... בחרדה חברתית, תרופה
לפחדים, התמודדות עם חרדה, ביישנות, ביטחון עצמי, דימוי עצמי, הערכה עצמית, אהבה עצמית, איך להתמודד עם חרדה חברתית קשה, התמודדות עם חרדה חברתית איך מתמודדים עם חרדה חברתית בצורה יסודית? אליעד כהן מסביר שקיימות שתי דרכים מרכזיות להתמודד עם
פחדים וחרדות חברתיות: הראשונה באמצעות בירור האמת, והשנייה באמצעות קבלת המציאות כפי שהיא, בלי התנגדות אליה. כיצד בירור האמת יכול להפחית חרדה? הגישה הראשונה שאליעד מציע היא לבדוק האם
הפחד אמיתי או מדומה. לדוגמה, אם אדם חושש שמישהו יתקוף אותו, הוא קודם כל צריך לבדוק האם הסכנה אמיתית או לא. אם הסכנה אינה אמיתית, עצם ההבנה הזאת תקטין את החרדה. לדוגמה, אדם שרוצה לגשת לבחורה ברחוב,
ומפחד שהיא לא תרצה אותו, צריך לשאול את עצמו האם
הפחד הזה הוא אמיתי: האם זה באמת נורא אם היא לא תרצה אותי? דרך הבירור הוא יוכל להפחית את המשמעות של הדחייה ולראות
שהפחד שלו אינו מוצדק. אבל יש בעיה בשיטה הזו: בעצם ההתמודדות עם
הפחד על ידי בירור האמת, האדם מחזק את הרעיון שאם הדבר היה נכון - אז הוא באמת היה צריך
לפחד. לכן זו שיטה חלקית בלבד. האם לא אכפת לי היא גישה טובה להתמודדות עם
פחדים? הדרך השנייה שאליעד מציע היא גישת הלא אכפת לי, שאומרת: גם אם
הפחד אמיתי, האדם יכול לומר לעצמו שהוא מקבל את המציאות הזאת ולא מתנגד אליה. לדוגמה, אם אדם חושש מכך שאנשים לא יאהבו אותו, הוא יגיד לעצמו: בסדר, אז לא יאהבו אותי, מה אכפת לי? לפי גישה זו, אם האדם באמת יהיה מוכן לקבל את התסריט הגרוע ביותר, לא יהיה שום מקום
לפחד, כי לא תהיה התנגדות למצב הזה. אבל גם לגישה זו יש מגבלה: אליעד מציין שלא ניתן לחיות באופן מלא מתוך גישת לא אכפת לי, כי במצב קיצוני אדם יפסיק לדאוג לצרכים בסיסיים, לא יאכל, לא יפעל, לא יעשה דבר. לכן, הגישה הזו מוגבלת לשימוש ספציפי כדי להפחית
פחדים מיותרים. איך למצוא איזון בין הגישות כדי לא
לפחד בכלל? אליעד מסביר שכדי להגיע לאיזון המושלם, צריך לשלב בין שתי הגישות. מצד אחד, לבדוק האם
הפחד באמת מוצדק, ומצד שני, לא
לפחד גם אם הוא מוצדק. הוא נותן דוגמה לאדם שיכול לעמוד מול קהל שאפילו צועק עליו, יורק עליו, או מזלזל בו, ועדיין לא להיפגע ולא להיפגע רגשית, מכיוון שהוא לא מזדהה באופן אישי ... יכול להסתכל על כל דבר שקורה לו כאילו הוא מתבונן מבחוץ, כאילו המציאות הזאת לא באמת נוגעת בו אישית. מדוע קשה לנו להפסיק
לפחד ממה שחושבים עלינו? הסיבה לקושי היא שהאדם מזדהה עם הסטנדרט החברתי באופן מוחלט. הוא מרגיש חובה לעמוד בציפיות חברתיות, כמו חובה להיות אהוב, חובה להיות מקובל, חובה ... שהאדם מתפלל לאלוהים שנקרא מה יחשבו עליי. אם האדם היה מסוגל לראות שזה לא באמת מחויב להיות אהוב או מקובל, לא הייתה סיבה
לפחד כלל. לדוגמה, אם מישהו מעיר לאדם שהוא לא בסדר, האדם צריך לבדוק: האם באמת אני חייב להיות בסדר? ואם אני לא בסדר, אז מה? אז לא אהיה בסדר, אז ינדו אותי, אז לא יהיו לי חברים, מה הבעיה בזה? עצם ההבנה שהמצב הזה לא באמת אסון משחררת
מהפחד. איך להבין לעומק שהחרדה נובעת מהזדהות שגויה? אליעד מסביר שכל החרדות החברתיות נובעות מכך שהאדם מזדהה עם משהו שהוא לא בהכרח חייב להזדהות איתו. לדוגמה, הוא מזדהה עם ... של אנשים ברשת כי הוא לא מזדהה עם הפרסונה שלו אונליין. בדיוק כך, האדם יכול להתייחס לחיים שלו כמו פרסונה כזו, ולהפסיק
לפחד מתגובות הסביבה. איך להפוך את הגישה הזאת לכלי יומיומי? ההמלצה המעשית של אליעד היא לשנות את צורת החשיבה היומיומית של האדם על ידי הטלת ספק בכל דבר שהוא מרגיש מחויב ... אותי, הוא צריך לבדוק: האם אני באמת חייב את זה? האם אני בטוח בכך? אליעד ממליץ לעשות זאת באופן קבוע, לא רק בזמן משבר או
פחד גדול, אלא בכל רגע ביום. בצורה זו האדם ישחרר את ההזדהות שלו עם
פחדים חברתיים, ויפתח לעצמו חופש פנימי, ביטחון עצמי אמיתי והערכה עצמית שלא תלויה בדעות של אחרים. לסיום, הגישה שאליעד מתאר היא גישה עמוקה ויסודית להתמודדות עם חרדה חברתית,
פחדים, וביישנות, שמבוססת על שילוב בין בירור האמת וקבלת המציאות. איך להתמודד עם חרדה חברתית קשה? שיטות טיפול בחרדה חברתית איך לשפר דימוי עצמי? כיצד לא
לפחד ממה שחושבים עליי? איך להגיע לאיזון רגשי? האם אפשר להפסיק
לפחד לגמרי? ...