פחד מטילים, פחד מאזעקות, איך להישאר רגוע ואיך לשמור על קור רוח בהתקפת טילים? איך לא לפחד מהתקפת טילים? איך לא להיכנס לחרדה מאזעקות, איך להתמודד עם פחד מהתקפת טילים? איך לא לפחד ממלחמות? איך נוצר הפחד מטילים? איך נוצר הפחד מאזעקות? איך אפשרי לא לפחד מאזעקות? איך להתמודד עם לחץ מהתקפת טילים? איך להישאר רגוע תחת אש? איך להיות רגוע בהתקפת טילים? איך לשמור על קור רוח בזמן אזעקה? איך להתמודד עם התקפי חרדה מהתקפת טילים? איך לא לפחד ממלחמה עם אירן? והפעם (מבצע עם כלביא) אסביר איך לא לפחד מהתקפת טילים? איך לא לפחד מאזעקות? ואיך לא לפחד ממלחמה? וכולי. ובפרט למי שאין לו ממד או מקלט, ובפרט מי שמבין שגם ממד לא יכול להגן עליו מפגיעה ישירה בממד. או מי שמבין שהוא יכול להיפגע מהטיל בהמון דרכים, גם אם הוא יהיה בממד. בקיצור, איך להתמודד עם הפחד מהתקפת טילים? איך להישאר רגוע ואיך לשמור על קור רוח בהתקפת טילים? ואני מזכיר את מה שכבר הסברתי כאן פחד מטילים וגם כאן, כי כאשר יש אזעקה של טילים, הרי שברגע הזה יש 2 סכנות שמרחפות מעל הראש של האדם. סכנה מספר 1 - היא סכנה לגוף של האדם שיכול להיפגע מהתקפת הטילים. סכנה מספר 2 - היא לנפש של האדם, שיכולה להיפגע מהלחץ והפחד והחרדה שיש לו, מכך שיש התקפת טילים. כי לא רק הגוף בסכנה להיפגע, אלא גם הנפש בסכנה להיפגע. כי לאדם נגרם נזק גם ברמה הנפשית, מכל הלחץ שיש לו מהאזעקות ומהטילים. וברמה הגופנית, ... לעשות? איך אפשרי למנוע נזק ברמה הנפשית, כתוצאה מהחרדה מהתקפת הטילים? אז יש בזה כל מיני נקודות מבט. והפעם אסביר את נקודת המבט הבאה, שהולכת כך: אז מהו בעצם הפחד מטילים? הפחד מטילים הוא בדיוק כמו כל פחד אחר, דהיינו, שהאדם מפחד מכך שיקרה משהו שהוא לא רוצה שיקרה. האדם לא רוצה שיקרה משהו והאדם חושב שיכול לקרות משהו שהוא לא רוצה שיקרה וכך נוצר הפחד. ובהקשר שלנו, האדם מפחד מאזעקות ומפחד מטילים, בגלל שהוא חושב שהוא יכול להיפגע מהטילים ובגלל שהוא חושב שיכול לקרות לו משהו שהוא לא רוצה שיקרה לו. עד כאן הכל נשמע הגיוני. כמו כן באופן עקרוני, כאשר קורה לאדם משהו ... ואפשרי להעמיק בזה כאן מה זה רע וגם כאן המציאות נגד רצונך ועוד. בכל מקרה, בהקשר של מתקפת טילים, האדם לא רוצה שיקרה משהו שהוא לא רוצה שיקרה. דהיינו, האדם מפחד מכך שיכול לפגוע בו טיל ולגרום לו לנזק. וכאן בעצם יש 2 נקודות מבט איך להסתכל על הדברים. נקודת מבט אחת, היא זו שאומרת שרע לאדם כי המציאות היא לא מה שהוא רוצה שיקרה, מנקודת ... יש אזעקה והתקפת טילים, זה לנסות לשנות את המציאות הממשית בפועל. דהיינו, להקטין את הסיכוי לכך שהוא יפגע. איך? באמצעות להיכנס לממד מקלט וכיוב. כאשר האדם מפחד מכך להיפגע מטיל, אז אם הוא חושב שהבעיה היא בכך שיפגע בו הטיל, הרי שמנקודת המבט הזו, הוא ירוץ לממד ויעשה את כל מה שהוא יכול כדי למגן את עצמו. מה הבעיה בדרך החשיבה הזו? ... לא רוצה את מה שקורה. ונקודת המבט הזו, היא לא נפוצה ורוב האנשים לא מכירים אותה ולא מבינים אותה. אבל עדיין היא קיימת. דהיינו, יש את נקודת המבט שאומרת, שאתה מפחד לא בגלל שהטיל יכול לפגוע בך, אלא בגלל שאתה לא רוצה שהוא יפגע בך. במובן שאומר, שאתה יכול לשנות את הרצון שלך. דהיינו, אתה יכול פחות לרצות שהטיל לא יפגע בך, ויותר שלא יהיה אכפת לך ... שהיא בלי תנאים. וכן, נקודת המבט השנייה, היא לא נקודת מבט רגילה, אבל פרקטית, כדאי לשקול להשתמש בה, לפחות כאשר אין ברירה. דהיינו, לזכור, שלא באמת חייבים לפחד מהטילים, לא באמת חייבים לפחד מהאזעקה, לא באמת חייבים שום דבר. ואני לא אומר שצריך לקחת את זה לקצה, במובן של לא להתמגן בכלל, אני אומר שאפשרי להתמגן מה שאפשר, אבל למגן גם את המוח, לזכור שזה גם לא משנה אם ...

...מהבעיה? הרבה אנשים חושבים שאפשר פשוט להמשיך קדימה ולהתעלם ממה שקרה. אליעד מדגיש שזה לא עובד, מכיוון שהפחד נמצא בתת - מודע ולא נעלם מעצמו. אם לא נפתור את הפחד מהשורש, הוא ימשיך להשפיע עלינו ויגרום לנו לסבל וחרדה. לכן, ההמלצה היא לא רק להמשיך קדימה, אלא לבדוק לעומק מה קרה, להבין מדוע זה קרה, ולוודא שאנחנו עושים שינויים אמיתיים שיפחיתו את הסיכוי להתרחשות חוזרת של האירוע. איך אפשר להתמודד עם פחדים ממשיים ופוטנציאליים שנמצאים בתודעה? אליעד מסביר שהאפשרות...

...כולם מסכימים שעדיף לשדר אופטימיות יותר מפסימיות, ועדיף להעביר מסרים חיוביים בחשיבה חיובית, יותר מאשר מסרים שליליים בחשיבה שלילית, ולכן עדיף לומר לאדם, תנסה, מקסימום תצליח. וזאת לכאורה חשיבה חיובית. ויש שהגדילו את הטמטום שלהם והוסיפו, תנסה מקסימום תצליח, כי אם לא תנסה, אתה בכל מקרה כבר כישלון. והאמת היא, שזאת שוב מניפולציה זולה ומטופשת של אומני מכירה ויועצי מכירות כאלו ואחרים, שמנסים להישמע חכמים, אבל מראים את טיפשותם. כי בדיוק ההפך הוא הנכון. כי...

...מלאים ועצמאים. כאשר המטרה היחידה של אדם היא להשיג את תשומת לבה או את האישור הרגשי של בחורה, הוא בעצם מוותר על הזהות העצמית שלו, והופך אותה למטרה חיצונית. הוא מציין שכדי להיות אדם מאושר ושלם, חייבים לפתח מטרות פנימיות ועצמאיות. אם מטרות אלו מוגדרות על ידי גורם חיצוני בלבד, כמו זוגיות, האדם יישאר לעולם תקוע, כי אף אדם אחר לא יכול באמת לספק לו את הצורך הזה במלואו ובצורה יציבה לאורך זמן. אליעד כהן מביא דוגמה פשוטה להבנה זו: ילד בן שבע עדיין לא זקוק לבחורה...

...או בלי ילד מפה או עם הילד. הבנת מה הבנת? ש: שזה פותח לה עוד אפשרות של בחירה. אליעד: נכון אבל אם היא כבר תשיג את זה משם אז באמת. ש: אז היא יכולה לבחור גם שלא. אליעד: לא אם היא תשיג את זה כבר ממקום אחר אז היא גם לא תרצה ילד כי זאת האמת. עכשיו רוב האנשים האל הוריים רוב האנשים האל הוריים אלא שלא רוצים ילדים רובם הם לא רוצים ילדים לא מבחירה רובם לא רוצים ילדים מחוסר בחירה הם חושבים שהם לא יסתדרו עם הילדים הם חושבים שהעולם הזה אכזר רוב האנשים האל הוריים...

...אותה על מקור הפחד ולראות שלא חייבת להיות שום משמעות מכריעה למצב. לדוגמה, מי שחושש ממחלה קשה מרגיש שזה הדבר הכי נורא בעולם, אבל אם הוא היה חווה באמת ששום דבר לא משנה (אפילו חיים ומוות), החרדה לא הייתה מופיעה מלכתחילה. איך להלביש את החרדה של המטופל על עצמך? כשרוצים לעזור למישהו עם חרדות ופחדים, כדאי לנסות להיכנס לנעליו ולדמיין שאת ה חווה את אותה חרדה בדיוק. לדוגמה, אם אדם חרד מכך שאולי יש לו מחלה קשה, צריך לדמיין כאילו זו את ה שחושש ת מאותה מחלה לא...

...מתפיסה שמדובר במשהו רע, היא יכולה להמשיך לחקור פנימה ולשאול למה זה רע? עד שמגיעים להבנה העמוקה שהכל אחד, וששם אין באמת פחד. האם אפשר לחיות בלי העוקץ של הפחד ועדיין לשמור על החיים הרגילים? כן, אליעד מציין שזו השאלה המסכמת, ובה התשובה היא שאפשר להחזיק ברצון ולפעול בעולם אבל בלי להיות לכוד לחלוטין בהגדרות המצמצמות של טוב ורע: כשאדם קולט שבשורש הדברים אין הבדל בין יש גוק לאין גוק, אין פחד טוטאלי. עם זאת, לצורך החיים השוטפים, אדם עדיין יכול לבקש בריאות...

...הקוגניטיבית כדי להתמודד עם הבעיה בצורה ארוכת טווח. עם הזמן, כאשר טיפול הקוגניטיבי מתחיל להראות תוצאות, ניתן להוריד את מינון התרופות בהדרגה. מדובר בפתרון שמתחשב בשני היבטים: ההקלה המיידית של התרופות והטיפול השורשי של השינוי החשיבתי. האם טיפול תרופתי עשוי להפריע לטיפול קוגניטיבי? מנגד, יש כאלה שטוענים כי טיפול תרופתי עשוי להפריע להצלחת הטיפול הקוגניטיבי. לדוגמה, תרופות עשויות לשנות את מצב הרוח או את החשיבה בצורה שתפגע ביכולת של המטופל להתמודד עם בעיותיו...

...אליעד מדגיש שכל סיפור, דלוזיה, או פחד אפשר לפרק לתת - סיפורים קטנים. בכל מחשבת רדיפה מסתתרים פחדים קטנים, חוויות עבר, או פרשנויות שונות שאוחדו יחד לסיפור אחד גדול. על ידי פירוק הסיפור לחלקים קטנים, אפשר לבדוק כל חלק בנפרד ולמצוא את הסיבות האמיתיות לכך שהאדם הגיע למסקנה שרודפים אחריו. לדוגמה, מחשבה כמו רוצים לצלם אותי, רוצים לחטוף אותי, או מנסים להרעיל אותי הן בעצם ביטויים של פחדים שונים כמו פחד מפרטיות שנפגעת, פחד מפגיעה גופנית או פחד ממוות. באמצעות...

...לבין רע. אבל מצד שני, כל המשמעות הזאת, של ההבדל שבין טוב לבין רע, היא רק יחסית בלבד ולא מוחלטת. כי הטוב והרע, הם רק באופן יחסי, ולא באופן מוחלט. וכאשר יש לאדם שכל אמיתי, שהוא מבין שהכל יחסי בלבד ולא מוחלט, על ידי זה הוא חי במקביל בשני עולמות שונים. שמצד אחד, האדם לא תלוי רגשית בשום דבר, ולא מפחד ולא נקשר לשום דבר. וזה, מהצד של האמת המוחלטת. דהיינו, מהצד שהאדם מסתכל על הדברים באופן מוחלט, אין אצל האדם טוב ורע, וממילא אין שום פחד וחרדה. ומהצד שהאדם...