... איזה מצב יותר טוב? מי מרגיש יותר טוב? האחד באפריל, ה1 באפריל, יצא שכרו בהפסדו, יצא הפסדו בשכרו, ניתוח סיטואציה, פחד מודחק שהוצף, פחדים מודחקים בתת מודע מה קורה כאשר רצון מודחק עולה? איך זה משפיע על הרגשות שלנו? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק במנגנונים הרגשיים שמובילים ... באירועים שמערערים את התפיסה הקודמת שלו וגורמים לו להרגיש טוב יותר דווקא אחרי שהם הוצפו מחדש. איך מתמודדים עם פחדים מודחקים? כאשר אדם חווה פחד מודחק שהוצף, זה יכול להיות מבט מציאותי יותר שמוביל לשיפור במצב הרגשי. אליעד מדבר על תהליך שבו פחדים מודחקים שצפים יכולים להביא לתוצאה חיובית, גם אם הכניסה אליהם אינה נראית אופטימית. לדוגמה, אדם שהיה נתון לפחד ממוות או מחולי, לאחר שהוצף המידע על האפשרות להימצא במצב כזה, עשוי להרגיש טוב יותר. כלומר, הרגש שהתעורר אינו בהכרח שיפוטי או נעים, אבל הוא יכול לשפר את התחושה הכללית בעקבות תהליך ההתמודדות עם הפחד. איך פחדים מודחקים משפיעים על תפיסת המציאות שלנו? אליעד מציין שאם המידע החדש משנה את תפיסת האדם, התגובה הרגשית שלו תשתנה גם כן. לדוגמה, אם אדם ... מודחק היא הדרך להרגיש טוב יותר? המרצה מציין שלפעמים הצפת רצון מודחק עשויה לגרום לתחושת שחרור. אדם שמתמודד עם פחדים או רצונות שהודחקו במשך זמן רב, יכול להרגיש הקלה כאשר הם יוצאים אל פני השטח. הוא מדבר על הצורך בהבנת הרצון כדי לדעת אם הצפתו אכן תוביל לשיפור הרגשי או שהיא תיצור כאב נוסף. כיצד הצפת פחדים יכולה לשנות את התפיסה האישית שלנו? המנגנון הרגשי של הצפת פחדים מודחקים מציע לשחרר את העומס הנפשי, במקום להחביא פחדים שלא נבדקו. לדוגמה, אדם שלמד על האפשרות שיאבד את בריאותו עשוי להעריך יותר את הבריאות כשהיא עדיין קיימת. אליעד מציין שהבנת הפחדים והסכנות שבחיינו יכולה להוביל להערכה מחודשת של הדברים הקטנים והחשובים. האם מדובר במצב טוב יותר או רע יותר? אליעד מציין שנראה כי המציאות לא משתנה באופן מהותי, אלא היא פשוט מתפשטת על פני תודעה יותר רחבה, כאשר הצפת הפחדים והרצונות המודחקים יכולה לשפר את ההערכה וההבנה של האדם את מה שיש לו. אפשר לראות את המצב כמצב טוב יותר, מאחר שאדם מתחיל להעריך את הבריאות או את החיים יותר כשהוא מוצף במודעות למצבים אפשריים שהוא לא הכיר בעבר. האם הצפה של רצונות או פחדים מובילה לשיפור מוחלט? בהחלט לא. אליעד מדגיש שמצב זה הוא לא פתרון קסם אלא תהליך שמוביל להערכה מחודשת של החיים. הצפת פחדים ורצונות משמעה תהליך אינטנסיבי שיכול לפתח מציאות רגשית חדשה אך לא בהכרח לתקן את כל מה שהיה קודם. לכן, הצפת רצונות יכולה לעזור לאדם ... לפעמים, עדיף להניח לרצונות אלו ולתת להם להירגע במקום לנסות להתמודד עמם בצורה חפוזה. מהי הצפת רצון מודחק? איך פחדים מודחקים משפיעים על התחושות שלנו? האם כדאי להיחשף לרצונות מודחקים? איך פחדים יכולים לשפר את מצבנו הרגשי? האם הצפת פחדים מובילה לתוצאה חיובית? ...

... גורמים לאיך לא להיפגע מאחרים, במה תלוי אם תיפגע ממה שחושבים עליך? למה אכפת לך ממה שחושבים עליך? למה היא לא רוצה אותי? למה לא אוהבים אותי? מרגיש כישלון, פחד להתחיל עם בחורה, השתקפות עצמית, מה ... לא יצליחו לערער אותו. למה אני נפגע מאחרים? איך להפסיק להיפגע ממה שחושבים עליי? מה זה השתקפות עצמית? איך לאהוב את עצמי באמת? למה אכפת לי מה אחרים חושבים עליי? איך להתגבר על פחד מדחייה? חרדה חברתית, למה אני נפגע מאחרים? רגישות יתר למה שחושבים עלי, למה אני מפחד ליצור קשר עם אנשים? למה יש לי חרדה חברתית? למה קשה לי לתקשר עם אנשים? למה אני מפחד להתחיל עם בחורה? למה אני מפחדת להתחיל איתו? למה אני לא אוהבת את ...

... בגלל הקורונה, מה לעשות כשאין מה לעשות? להיכנע למציאות, לא לעשות כלום, בעיה בלי פתרון, פחד קורונה איך להתמודד עם חוסר אונים בזמן הקורונה? ההרצאה עוסקת ... כשאין מה לעשות? איך לא להרגיש חסר אונים? התמודדות עם בעיות ללא פתרון? איך להתמודד עם פחד מקורונה? ...

... בהן. אליעד מתאר כיצד אדם הסובל מהפרעה דלוזיונלית (מחשבות שווא) תופס את העולם סביבו דרך מסננת של פחדים עמוקים, מה שמוביל לתחושת רדיפה או תחושת יחס אישי לכל דבר סביבו. ... מסוימות, כמו אדם שלא רוצה לחשוב שהוא טיפש. ברגע שהוא שומע את המילה טיפש, מתחילים להיווצר אצלו פחדים. הפחד הזה, שמא מדובר בו, מתעורר למרות שאין שום סיבה מוחשית להאמין בכך. המוח מתחיל לשאול אם אולי יש קשר בין המילים שהוא שומע למה שהוא חושש ממנו, והפחד הזה יכול להחמיר עד למחשבה שבטח דיברו עליי. מהי שרשרת החשיבה שמובילה למסקנה שווא? אליעד מסביר שלרוב יש תחושת פחד בסיסית שמלווה את האדם. במקרה זה, הפחד להיות טיפש גורם לו לחבר את השמעת המילה טיפש לתחושת חרדה. גם אם יש ... עליו, מה שמוביל אותו למסקנה ששמים אותו במרכז. המחשבות השווא של הם מדברים עליי הן תוצאה ישירה של הפחד העמוק הזה. איך טיפולים יכולים לעזור במצב כזה? אליעד מסביר שהטיפול צריך להתמקד קודם כל בהבנה של הפחדים הפנימיים של האדם. בשלב הראשון, חשוב לזהות את מקור הפחד - האם מדובר בפחד להיות טיפש, פחד שירדפו אחריו, או פחד אחר? חשוב להבין מהו הפחד שמניע את התגובה הרגשית הזו, כי ברגע שהאדם יוכל להפסיק לפחד מהמחשבה שהוא טיפש, או שירדפו אחריו, הוא יוכל להתחיל להבין את המציאות בצורה יותר בהירה ובלי לחבר אותה לפחדים האישיים שלו. אליעד מציין כי לא מספיק לשכנע את האדם שלא מדברים עליו בטלוויזיה, כי ברגע שהפחד פעיל, כל פרט קטן יכול להיראות כאישור לכך שמדברים עליו. במקום זאת, על המטפל להתמקד בפחד עצמו ולפוגג אותו, כך שבפעם הבאה כשהאדם יראה תוכן בטלוויזיה או ישמע משהו שיזכיר לו את פחדיו, הוא לא ירגיש רע מזה. האם יש היגיון במחשבות השווא? אליעד מסביר שבעצם כל מחשבה, גם אם היא שגויה או מופרכת, יש לה היגיון פנימי שמניע אותה. כל מחשבה נובעת ממקום של פחד, תסכול או חוויה של חוסר ביטחון. המוח מתאר סיטואציות שבהן יש אפשרות ... הזו הופכת למציאות בעיניו. לסיכום, אליעד מסביר שהמפתח לטיפול במחשבות שווא הוא להבין את שורש הפחדים של המטופל ולפוגג אותם, ולא לנסות לשכנע אותו שמה שהוא חושב אינו ... מהמחשבות הדלוזיונליות ולהבין את המציאות בצורה בהירה יותר. הפרעות נפשיות פרנויה וסכיזופרניה פחד מחוסר ערך מחשבות רדיפה והטיפול בהן התמודדות עם פוסט - טראומה ... הוא שואל את עצמו: האם יכול להיות שהם דיברו עלי או עוקבים אחרי? וכאן מתעוררת תחושה של סכנה או פחד, גם אם בפועל אין קשר אמיתי בין הדברים. איך פחד אישי יוצר את הקישור השגוי הזה? שאלה: מדוע אדם עלול להיתפס דווקא ... להימנע מהן. לדוגמה, אדם שממש לא מוכן לחשוב שהוא טיפש. אם הוא שומע את המילה טיפש, כבר נוצר אצלו פחד מפני האפשרות שזה מכוון אליו. הוא מתמקד ב0.0.0.0.1 אחוז של אפשרות שזה באמת עליו, והאפשרות הזו מלחיצה אותו. ברגע שהפחד הזה מתעורר, הוא מרגיש רע, כי הוא מדמיין מצב שבו אולי באמת אומרים ... מרגיש רע גם אם הוא רק שמע את המילה טיפש בלי ציון שמו? תשובה: כי עצם האזכור של המילה טיפש מתחבר לפחד העמוק שלו. הפחד הזה קיים בתוכו גם בלי קשר לשום תוכנית טלוויזיה. אבל כשהוא שומע ... רע לי כי בטלוויזיה דיברו עליי. בפועל, רע לו כי הזכירו בכלל את הנושא טיפש, וזה הזכיר לו את הפחד שלו עצמו. אבל בתודעתו, הוא מחבר בין התחושה השלילית לבין הטענה שאכן ... איך זה קשור לדוגמה נוספת, כמו מסוק בשמיים? תשובה: באותה צורה. האדם לא רוצה שירדפו אחריו, הוא פוחד מהאפשרות שיעקבו אחריו. כשהוא שומע מסוק, הוא נזכר באפשרות שמסוק יכול לעקוב אחרי מישהו. המחשבה הזו מזכירה לו את הפחד שלו: אני ממש לא רוצה שירדפו אחריי. בגלל זה הוא מרגיש רע, ואז הוא ...

... חרדת בריאות, מחלות פסיכוסומאטיות, איך להפסיק לפחד ממחלות מדומות? הפרעות נפשיות מהן מחשבות שווא סומטיות על טפילים? מחשבות שווא סומטיות הן מצב פסיכולוגי שבו אדם משוכנע לחלוטין שיש לו מחלה או בעיה גופנית מסוימת, אף שלמעשה ... יוצרת אצלו לחץ. אך הלחץ עשוי להיות קשור בכלל לפחדים עמוקים יותר, כגון פחד מאי - ערך עצמי, פחד מנטישה או פחד מהמוות. כלומר, הגוף והנפש מחפשים דרך עקיפה לבטא פחדים וקונפליקטים עמוקים, ולכן נוצרת מחשבת השווא שמספקת הסבר מוחשי לתחושת הלחץ או החרדה. כיצד עוזר ניתוח סיבתיות לחשוף את מקור המחשבה השגויה? ניתוח סיבתיות הוא שיטה שבודקת האם ... יותר, כמו תחושת חוסר ביטחון עצמי, דאגה או פחד עמוק? מטרת הניתוח היא למצוא את השורש האמיתי לבעיה, ולא רק לקבל את ההסבר שהאדם נותן לעצמו באופן שטחי. באילו דרכים אנשים משתמשים במחלה דמיונית כתרוץ לסימפטומים אחרים? אנשים ... הוא אינו יוצא מביתו. ייתכן והאמת היא שיש לו פחד עמוק לצאת לעולם או להתמודד עם אתגרים חברתיים, והמחלה הדמיונית מאפשרת לו להישאר בבית בלי להודות בפחד האמיתי. דוגמה נוספת היא אדם שחוזר בתשובה רק כדי להיפרד מבת זוג לא יהודייה, פעולה שללא תירוץ של חזרה בתשובה היה קשה לו לבצע. בכך הוא משתמש בחזרה בתשובה כדרך עקיפה לפתור את הקושי ... המתקשים להתמודד עם המציאות הפשוטה של התמותה, ופחד עמוק מהמוות מוביל אותם להמציא מחלות דמיוניות. במקום להכיר בעובדה שכולנו בסופו של דבר מתים ושאין ביטחון מוחלט בבריאות, הם ממציאים מחלה שטרם אובחנה, ובכך יוצרים לעצמם הסבר מוחשי ... את שורש הבעיה האמיתי. ברגע שמזהים ומבינים את הפחדים העמוקים, הצרכים הרגשיים והקונפליקטים הלא פתורים של האדם, ניתן לטפל בהם ישירות. כאשר האדם כבר אינו זקוק למחלה או למחשבת השווא כדרך עקיפה להתמודד עם הפחד או החרדה, הסימפטומים המדומים יכולים להיחלש משמעותית או אפילו להיעלם לחלוטין. האם הפרעות נפשיות הן חסרות פתרון? אליעד כהן מסביר בבירור שכל הפרעה נפשית, גם הקשה ביותר כמו ... על ידי ניתוח יסודי של סיבתיות, התבוננות בפחדים העמוקים וזיהוי האינטרסים הסמויים שהאדם מנסה להשיג דרך ההפרעה, ניתן לטפל בכל בעיה נפשית באופן אפקטיבי ויעיל. מהי סומטיזציה? פחד ממחלות מדומות דלוזיות סומטיות איך להפסיק להיות היפוכונדר? ניתוח סיבתיות של הפרעות נפשיות האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? איך נוצרת הפרעה נפשית? כיצד מתבטאות מחשבות שווא סומטיות ... בתולעים, או שאולי קיימת בעיה עמוקה יותר, כמו פחד לא מודע להיות חסר ערך או פחד להינטש. האדם עלול להחזיק באמונה בתולעים כדי לא להתמודד ישירות עם פחדיו האחרים. כיצד מחלה דמיונית יכולה לשמש הסבר או תרוץ לתסמינים אחרים? ישנם מקרים שבהם אדם טוען שהוא חולה בסרטן, וכתוצאה מכך הוא נאלץ להישאר בבית. ייתכן שבמקור הוא לא רוצה לצאת מהבית מפחד או מחוסר רצון להתמודד עם המציאות, ואז המחלה הדמיונית משמשת כתירוץ לתוצאה הרצויה. דוגמה נוספת היא אדם שחוזר בתשובה כדי לפרק זוגיות שקשה לו לסיים בדרכים אחרות. אם בת הזוג אינה ... מזהים את הסיבה האמיתית למחשבה השגויה - למשל פחד להישאר לבד, פחד מהמוות , רצון להימנע מסיטואציה מסוימת - אפשר לטפל בשורש הבעיה. כשמנטרלים את האינטרס הנסתר, האדם לא צריך עוד את ההסבר הדמיוני שהוא המציא לעצמו, והסימפטומים עשויים להיחלש או ... שווא והזיות ניתוח סיבתיות מהי סומטיזציה? פחד ממחלות מדומות, הפרעה דלוזיונלית, פחד ממחלות נפש, דלוזיות סומטיות, מחלה דמיונית, מדמיין שאני חולה, חושב שאני חולה, מדמיין שיש לי מחלה, הפרעות פסיכוגניות, הפרעת סומטיזציה, הפרעת המרה, כאב פסיכוגני, הפרעת גוף ...

פחד מבגידה, 2 שיטות לטיפול בפחד מבגידה, איך לא לפחד מבגידה? 2 גורמים לפחד מבגידה, למה אני מפחד מבגידה? איך לטפל בפחד מבגידה? מפחד שהיא בוגדת בי, מפחדת שהוא בוגד בי, סיכוי לבגידה, סיכון סיכוי, לטפל בסיכוי או לטפל בסיכון למה אני מפחד מבגידה? הפחד מבגידה הוא תופעה נפוצה מאוד, אך כדי להבין איך להתמודד איתו, קודם כל צריך להבין מה בדיוק מזין את הפחד הזה. אליעד מסביר בפירוט שיש שני גורמים עיקריים לפחד מבגידה: האפשרות שבאמת הולכים לבגוד בך, כלומר, הסיכון או הסיכוי האמיתי שקיימת בגידה. הפחד עצמו, או ליתר דיוק, עוצמת הפחד שלך מבגידה, שנובעת מהעובדה שאתה מאוד לא רוצה שזה יקרה, ולכן אתה מדמיין ומעצים את הפחד מבגידה גם אם הסיכון לכך נמוך. הסיבה הראשונה מתארת מצב אמיתי בו קיימים סימנים או סיבות ממשיות להניח שהאדם השני עומד לבגוד. במצב כזה, הדרך לטפל בפחד היא לבדוק לעומק את המציאות: האם יש באמת סיכון אמיתי? מה הסימנים שמעידים על בגידה? האם יש משהו שניתן לעשות כדי למנוע את הבגידה? לעומת זאת, הגורם השני מתאר מצב שונה לחלוטין: אדם מפחד מבגידה לא כי באמת קיימים סימנים לבגידה, אלא רק מפני שהוא כל כך חושש מהאפשרות הזאת. הפחד עצמו מעצים את הדמיון ואת המחשבות השליליות. במצב הזה הדרך להתמודד עם פחד מבגידה היא אחרת: במקום להתעסק בסיכוי האמיתי, צריך להפחית את עוצמת הפחד עצמו. עושים זאת על ידי שאלות שמטרתן לאתגר את הפחד, למשל: מה כל כך נורא אם באמת יבגדו בי?, מה אכפת לי שיבגדו בי?, האם זה יהיה סוף העולם?. איך לטפל בפחד מבגידה - בסיכון או בסיכוי? כדי לדעת בדיוק באיזה כיוון צריך לטפל בפחד, אליעד מציע לשאול שאלה ברורה: מה יותר בטוח לך - שהולכים לבגוד בך או שאתה לא רוצה שיבגדו ... את המציאות, להבין מה הסימנים, ואיך אפשר למנוע את הבגידה בפועל. אם אתה פחות חושב שיש באמת בגידה, אבל מאוד חושש מעצם המחשבה שיבגדו בך - הטיפול הוא להקטין את עוצמת הפחד עצמו, לשאול למה זה כל כך מפריע לך, ולבחון איך להקטין את החשיבות שאתה נותן לבגידה. כך יוצא שכל מי שחושש מבגידה צריך קודם כל לזהות בדיוק מה הגורם הדומיננטי לפחד שלו: הסיכוי האמיתי שהבגידה תתרחש, או הסיכון שהוא מייחס לבגידה. מפחד שהיא בוגדת בי או מפחדת שהוא בוגד בי - מה לעשות? כאשר אדם מגיע ואומר אני מפחד שבן או בת הזוג שלי בוגדים בי, לפני שמתחילים לטפל, חייבים להבין בדיוק ממה נובע הפחד. אם ברור שהפחד מבוסס על סימנים אמיתיים, צריך לטפל בהם. אם ה

... רוצה לדעת מה אני רוצה? פחד לדעת מה אני רוצה, מה הרצון האמיתי שלי? אין לי מושג מה אני רוצה, אין לי מטרות בחיים למה אני לא יודע מה ... כי הדבר חוסך מהם את הפחד הגדול להתאכזב. אליעד חוזר ומדגיש, שלמרות הפחד מאכזבה, הוא מאמין שאם האדם באמת יחקור לעומק ויגלה מה הוא באמת רוצה, הוא דווקא כן יוכל לקבל זאת. ... אך כאן עולה שוב בעיית הפחד: אם אדם עדיין לא חקר את עצמו לעומק, סביר שהוא מפחד לגלות מה הוא באמת רוצה. החשש הוא שככל שהרצון ברור יותר, כך האכזבה תהיה חזקה יותר במידה ולא יצליח להשיג ... שלך. כיצד להתגבר על הפחד מלדעת מה אני באמת רוצה? הדרך להתמודד עם הפחד הזה, לפי אליעד, היא באמצעות הפעלת השכל. כשהאדם מפעיל את החשיבה הרציונלית שלו, ומבין שהסיכון להתאכזב ... גילוי עצמי, הוא כבר לא מפחד כל כך מהאכזבה. כשהפחד מתפוגג, האדם משוחרר לחקור באופן מלא ואמיתי את רצונותיו. כך הוא יכול להגיע לרצון האמיתי ביותר שלו ... הוא רוצה, עליו להתעמת עם הפחדים שלו ולהסכים לקבל גם את הסיכון שבאכזבה. רק אז הוא יוכל להגיע לידיעה מלאה של רצונותיו ולחיות חיים עם ... אני רוצה? איך להתגבר על פחד מאכזבה? למה אני לא יודע מה הרצון שלי? האם אני באמת רוצה להכיר את עצמי? ...

... דמיונית, סבל דמיוני, פחד לא הגיוני, התאהבות דמיונית, טראומה, נוסטלגיה, זיכרונות רעים, זיכרונות טובים, נזקים מצפייה בסרטי פורנו, פנטזיות טובות, לחיות את הרגע הזה, הנאה בפנטזיה, פנטזיות מיניות, התמכרות לסרטי סקס, פוביה, פרנויה מדוע להנאה דמיונית יש מחיר של סבל דמיוני? אליעד כהן מסביר שכל סוג של הנאה שאדם חווה בחייו, מלווה ... באמת קורים במציאות, המוח שלו מתחיל באופן טבעי להתרגל לעסוק גם בדברים שליליים שאינם מתרחשים באמת. כלומר, האדם מתחיל לסבול ולפחד מדברים דמיוניים, בדיוק באותו האופן שבו הוא נהנה מדברים דמיוניים. האדם עלול לפתח פחדים, חרדות ופרנויות מדברים שלא קיימים באמת, רק משום שהוא אימן את מוחו להגיב בעוצמה רגשית לדברים שהם פרי דמיונו. איך נוצרות טראומות ופוביות מתוך ההרגל לדמיין? ההסבר שאליעד נותן על טראומות ופוביות מדגיש כי כאשר המוח מתרגל לתחושת חוויה דמיונית חזקה, כמו למשל צפייה בסרטים או פנטזיות מיניות, הוא הופך ... טראומה חדשה מדברים שכלל לא התרחשו. המוח מתקשה להבדיל בין דמיון למציאות כאשר הוא רגיל להגיב לדמיונות בעוצמה רבה, וכך נוצרות פוביות שונות, טראומות ופרנויות, שבהן האדם חי סבל וחרדה מפני דברים שלא באמת מאיימים עליו או שאינם מתרחשים בכלל. לדוגמה, אם אדם רגיל לדמיין שהוא נמצא בסכנה או שיש לו פחד ממחלה מסוימת, הוא יוכל ממש לפתח תסמינים של חרדה, אף על פי שלא קיימת שום סכנה אמיתית. אדם שחווה ... רעים יכולים להפוך לסבל דמיוני מתמשך, והאדם יכול להמשיך לסבול כל חייו ממשהו שכבר נגמר מזמן. איך חיים את הרגע הזה בלי דמיונות ופחדים? אליעד ממליץ לחיות את הרגע הזה בצורה מודעת, בלי להזדהות יתר עם דמיונות ופחדים. על האדם להבין שהדמיון הוא כלי עוצמתי אך מסוכן - הוא יכול להביא הנאה גדולה, אך באותו זמן הוא גם מקור לסבל ופחדים אינסופיים. לכן, מומלץ להתייחס לדמיונות ולפחדים בפרופורציה, ולא לתת להם להשתלט על החיים. ככל שהאדם יהיה מודע יותר למנגנון של הנאה וסבל דמיוני, כך הוא יוכל לחיות חיים יותר מאוזנים ורגועים, ללא התלות ברגשות השליליים שנוצרים מתוך דמיון פרוע. מהי הנאה דמיונית? כיצד מתמודדים עם פחדים לא הגיוניים? נזקים מצפייה בסרטי פורנו איך לטפל בפוביה ובטראומה? למה נוסטלגיה גורמת לנו לסבל? איך להפסיק לחיות בפנטזיות? כיצד לחיות את הרגע הזה בלי חרדות? ...

... בחירה בתהליך רכישה, פחד מהחמצה של לקוח, FOMO של לקוח, קבלת החלטות בזמן רכישה, לתת ללקוח לבחור, לתת ללקוח להחליט, אפשרויות בתהליך מכירה, אפשרויות בתהליך רכישה, ... אפשרויות בחירה, יש בזה גם חסרונות. לדוגמה לקוח שקשה לו להחליט, או לקוח שסובל מ FOMO פחד מהחמצה, או לקוח שתמיד חושש שהוא מפספס משהו עוד יותר טוב, או לקוח שיראה בכל אחת מהאפשרויות, את החסרונות שיש בה, בגלל שהוא ראה את ...

... אדם מרגיש תקיעות או חוסר חשק לחיות? מה הקשר בין רצון לפחד? כיצד משתחררים מתחושת החובה להיות משהו? מה המשמעות של לקבל את עצמך? איך מזהים אם הרצון שלנו נובע מפחד? למה קשה לנו להשתחרר מהעבר? מה זה אומר ... החיים כמשחק, הוא מתחיל להזדהות עם הדמויות שהוא משחק ועם התוצאות של מעשיו. כשהוא מזדהה עם התוצאות, מתחילה אצלו תחושה של כובד, של אחריות מוגזמת ושל פחד גדול מכישלון. כלומר, המשחק הופך למאבק הישרדות. דוגמה שאליעד מביא לכך היא אדם שפוחד להיכנס לקשר עם אישה, כי הוא נפגע בעבר בפרידה קשה. אדם כזה נמנע להיכנס שוב למשחק הזוגיות בגלל הפחד לחוות שוב את הכאב שחווה בעבר. במקרה זה, ... עמוקה עם תחושת החובה להיות משהו מסוים. האדם חושב אני חייב להיות מצליח, אני חייב להיות חכם, אני חייב להיות מושך וכדומה. כל תחושת חובה כזו יוצרת פחד ואיום, ולכן האדם מפסיק לשחק. המשחק מפסיק להיות משחק והופך לנטל של הוכחה עצמית, ולכן הוא נעצר. אליעד מדגיש שכדי לשחק שוב, האדם צריך להיות מוכן לקבל גם את הכישלון. הוא צריך להפסיק לפחד להיות חנון, לוזר, או פשוט מישהו שלא ... מנסה לגלם אינן מגדירות אותו באופן אמיתי, הוא משוחרר מהתחושה הכבדה של החובה. הוא יכול להמשיך לרצות ולהתאמץ, אבל הוא יעשה זאת מתוך חופש ולא מתוך פחד. לדוגמה, כאשר אדם מבין שהוא לא באמת חייב להיראות טוב מול אישה, הוא יכול לשחק במשחק הזוגיות בלי תחושת איום קיומית. הוא כבר לא יפחד כל כך מהאפשרות להיכשל או להיראות מגוחך. מה הקשר בין רצון לפחד? נקודה חשובה נוספת שאליעד מעלה היא שכל רצון גדול תמיד כולל בתוכו פחד גדול - הפחד לא להשיג את מה שרוצים. כאשר הרצון חזק מדי, הפחד הופך להיות בלתי נסבל. זה בדיוק מה שגורם לאנשים להפסיק לשחק את המשחק. כדי לחזור למשחק, האדם חייב להפסיק לפחד. אליעד מסביר שכדי לעשות זאת, האדם צריך להיות מוכן לקבל גם את התוצאה הלא רצויה, כגון להיראות חנון או להיכשל בצורה כלשהי. כאשר אדם אינו פוחד מהאפשרויות הללו, הוא באמת משוחרר ... מי שאתה גם כאשר אתה לא מושלם, גם כאשר אחרים לא מתרשמים ממך. ברגע שאדם מצליח לקבל את עצמו גם כשהוא חנון או לוזר, הוא באמת חופשי לשחק את המשחק בלי פחדים. הקבלה העצמית מאפשרת לאדם לחיות מתוך חופש ולא מתוך תחושה שהוא חייב להוכיח משהו לאחרים או לעצמו. איך מזהים אם הרצון שלנו נובע מפחד? אליעד מסביר שכאשר אדם מרגיש שהרצון שלו הופך להיות כבד ולוחץ, שהוא חייב להשיג משהו אחרת הוא לא יהיה בסדר, זה סימן ברור שהרצון מגיע ממקום של פחד. במצב כזה האדם צריך לבדוק מדוע הוא כל כך רוצה את הדבר הזה - האם כדי להרגיש שווה, חשוב, או כדי להוכיח משהו? אם כן, זה לא רצון חופשי, אלא רצון שמגיע מתוך פחד. למה קשה לנו להשתחרר מהעבר? לפי אליעד, מה שמקשה להשתחרר מהעבר הוא פחד שנוצר מחוויות כואבות קודמות. לדוגמה, מי ... נמנע להיכנס לקשר חדש כי הוא נשבע לעצמו שלא להיפגע שוב. אך אליעד מסביר שההימנעות הזאת היא שקר פנימי, כי האדם עדיין רוצה לחוות שמחה ואהבה, אבל הפחד מונע ממנו להעז. כדי להתגבר על זה, ... ליהנות מהחיים בצורה מלאה. איך להשתחרר מתחושת חובה? מה זה לקחת את החיים כמשחק? איך לקבל את עצמך באמת? מה גורם לאנשים לא לרצות לחיות? איך להשתחרר מפחד מהעבר? איך לזהות אם רצון נובע מפחד? מהו חופש פנימי ומהו חופש חיצוני? מהו ... קלוש. המטרה היא להבין את הסיבה שבגללה האדם כבר לא רוצה לשחק את המשחק של החיים, כלומר, - לחוות, לרצות, לפעול, להעז. הבחירה להפסיק לשחק מגיעה מתוך פחד עמוק מלהיפגע. לדוגמה, האדם מסביר שלא ... יכול לבחור לשחק את המשחק הזה, בלי להרגיש שזה מאיים על הזהות שלך. השחרור מגיע מההבנה שזו רק דמות שאתה משחק - לא מי שאתה באמת. מה הקשר בין רצון לפחד? כל רצון גדול כולל בתוכו פחד מקביל - הפחד לא להשיג את מה שרוצים. לכן, אדם שמאוד רוצה להיות נאהב או להצליח, גם מאוד מפחד מההפך. כאשר הפחד גובר, הוא מפסיק לרצות - כדי להגן על עצמו. אליעד מסביר שכדי לשחק שוב, צריך להפסיק לפחד מלהיכשל, להיות לוזר, מלהיראות טיפש. ...