לא חווה סבל כי הוא תופס את המציאות כשלמה ויחידה, ללא הבדל בין טוב לרע.
מהי אחדות אמיתית וכיצד מגיעים אליה?
אליעד מבהיר כי אחדות אמיתית אינה פירושה שאין הבדל בין טוב לרע, אלא שאין הבדל בין לראות נפרדות (טוב ורע) לבין לראות אחדות (הכל אחד). מי שמגיע לתפיסת אחדות אמיתית מסוגל לחוות את המציאות בלי פחדים, כי הוא רואה שכל הניגודים הם למעשה אחד.
הדרך להגיע לאחדות אמיתית היא באמצעות התבוננות פנימית עמוקה. האדם צריך לברר מאיפה באים רצונותיו, מחשבותיו ורגשותיו, עד שיראה שהכל נובע מאותו מקור פנימי אחד. כאשר מגיעים אל נקודת האחדות הזאת, ממילא נעלמים כל הפחדים והחרדות, כי כבר אין הבדל בין טוב לרע, ואין מה לפחד שיקרה משהו רע.
לסיכום, אליעד מסביר שהפחד והמחשבות הטורדניות נפתרים כאשר האדם מברר את האמת ומגיע אל נקודת האחדות המוחלטת, שבה כל הניגודים מתבטלים וכל הפחדים נעלמים.
- איך להתמודד עם מחשבות טורדניות?
- האם החיים הם סבל או הנאה?
- איך להפסיק לפחד להרגיש רע?
- מהי אחדות אמיתית?
- מה הקשר בין טוב לרע?
- איך יוצאים מהגיהינום של הרצונות?
- איך לשלוט ברצונות?
תשובה לבחורה שיש לה מחשבות טורדניות וחרדות מכך שהיא נזכרת במשפט שהיא שמעה, שאומר שהחיים הם 90% סבל ורק 10% הנאה. והיא שואלת האם זה נכון, ואם כן בשביל מה לחיות?
וביארתי שיש כאן בעצם שתי שאלות, והראשונה היא איך להתמודד עם מחשבה טורדנית, והשנייה היא האם אכן העולם שלנו הוא מקום הסבל?
וביארתי שיש שני סוגי פחדים, פחד אמיתי ופחד דמיוני. וביארתי כי כאשר יש לאדם פחד, עליו לבדוק האם הוא אמיתי או לא. וביארתי שהקו הכללי לגבי איך להתמודד עם חרדות ומחשבות טורדניות, הוא על ידי בירור האמת.
וביארתי שהחיים הם לא רק 90% סבל, אלא הם 100% סבל, אבל מצד שני בו זמנית הם גם 100% הנאה.
וביארתי שמה שנקרא אצל האדם הנאה, זה בכלל סוג של סבל. וביארתי שהעולם הזה הוא הגיהנום, ומי שרוצה לדעת מה קורה בגיהנום, יכול פשוט להסתכל סביבו. וביארתי שגיהנום הוא ביטוי לתחושת רע, וגן עדן הוא ביטוי לתחושת טוב. וביארתי שזה לא משנה מה קורה בגיהנום, העיקר שבגיהנום מרגישים רע.
וביארתי מהו טוב ומהו רע, שהם תלויים אך ורק ברצון של האדם, ושאם האדם רוצה את הדבר טוב לו, ואם הוא לא רוצה את הדבר רע לו. ושאפילו השואה, הייתה טובה עבור היטלר שעשה אותה. ושהכל תלוי ברצון של האדם. וביארתי שהגיהנום, הוא הפער שבין הרצוי לבין המצוי. וביארתי שגם הסבל וגם ההנאה, שניהם זה רע וסבל.
וביארתי שאם הכל היה רק טוב וגם אם היה רק רע, לא היה רע. כי הרע נוצר מכך שהאדם רוצה שיהיה לו טוב. ושאם לא היה בעולם שלנו טוב, ממילא גם לא היה רע. וכמו שאנשים חושבים שהרע נוצר כדי להרגיש את הטוב, שזה עצמו לא נכון לוגית, והחידוש הוא שהטוב נוצר כדי לגרום לאדם להרגיש רע. כי אם היה רק רע, לא היה סבל. והסבל נוצר בגלל שיש טוב.
וביארתי, שכל זמן שהאדם חושב שיש פוטנציאל שיהיה טוב, הרי שהאדם ירגיש רע. וביארתי שהאדם רוצה רק את מה שהוא חושב שהוא יכול. ולכן אם האדם חושב שיש טוב, הוא ימשיך להרגיש רע. וביארתי שלא משנה אם נאמר שהכל רע או הכל טוב, העיקר הוא שצריך להבין שהכל אחד. וביארתי שגם ההנאות הן סבל. כי האדם תמיד סובל. כי שורש הסבל הוא הרצון של האדם. וכל רצון הוא סוג של סבל.
וביארתי שמי שיסתכל אל תוך עצמו, יראה שהוא תמיד סובל. כי אין אפילו רגע אחד במציאות, שאין לאדם רצון. וגם כאשר הרצון של האדם מתמלא, עדיין נשאר לאדם רצון עצמי ותחושת חסר. וביארתי שרמת השמחה של האדם, תלויה בעד מה הרצון שלו מתמלא. וביארתי שגם כאשר ילד נולד, עדיין יש כאן עצב, כי הילד הולך למות. ושברגע שאדם מקבל הרבה כסף, נוצרת אצלו צרה חדשה לשמור על ערך וכמות הכסף. ושתמיד האדם רוצה משהו אחר יותר טוב. ומה שהאדם באמת רוצה, זה להפסיק לרצות.
וביארתי שברגע שהאדם משיג את הרצון שלו, הוא מרגיש רע, מהפחד שמא הוא יאבד את מה שיש לו. והכל תלוי בתפישת הטוב והרע. וכשאדם רוצה יותר טוב, זה אומר שהוא חושב שיש רע. ושאם מישהו אומר שהכל לטובה, ואם הוא ממשיך לרצות יותר טוב, הרי שהוא חושב שיש רע. ושמי שחושב שיש רע ופחות רע, הרי שגם הוא חושב שיש טוב וגם רע. ושאם האדם היה חושב שאין שום הבדל בין טוב לרע, היה לאדם תמיד טוב. ושהנפרדות שבין הטוב לרע, היא שורש הסבל.
ולכן העולם שלנו הוא הגיהנום, כי האדם תמיד מרגיש רע. כי אין שלמות בעולם, כל זמן שיש נפרדות בין טוב לרע. ושגם בודהה (בודהיזם) גם הוא מרגיש רע, כי הוא חושב שהעולם יכול להיות יותר טוב ממה שהוא. ולכאורה הפתרון פשוט, כי האדם יכול לכאורה להפסיק לרצות את הטוב. והבעיה היא שהאדם לא שולט ברצון שלו. ושלא האדם (כפי תפישתו את עצמו) יוצר את הרצון של עצמו.
והבשורה המשמחת היא שיש פתרון. והפתרון הוא גן עדן. ואדם הראשון כשהבדיל בין טוב לרע, הוא נזרק מגן עדן אל הגיהנום. וביארתי שהעיקר הוא לראות את המציאות בצורה אחת, בלי הנפרדות. ושמי שחווה שהכל אחד, אין לו רצון עצמי. ואין רצון עצמי, היינו שאין לו רצון עצמי נפרד מהמציאות, אך עדיין יש רצון עצמי.
וביארתי שגם המציאות המושלמת, גם אצלה יש רצון עצמי. וביארתי שמפרספקטיבה חיצונית למציאות, אין טוב ורע, ואעפ"כ היא משתנה כל הזמן. וביארתי שהכל אחד ואחדות, פירושו שאין הבדל בין נפרדות לבין אחדות. וביארתי איך יכול האדם להגיע לתפישת אחדות אמיתית, שבה אין אצל האדם הבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל בין טוב לרע.
והדרך היא על ידי התבוננות, לחפש את האמת. וכאשר האדם מגיע לקצה האחרון של האמת, ששם הכל אחד, ממילא מתבטלים אצלו כל הפחדים וכולי.
וביארתי שיש כאן בעצם שתי שאלות, והראשונה היא איך להתמודד עם מחשבה טורדנית, והשנייה היא האם אכן העולם שלנו הוא מקום הסבל?
וביארתי שיש שני סוגי פחדים, פחד אמיתי ופחד דמיוני. וביארתי כי כאשר יש לאדם פחד, עליו לבדוק האם הוא אמיתי או לא. וביארתי שהקו הכללי לגבי איך להתמודד עם חרדות ומחשבות טורדניות, הוא על ידי בירור האמת.
וביארתי שהחיים הם לא רק 90% סבל, אלא הם 100% סבל, אבל מצד שני בו זמנית הם גם 100% הנאה.
וביארתי שמה שנקרא אצל האדם הנאה, זה בכלל סוג של סבל. וביארתי שהעולם הזה הוא הגיהנום, ומי שרוצה לדעת מה קורה בגיהנום, יכול פשוט להסתכל סביבו. וביארתי שגיהנום הוא ביטוי לתחושת רע, וגן עדן הוא ביטוי לתחושת טוב. וביארתי שזה לא משנה מה קורה בגיהנום, העיקר שבגיהנום מרגישים רע.
וביארתי מהו טוב ומהו רע, שהם תלויים אך ורק ברצון של האדם, ושאם האדם רוצה את הדבר טוב לו, ואם הוא לא רוצה את הדבר רע לו. ושאפילו השואה, הייתה טובה עבור היטלר שעשה אותה. ושהכל תלוי ברצון של האדם. וביארתי שהגיהנום, הוא הפער שבין הרצוי לבין המצוי. וביארתי שגם הסבל וגם ההנאה, שניהם זה רע וסבל.
וביארתי שאם הכל היה רק טוב וגם אם היה רק רע, לא היה רע. כי הרע נוצר מכך שהאדם רוצה שיהיה לו טוב. ושאם לא היה בעולם שלנו טוב, ממילא גם לא היה רע. וכמו שאנשים חושבים שהרע נוצר כדי להרגיש את הטוב, שזה עצמו לא נכון לוגית, והחידוש הוא שהטוב נוצר כדי לגרום לאדם להרגיש רע. כי אם היה רק רע, לא היה סבל. והסבל נוצר בגלל שיש טוב.
וביארתי, שכל זמן שהאדם חושב שיש פוטנציאל שיהיה טוב, הרי שהאדם ירגיש רע. וביארתי שהאדם רוצה רק את מה שהוא חושב שהוא יכול. ולכן אם האדם חושב שיש טוב, הוא ימשיך להרגיש רע. וביארתי שלא משנה אם נאמר שהכל רע או הכל טוב, העיקר הוא שצריך להבין שהכל אחד. וביארתי שגם ההנאות הן סבל. כי האדם תמיד סובל. כי שורש הסבל הוא הרצון של האדם. וכל רצון הוא סוג של סבל.
וביארתי שמי שיסתכל אל תוך עצמו, יראה שהוא תמיד סובל. כי אין אפילו רגע אחד במציאות, שאין לאדם רצון. וגם כאשר הרצון של האדם מתמלא, עדיין נשאר לאדם רצון עצמי ותחושת חסר. וביארתי שרמת השמחה של האדם, תלויה בעד מה הרצון שלו מתמלא. וביארתי שגם כאשר ילד נולד, עדיין יש כאן עצב, כי הילד הולך למות. ושברגע שאדם מקבל הרבה כסף, נוצרת אצלו צרה חדשה לשמור על ערך וכמות הכסף. ושתמיד האדם רוצה משהו אחר יותר טוב. ומה שהאדם באמת רוצה, זה להפסיק לרצות.
וביארתי שברגע שהאדם משיג את הרצון שלו, הוא מרגיש רע, מהפחד שמא הוא יאבד את מה שיש לו. והכל תלוי בתפישת הטוב והרע. וכשאדם רוצה יותר טוב, זה אומר שהוא חושב שיש רע. ושאם מישהו אומר שהכל לטובה, ואם הוא ממשיך לרצות יותר טוב, הרי שהוא חושב שיש רע. ושמי שחושב שיש רע ופחות רע, הרי שגם הוא חושב שיש טוב וגם רע. ושאם האדם היה חושב שאין שום הבדל בין טוב לרע, היה לאדם תמיד טוב. ושהנפרדות שבין הטוב לרע, היא שורש הסבל.
ולכן העולם שלנו הוא הגיהנום, כי האדם תמיד מרגיש רע. כי אין שלמות בעולם, כל זמן שיש נפרדות בין טוב לרע. ושגם בודהה (בודהיזם) גם הוא מרגיש רע, כי הוא חושב שהעולם יכול להיות יותר טוב ממה שהוא. ולכאורה הפתרון פשוט, כי האדם יכול לכאורה להפסיק לרצות את הטוב. והבעיה היא שהאדם לא שולט ברצון שלו. ושלא האדם (כפי תפישתו את עצמו) יוצר את הרצון של עצמו.
והבשורה המשמחת היא שיש פתרון. והפתרון הוא גן עדן. ואדם הראשון כשהבדיל בין טוב לרע, הוא נזרק מגן עדן אל הגיהנום. וביארתי שהעיקר הוא לראות את המציאות בצורה אחת, בלי הנפרדות. ושמי שחווה שהכל אחד, אין לו רצון עצמי. ואין רצון עצמי, היינו שאין לו רצון עצמי נפרד מהמציאות, אך עדיין יש רצון עצמי.
וביארתי שגם המציאות המושלמת, גם אצלה יש רצון עצמי. וביארתי שמפרספקטיבה חיצונית למציאות, אין טוב ורע, ואעפ"כ היא משתנה כל הזמן. וביארתי שהכל אחד ואחדות, פירושו שאין הבדל בין נפרדות לבין אחדות. וביארתי איך יכול האדם להגיע לתפישת אחדות אמיתית, שבה אין אצל האדם הבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל בין טוב לרע.
והדרך היא על ידי התבוננות, לחפש את האמת. וכאשר האדם מגיע לקצה האחרון של האמת, ששם הכל אחד, ממילא מתבטלים אצלו כל הפחדים וכולי.
050-3331-331